האם ילדים יורשים את החובות של הוריהם?

פטירתם של הורים מסבה מסיבות ברורות צער לילדיהם. אולם לפעמים בנוסף לצער הילד מוטרד לגבי השאלה: "האם החובות שהם השאירו יעברו אליי?".

התשובה העקרונית היא שלא, ילד לא יורש אוטומטית את החובות שהותירו הוריו.

יחד עם זאת, כפי שנראה בהמשך, ישנם מצבים שבהם יורש עלול למצוא את עצמו נדרש על פי החוק לשאת באחריות אישית.

כאשר אדם הולך לעולמו, כל הזכויות, כספים והנכסים שלו נכנסים תחת ההגדרה של "עיזבון". כלומר, מי שהותיר אחריו משהו מזה – משמע הותיר אחר עיזבון, ומי שלא הותיר אחר דבר – משמע לא הותיר אחריו עיזבון.

אם המנוח לא הותיר אחריו עיזבון, לילדים אין ממה לחשוש. ילד לא יורש את החובות של הוריו אם אין עיזבון.

למרבה הצער, ישנם נושים או חברות גבייה שלא מבצעים בדיקה האם המנוח הותיר אחריו עיזבון, ומפעילים לחץ על הילדים לפרוע את החוב. מועלית בפני הילדים הטענה, שההורה הותיר חוב, ולכן מוטלת על הילדים החובה לפרוע אותם. למרבה הצער הילדים להורים אלה בהרבה מקרים לא יודעים את זכויותיהם, וממהרים לשלם.

לפנייה לעו"ד לירון צבי קניג - לחץ/י כאן

הבעיה האמיתית מתחילה אם המנוח הותיר אחריו עיזבון.

אם מצד אחד המנוח הותיר עיזבון, אך במקביל הותיר גם חובות, את החובות יש לפרוע אך ורק עד הסכום המקסימלי של העיזבון.

לדוגמא: אם המנוח הותיר אחריו דירה ששווייה 3,000,000 שקלים, אך מנגד היתה למנוח משכנתא בסך 3,100,000 שקלים, מנהל העיזבון יצטרך למכור את הדירה לצורך כיסוי החוב לבנק.

המסקנה היא שאם הילדים רוצים לרשת את העיזבון שהותיר המנוח, עליהם לקחת בחשבון שהם יצטרכו תחילה לפרוע באמצעות העיזבון את החובות הידועים להם, אם כמובן יש כאלה.

מתי יורשים עלולים בכל זאת להסתבך?

לפעמים קורים מצבים, שהילדים לא ידעו שההורה הותיר אחריו חובות, והעיזבון כבר חולק ביניהם בהתאם לצוואה או חוק הירושה. כך עלול להיווצר מצב, שבו הילדים מופתעים לקבל מכתב התראה מעורך דין, במסגרתו הנ"ל דורש מהם לפרוע את החוב שהיה להורה כלפי הלקוח שלו.

אם החוב אינו מוכחש ואין פה מקרה של התיישנות, ובשל העובדה שהעיזבון כבר חולק, ככל הנראה יצטרכו הילדים לשלם מכיסם את החוב עד גובה הסכום הכולל של העיזבון, כאשר כל יורש משלם לפי החלק היחסי שקיבל מהעיזבון.

לדוגמא: אם המנוח הותיר אחריו עיזבון בסך 1,000,000 ₪, ועל פי הצוואה ילד א' יורש 50%, ילד ב' יורש 40% וילד ג' יורש 10%, ומנגד החוב של המנוח הוא בסך 200,000 שקל, ילד א' יצטרך לשלם 100,000 ₪, ילד ב' – 80,000 ₪, וילד ג' – 20,000 ₪.

ומה לגבי מתנות שההורים נתנו לילדיהם בזמן שהיו חובות?

ישנם מקרים המכונים "הברחת נכסים", שבהם ההורים היו מצויים בחובות ולעיתים בחובות כבדים, ולמרות זאת נותנים במתנה לילדיהם רכוש או ממון רב, כגון דירה, רכב, מניות ועוד, והכל מתוך כוונה למנוע מהנושים לקחת את הרכוש הזה.

אם המתנה מתגלה לנושה לאחר הפטירה, ניתן יהיה לנהל משפט נגד הילד מקבל המתנה.

ואולם, כיוון שההורה כבר נפטר ולא ניתן לשאול אותו או לתחקר אותו מדוע הוא נתן את המתנה, יהיה צורך להראות סימנים או ראיות שהמטרה נועדה לצורך הברחת נכסים. סימנים לכך הם שעסקת המתנה נעשתה במהירות ובחופזה, הרבה מעבר לאותה עסקה מהסוג הזה. סימן אחר הוא שהעיסקה נעשית בסמוך לאחר שההורה קיבל כתב תביעה, או נפתח נגדו תיק הוצל"פ. סימן נוסף יכול להיות שההורה הותיר את עצמו בבת אחת ללא נכסים שהיו לו.

עורך דין לירון צבי קניג בעל ותק משנת 2007. המשרד עוסק בכל התחומים שקשורים לחובות וגבייה, לרבות פשיטות רגל (חדלות פירעון), שיקים חוזרים, ערבות, כינוס נכסים, שטרי חוב, דמי-שכירות, וכיוצ"ב. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. הכותב לא ייצג בתיק המדובר לעיל.

לפניה ישירה לעו"ד לירון צבי קניג- 055-4547231