יותר מ-23 מיליון שקלים בשנה לנפגעי משטרת ישראל

על פי דו"ח נתוני הנזיקין של משטרת ישראל: בשנת 2024 שילמה המדינה 23,384,728 שקלים בגין תביעות נזיקין ודרישות פיצוי על מחדליה.

הנתונים מדברים בעד עצמם

אין מדובר בנתונים מוטים של בעלי אינטרס או של עמותה לוחמנית, אלא בנתונים רשמיים של המשטרה עצמה, המגלמים מאות תביעות ודרישות פיצוי שהתקבלו בהליכים משפטיים ובהסדרים אל מול התובעים. עילות הפיצוי הבולטות: חקירה, מעצר שלא כדין, שימוש בלתי סביר בכוח, ולעיתים גם שילוב של כל אלה יחד.

לפנייה ישירה לעורך הדין שלומי ביזק – לחץ/י כאן

הפער בין חשוד מיוצג לחשוד תמים

גורם משפטי המכיר היטב את נורמות ההתנהלות בחדרי החקירות מדגיש את הפער העצום בין ניהול חקירתו של חשוד המודע לזכויותיו ומלווה על ידי ייצוג משפטי, לחקירת האזרח התמים ששם מבטחו ברשויות החוק. "גם לאדם שנחשד בפליליים קיימות זכויות ברורות, ועצם החשדות אינן סיבה לדרוס את הזכויות הללו ברגל גסה. הזכות להיוועץ בייצוג משפטי, הזכות לשמור על שתיקה, הזכות לדעת מה מיוחס לו, הזכות שלא להיות נתון ללחץ פסול, למניפולציות ולאיומים, ובעיקר הזכות להליך הוגן שיאפשר לו להתמודד עם הטענות כנגדו."

האינטרס הציבורי – גרסת החוקרים

"לא ברור מתי חקירה משטרתית הופכת מכלי לגילוי האמת לזירת קרב, והגשת כתב אישום לניצחון" העוסק בדין הפלילי ומלווה את לקוחותיו לפני חקירה, לאחר שחרור ממעצר ומייצג בכל סוגי העבירות.
נתוני הפיצוי המתייחסים לשנת 2025 טרם פורסמו, אולם כאשר זה יקרה, הם צפויים לכלול את 17,000,000 השקלים שנקבעו כפיצוי באחת הפרשות הידועות, הממחישה הכי טוב שאפשר מה קורה כשהמערכת מתאהבת בסיפור שהיא עצמה המציאה.

כשהחקירה חדלה לחפש את האמת

חקירת רצח מזעזע שבתחילתה רצון אמיתי של כל הגורמים לגלות את האמת, למצוא את הרוצח ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח. אלא שמרגע שנמצא חשוד מרכזי, החקירה חדלה לעסוק בחיפוש אחר האמת וכל המאמצים הופנו לחיזוק ולשיווק של הסיפור שנכתב על ידי החוקרים. ראיות שלא הסתדרו עם הנרטיב זכו להתעלמות, הודאה שנמסרה תחת לחצים ואיומים קיבלה משקל מכריע, וממצאים פורנזיים שהצביעו במפורש על מעורבות של אדם שלישי לא הוצגו כלל בפני בית המשפט.

כשהמערכת שוכחת את מטרתה

זיכוי במשפט חוזר מוכיח מה שכל פליליסט לומד בשנתו הראשונה: לא עניין של טעות בזיהוי או פענוח שגוי בשל מורכבות הנסיבות, אלא סיפורה של מערכת ששכחה מה המטרה שלשמה היא הוקמה. "גם אדם נורמטיבי לחלוטין, שעשה טעות תמימה ואפילו אדם חף מכל פשע עשוי להסתבך במהירות בהליך פלילי, ואפילו להודות בדברים שלא עשה. הדבר הכי מסוכן עבור חשוד הוא חוקר שהחליט שהוא יודע בדיוק מה קרה, ומתחיל לעבוד כדי להפוך את החשד לאשמה אובייקטיבית."

פיצויי נזיקין – רק במקרים נדירים

למרות המספרים המתוארים ולמרות סיפורים על פיצויי עתק, אין למהר להתרשם לא מסכומי הפיצוי המוצגים ולא מהזעזוע שיוצר תיק רצח מתוקשר. מרבית החשודים שזכויותיהם נרמסו צפויים להארכת מעצר ו/או לכתב אישום ולא לקבלת התנצלות כנה וצ'ק שמן כפיצוי. "הרבה יותר קל להגן על זכויותיו של נחקר בתחילת ההליך הפלילי, כבר בשלב החקירה הראשונית, מאשר להתמודד עם כדור השלג שיכולות ליצור הפרות כאלה ואחרות."

מתי הפרת זכויות של חשוד מעניקה יתרון בהליך הפלילי

פגיעה בזכויות של חשוד אינה רק עניין מוסרי או בסיס לתביעה אזרחית עתידית, ובמקרים רבים היא עשויה להפוך לכלי משפטי מהותי בהליך הפלילי עצמו. המשפט הישראלי קובע כי ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות יסוד – דוגמת מניעת התייעצות עם ייצוג משפטי, הפעלת לחץ פסול, גביית הודאה בתנאים בעייתיים או חקירה מגמתית – עשויות להיפסל. גם במקרים בהם הראיה תותר לשימוש, ניתן יהיה לערער על משקלה בשל הדרך בה הושגה.

התרחישים האפשריים בשטח

במישור המעשי, הפרות כאלה עשויות להוביל למספר תרחישים: שחרור ממעצר כאשר מתברר שהעיכוב בוצע ללא עילה מספקת; פסילת הודאה או ראיה מרכזית שמרוקנת את התיק מתוכן; הקלה משמעותית בתנאי השחרור; סגירת תיק החקירה בשל "זיהום ראייתי"; וביטול כתב אישום בטענה של "הגנה מן הצדק". בית המשפט העליון זיכה בעבר אדם שהורשע בהחזקת קילוגרם חשיש בביתו, ופסל את הראיות בתיק עקב חיפוש לא חוקי – תוך שהוא קובע כי "החיפוש בוצע באי-חוקיות בוטה על בסיס פרשנות מעוותת לחלוטין של המשטרה לצו החיפוש."

הגישה המניעתית עדיפה תמיד

הגישה המניעתית עדיפה על פני מזעור נזקים כלאחר מעשה. אין לסמוך על גורמי החקירה שישמרו על זכויות החשוד. התייעצות עם ייצוג משפטי, בחינה מקיפה של כל ראיה והדרך בה הושגה, ובעיקר ההבנה שגם מי שיושב בחדר חקירות הוא קודם כל אזרח בעל זכויות – ולא כלי לקידום הקריירה של חוקרי המשטרה.

עורך הדין שלומי ביזק עוסק בדין הפלילי ומלווה את לקוחותיו לפני חקירה, לאחר שחרור ממעצר ומייצג בכל סוגי העבירות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין שלומי ביזק – 055-4533120