נפגעי פעולות איבה, מה צריך לעשות?
מדריך מעשי למיצוי זכויות, התמודדות עם הבירוקרטיה וקבלת הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק
בשנים האחרונות ישראל חווה עלייה דרמטית במספר נפגעי פעולות האיבה, במיוחד מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל". הנתונים הרשמיים מצביעים על קפיצה חסרת תקדים בהיקף הנפגעים, הבקשות להכרה, טיפולי השיקום והפיצויים - מצב המחייב התנהלות משפטית מדויקת ומקצועית. לכן, היום יותר מתמיד, ליווי של עורך דין העוסק בנפגעי טרור ופעולות איבה הפך לכלי חיוני למיצוי זכויות, להתמודדות עם הבירוקרטיה, ולעיתים אף לקבלת פיצויים מהותיים שמגיעים על פי חוק.
על פי הביטוח הלאומי, נכון לאפריל 2025: מספר מבקשי ההכרה כנפגעי פעולות איבה עומד על 89,712, מהם 75,995 מאז 7 באוקטובר 31,112 נפגעים הגישו בקשה לנכות, כאשר כ-24,000 הוכרו בפגיעות נפשיות.
בנוסף, מדו"ח משרד מבקר המדינה (2025) עולה: הרשות המאשרת אישרה כ־61,000 תביעות להכרה בנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר בלבד, עד מרץ 2024, זינוק אדיר בהשוואה לממוצע של כ־450 תביעות בשנה.
העומס על המערכות, ריבוי הפניות, והמורכבות של כל תיק הופכים את התהליך ללא פשוט, ובוודאי לא אינטואיטיבי ללא ליווי מקצועי.
הבירוקרטיה מורכבת והטעויות יכולות לעלות ביוקר
תהליך ההכרה כנפגע פעולת איבה כולל:
- הגשת תביעה מסודרת עם כל המסמכים הנדרשים.
- העברת התביעה ל"רשות המאשרת" במשרד הביטחון, שקובעת האם האירוע מוגדר פעולת איבה.
- ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות.
כל שלב בתהליך נתון לפרשנות, לדרישות ראייתיות ולהוכחות רפואיות ומשפטיות. טעויות נפוצות כוללות: חוסר איסוף תיעוד רפואי בזמן, אי־הגשת מסמכים חיוניים, אי־הבנת הקשר הסיבתי בין האירוע לפגיעה, פספוס מועדים, תיעוד חלקי של פגיעה נפשית (PTSD).
אזרחים שנפגעו בפעולות איבה, מצאו את עצמם מקבלים מכתב דחיה מהרשות המאשרת, כיוון שבאיכון טלפון נמצאו שהיו במיקום אחר או שנטען כי האירוע אינו עונה על ההגדרה של אירוע מלחמה או שההצהרה על התאונה לא היה מדויק. הגשת התביעה היא לא מובנת מאליה.
הכרה בנפגעי נפש, תחום רגיש עם חשיבות עליונה
דווקא הפגיעות הנפשיות הן השכיחות ביותר מאז 7 באוקטובר. הוכחת פגיעה נפשית מצריכה חוות דעת רפואיות מדויקות, מעקב טיפולי ותיעוד עקבי, כדי למנוע דחייה בשל חוסרים.
נפגעים עקיפים – פגיעות בדרך למרחב מוגן
חבלה בדרך לממ"ד, אירוע לבבי בעקבות אזעקה, תאונה בדרכים בזמן ריצה למיגון, פגיעות בעבודה עקב אזעקות, כל אלה מוכרים כפעולות איבה בתנאים מסוימים, אך דורשים הוכחות מקצועיות.
זכויות הנפגעים – מה מגיע על פי חוק?
לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (1970) והעדכונים של השנים האחרונות: טיפול רפואי מלא וללא הגבלת זמן, טיפולי בריאות הנפש ושיקום מורחב, מענקים או קצבאות לפי אחוזי נכות, סיוע תעסוקתי וחזרה לשגרה, פיצוי למשפחות חללים, פיצוי על אובדן השתכרות.
למרות שהמדינה מספקת מעטפת, יש צורך בהוכחה משפטית ברורה כדי לקבל את כל הזכויות. המציאות הישראלית של השנים האחרונות מציבה נפגעי פעולות איבה מול מערכת עמוסה, מורכבת ולעיתים גם לא אחידה. בעידן שבו עשרות אלפי תביעות מוגשות מדי שנה, ומאות אלפי אזרחים מתמודדים עם השלכות של טראומה, הכוונה משפטית מקצועית כבר איננה פריווילגיה - היא חלק מהשיקום.
מה בודקים בוועדות הרפואיות?
הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי פועלות לפי כללים מוגדרים, תקנות וחוזרים. על פי המידע הרשמי, לאחר אישור האירוע כפעולת איבה, הנפגע נבחן בוועדה רפואית הקובעת דרגת נכות לפי התיעוד הרפואי וחוות הדעת שמוגשות. הקושי הגדול הוא לתרגם את החוויה הרגשית/נפשית לשפה רפואית-משפטית, להציג קשר סיבתי בין האירוע לבין הטראומה ולהדגיש ממצאים מהתיק הרפואי שהוועדה עלולה לפספס.
טעויות נפוצות של נפגעים: הצגת מסמכים חלקיים, תיעוד לקוי, חוסר הבנה מה הוועדה מחפשת, אי ידיעה כיצד להציג מגבלה רפואית או נפשית בתואם לשיעורי הנכות.
לוועדה רפואית אין סמכות משפטית, אך היא מושפעת מחומר הראיות ומהאופן שבו הן מוצגות.
מה צריך לעשות: לטעון על קשר בין האירוע לבין הנזק, להצביע על טעות רפואית/פרשנית של הוועדה, לבקש בדיקות נוספות במידת הצורך, להציג בעיות תפקוד יומיומי שלא עולות מהמסמכים.
מה קורה אם הוועדה קובעת נכות נמוכה מדי?
ערר על החלטת הוועדה, הצגת מסמכים חדשים, הפניית הנפגע לבעל תפקיד מתאים, בקשה להחמרה עם הזמן.
עו"ד שקד זרוצקי, עוסק בתחום נפגעי פעולות איבה ועוסק בין היתר בתביעות וכתבי הגנה בתחום הנזיקין והביטוח. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד שקד זרוצקי- 055-4532969