‏‏היום שאחרי החוק: מי יסייע לנכי צה"ל ולנפגעי איבה לממש זכויות מול מוסדות המדינה?

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה השבוע לקראת קריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה בייצוג נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ונכי כוחות הביטחון – מהלך שעשוי לשנות באופן משמעותי את הדרך שבה יתנהלו הליכי מימוש זכויות מול אגף השיקום ומשרד הביטחון.

מאחורי הוויכוח הציבורי סביב החוק עומדת שאלה אחת: האם נפגעים יצליחו גם בעתיד לקבל ליווי מקצועי בהליכים מורכבים מול המדינה.

לפניה ישירה למשרד עו"ד מרקמן טומשין ושות', לחץ/י כאן

מה בעצם משתנה?

עד היום, שכר הטרחה בהליכים מול אגף השיקום נקבע בעיקר בהסכם שבין הנפגע לבין המייצג.

החוק החדש קובע תקרות ומגבלות כמעט לכל סוגי ההליכים: הכרה בפגיעה, ועדות רפואיות, החמרות מצב, ערעורים, נכויות זמניות וזכויות נלוות. בחלק מהמקרים יוגבלו התשלומים, בחלקם ייפרסו לאורך זמן, ובמקרים מסוימים האפשרות לקבל ליווי משפטי תצטמצם משמעותית.

במערכת המשפטית מזכירים כי עורך דין אינו רשאי חוקית לנהל הליכים ללא שכר. לכן, כאשר החוק מגביל או אוסר בפועל אפשרות לקבל תשלום בחלק מהתיקים, קיים חשש שחלק מהנפגעים פשוט לא יצליחו למצוא מי שייצג אותם.

תומכי החוק מדגישים כי מטרתו להגן על נפגעים מפני גבייה מופרזת ולוודא שחלק גדול יותר מהתגמולים והקצבאות יישאר בידי הנפגעים עצמם. לדבריהם, הפיקוח החדש ייצור שקיפות וכללים אחידים בתחום שבו לא הייתה עד כה הסדרה מלאה.

כשהמחיר אחיד – המשוואה משתנה

החוק יוצר תקרות שכר טרחה אחידות, כך שהפערים במחיר בין משרדים צפויים להצטמצם. אם בעבר השאלה המרכזית הייתה כמה יעלה הייצוג, כיום היא הופכת להיות מי מסוגל לנהל תיק מורכב לאורך שנים.

גורמים בתחום מעריכים כי דווקא במציאות החדשה, ניסיון, מעטפת מקצועית והיכרות עמוקה עם המערכת יהפכו למשמעותיים יותר מאי פעם. החשש הגדול, לדבריהם, אינו שתיקים יעלו פחות – אלא שחלק מההליכים המורכבים פשוט לא ימצאו מי שינהל אותם לאורך זמן.

במקביל, בארגון נכי צה"ל, בקרב גורמים המלווים נפגעי פוסט־טראומה ובמערכת המשפטית מזהירים מפני ירידה בזמינות הליווי דווקא בתיקים הארוכים והמורכבים יותר. חששות דומים עלו גם מצד גורמים נוספים שליוו את הדיונים סביב החוק.

"השאלה איננה רק כמה משלמים, אלא האם יהיה מי שילווה את הנפגעים"

במסמך שהעביר ארגון נכי צה"ל לוועדת העבודה והרווחה נטען כי חלק מהמגבלות שנקבעו אינן משקפות את היקף העבודה בפועל ועלולות להקשות על מציאת ליווי מקצועי דווקא במקרים המורכבים ביותר. גם מומחים בתחום מימוש הזכויות מעריכים כי ההשפעה לא תהיה זהה בכל סוגי התיקים. בעוד שהליכים פשוטים יחסית צפויים להמשיך להתנהל כסדרם, החשש מתמקד בתיקים מורכבים של פוסט־טראומה, החמרות מצב וערעורים, הדורשים ליווי ממושך לאורך שנים.

"צריך לומר את הדברים בצורה פשוטה", אומרים גורמים בתחום. "עורך דין הוא לא עובד מדינה ולא עמותה. כאשר החוק אוסר בפועל על קבלת שכר או מגביל אותו בצורה שלא מאפשרת לנהל הליך מורכב לאורך שנים – חלק מהמשרדים פשוט לא יוכלו לקחת את התיקים האלה."

"המטרה של החוק בהחלט ראויה. אף אחד לא רוצה לראות נפגעים משלמים סכומים לא סבירים", אומר עו"ד עמוס כהן ממשרד עורכי הדין מרקמן־טומשין. "אבל החשש המרכזי הוא שהחוק החדש ימנע ייצוג מנכים רבים, במיוחד במקרים הקשים והמורכבים."

לדבריו, "אסור שנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה יהיו בעדיפות שנייה. כשזמנו של עורך הדין קצוב והחוק קובע תעריפים נמוכים באופן קיצוני ביחס לתחומי משפט אחרים, מי שעלולים להיוותר ללא ייצוג דווקא הם הנכים – ובמיוחד הנפגעים הקשים ביותר, בהם הסובלים מפוסט־טראומה, במצבים של נכות זמנית ארוכה, החמרות מצב ומתיקים הנמשכים שנים. הם גם אלה שהכי מתקשים להתמודד לבדם מול מערכת בירוקרטית ורפואית מורכבת."

עו"ד עמוס כהן מסביר כי החשש המרכזי נוגע דווקא לתיקים המורכבים והארוכים ביותר, שבהם נדרשת מעורבות מקצועית לאורך שנים. לדבריו, לוחמים המתמודדים עם פוסט־טראומה נדרשים לא פעם לעבור שורה ארוכה של ועדות רפואיות, בדיקות והערכות חוזרות; נפגעים רבים נאלצים לערער על החלטות המשפיעות באופן ישיר על זכויותיהם; ונכים ותיקים שבים למערכת בעקבות החמרה במצבם הרפואי במטרה למצות זכויות נוספות.

"אלה הליכים שדורשים ליווי מקצועי מתמשך, היכרות עמוקה עם המערכת והשקעת זמן ומשאבים משמעותיים", הוא אומר. "החשש הוא שכאשר התגמול עבור הטיפול בתיקים כאלה מוגבל באופן שאינו משקף את היקף העבודה בפועל, חלק מהנפגעים יתקשו למצוא ייצוג מקצועי דווקא ברגעים שבהם הם זקוקים לו יותר מכל."

למה דווקא עכשיו?

מאז 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מתמודד אגף השיקום עם עלייה חדה במספר הפצועים ונפגעי הנפש. מספר המתמודדים עם פוסט־טראומה וחרדה נמצא בעלייה משמעותית, והמערכת כולה פועלת תחת עומס חסר תקדים. במקביל, המדינה צפויה להתמודד בשנים הקרובות עם עלויות עתק בתחום השיקום, הטיפול והתגמולים.

דווקא בתקופה זו עולה החשש שחלק מהנפגעים יתקשו למצוא ליווי רציף בהליכים מורכבים. גורמים המלווים משפחות נפגעים מזהירים מפני מצב שבו נפגעים יוותרו על ערעורים, על החמרות מצב או על זכויות נלוות פשוט משום שלא יצליחו להתמודד לבדם עם ההליך.

מה צפוי להשתנות בפועל?

במשרדים ובארגונים המלווים נפגעים מזהירים כי ההשפעה המרכזית של החוק עלולה להיות צמצום הייצוג המשפטי בתיקים מורכבים וקושי גובר במציאת ליווי מקצועי לאורך זמן. מנגד, תומכי החוק טוענים כי הפיקוח החדש ימנע ניצול כלכלי של נפגעים וייצור מערכת שקופה ומאוזנת יותר.

בסופו של דבר, השאלה לא תהיה כמה כסף ייחסך לנפגעים, אלא כמה מהם יצליחו למצות את מלוא זכויותיהם, והאם גם לאחר כניסת החוק לתוקף יוכלו נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה לקבל את הליווי המקצועי הנדרש ברגעים שבהם הם זקוקים לו יותר מכל.

עורך דין עמוס כהן ממשרד עו"ד מרקמן טומשין ושות', המשרד הגדול בארץ בתחום הנזיקין, עוסק במימוש זכויות רפואיות, נזקי גוף, תביעות נגד המוסד לביטוח, רשלנות רפואית ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד ונוטריון מרקמן טומשין ושות' - 055-4532978