מדינת ישראל תפצה הורים לתאומים הלוקים בשיתוק מוחין מלידתם בסכום כולל של כ-4,000,000 שקלים

לידה מוקדמת בהריון תאומים היא אחד המצבים הרפואיים המורכבים והרגישים ביותר שקיימים. כשאישה מגיעה לחדר לידה בשבוע 31 להריון עם ירידת מי שפיר, כל החלטה של הצוות הרפואי – ובמיוחד כל מחדל – עלולה לקבוע את גורל הילודים לכל חייהם. התביעה שתפורט להלן עוסקת בדיוק במצב כזה: שני תאומים שנולדו עם נזק מוחי קשה, כאשר לטענת ההורים הנזק היה ניתן למניעה.

לפנייה ישירה לעו"ד אופיר בן משה – לחץ/י כאן

מה קרה בחדר הלידה

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ע"י עו"ד אופיר בן משה מפורט סיפור של אישה בהיריון תאומים אשר בשנת 2003 התקבלה בחדר לידה בבית החולים בשבוע 31 וחצי להריון לאחר ירידת מי שפיר. בבדיקה הראשונית לא נמצאו סימני זיהום, הניטור היה תקין לשני העוברים וצוות האחיות תיעד את המקרה. אולם בצורה חריגה ובניגוד למקובל, לא תועדה מעורבות של רופא מהקבלה ועד לאחר הלידה, לא נערך דיון רפואי או התייעצות עם רופא תורן, לא גובשה תכנית טיפול ולא ניתנו שלושת הטיפולים שהיו מקובלים ומחויבים במצב כזה: אנטיביוטיקה מניעתית, תרופות לעיכוב הלידה וקורטיקוסטרואידים להבשלת הריאות. כאחד עשר שעות לאחר הקבלה, נולדו התאומים, ובחודשים שלאחר מכן אובחנו שניהם עם שיתוק מוחין ופיגור בשל פגותם.

לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מומחה בגניקולוגיה ובמיילדות ומומחה בנוירולוגית ילדים.

מה הרפואה ידעה ומה לא נעשה

בכתב התביעה ובחוות הדעת נטען כי כבר בשנת הלידה, ולא רק כיום, היה קונצנזוס רפואי ברור: בכל מקרה של לידה מוקדמת בין שבועות 24 ל-34, חובה לתת טיפול באנטיביוטיקה המסייעת גם בעיכוב לידה (יחד עם טוקוליטיקה) ובקורטיקוסטרואידים שהוכח כמפחית בצורה משמעותית את הסיכון לנזק מוחי, לבעיות נשימה ולתמותת יילודים. הטיפולים הללו , טיפול אנטיביוטי מניעתי ותרופות לעיכוב הלידה, נועדו לפחות לעכב את הלידה ב- 24-48 שעות – הזמן הנדרש כדי שהקורטיקוסטרואידים יפעלו. אף אחד מהטיפולים הללו לא ניתן במקרה הזה ואף לא נערך דיון כמתחייב. יתרה מכך, הרשומות הרפואיות חסרות, לא חתומות ואינן מתעדות כל מעורבות של רופא – מחדל שכשלעצמו מהווה עדות לטיפול לקוי.

נזקי התאומים

על פי חוות הדעת הרפואיות, התובע סובל משיתוק מוחין בארבע גפיים, פיגור שכלי עמוק ואפילפסיה, עם נכות רפואית של 100% לצמיתות. הוא תלוי בעזרה מלאה בכל שעות היממה, מתנייד בכיסא גלגלים בלבד ואינו שולט על סוגריו. התובעת סובלת מנכות גבוהה הכוללת שיתוק מוחין ללא פגיעה קוגנטיבית. שני הילדים זקוקים לטיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק והידרותרפיה באופן שוטף. המשפחה נאלצה לרכוש רכב מותאם, לבצע שינויים נרחבים בבית ובשלב מסוים אף לעבור לחו"ל לצורך טיפולים ייחודיים – כל זאת מכיסם הפרטי לאורך עשרות שנים.

עילות התביעה המשפטיות

התביעה מושתתת על מספר עילות מרכזיות. הראשונה היא רשלנות רפואית, בשל אי מתן טיפולים מקובלים, היעדר מעורבות רופא והימנעות מעיכוב הלידה. השנייה היא העדר הסכמה מדעת, שכן ההורים לא קיבלו כל הסבר על האפשרויות הטיפוליות ועל הסיכונים לנזק מוחי. לו היו מקבלים הסבר מלא, היו מתעקשים על הטיפול המלא. השלישית היא נזק ראייתי, הנובע מרשומות רפואיות חסרות ולקויות שמקשות על הוכחת טענות התובעים ומצדיקות העברת נטל ההוכחה לנתבעת.

ההליך המשפטי

הצדדים ניהלו הליך גישור מורכב וארוך שלאחרונה הסתיים בהסדר פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו יפוצו הילדים בסכום כולל שכ-4,000,000 שקלים וזאת מעבר לתגמולי ביטוח לאומי ששולמו, משולמים וישולמו לילדים בסכום של כ-13,000,000 שקלים.

לסיכום

מקרה זה ממחיש כיצד מחדל רפואי ברגע אחד קריטי יכול לשנות ולהרוס חיים שלמים. כשצוות רפואי אינו מעניק טיפול מקובל, אינו מתעד, אינו מעביר מידע ואינו מעורב ברמה הנדרשת, האחריות המשפטית ברורה. במקרים של לידה מוקדמת עם ירידת מים, כל שעה של עיכוב בטיפול עלולה להיות ההבדל בין ילד בריא לבין נכות לכל החיים.

אם אתם או ילדכם סובלים חלילה מפגיעה קשה מלידתם, מוצע לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ובחינת טיב הטיפול.

עו"ד אופיר בן משה עוסק בנזקי גוף, בפרט בתאונות דרכים, מימוש זכויות ותביעות ביטוח, תאונות עבודה ורשלנות רפואית. הכתבה באדיבות האתרdin.co.il .

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה אל עו"ד אופיר בן משה - 055-4532748