הסכם הורות משותפת: הסעיפים הקריטיים שלא חשבתם עליהם
ממעבר עיר פתאומי ועד חשיפה לבני זוג חדשים: איך בונים מודל משפחתי יציב ששומר על טובת הילד ומונע סכסוכים עתידיים?

המודל המשפחתי החדש: להביא ילד לעולם ללא זוגיות
בשנים האחרונות יותר ישראלים בוחרים להביא ילד לעולם מבלי לקיים בניהם זוגיות ובוחרים במודל של הורות משותפת. לפעמים מדובר בחברי ילדות טובים שמחליטים לגדל יחד ילד/ה, במכרים שמצאו אחד את השנייה באפליקציות ייעודיות או לפעמים פשוט מדובר ברצון הבסיסי ביותר שלנו כבני אדם - להפוך להורים.
הסכנות המשפטיות בהורות משותפת ללא הסכם מפורט
הבחירה להפוך להורה ללא זוגיות הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות ומשקפת שינוי חברתי עמוק בתפיסת המשפחה. יותר ויותר נשים וגברים בוחרים במסלול של הורות משותפת תוך תכנון מוקדם ובחירה מודעת. על הנייר זה נשמע פשוט: שני אנשים שרוצים להיות הורים מגדלים ילד יחד. בפועל, בהיעדר הסדרה ברורה של מערכת היחסים ההורית, עלולות להתעורר מחלוקות קשות שניתן היה למנוע מראש. כעורכת דין שמלווה את ההורים העתידיים בניסוח הסכם הורות משותפת וחשופה לבעיות שעלולות להתעורר, אני רואה שוב ושוב עד כמה הסעיפים הקטנים בהסכם הם אלה שיכולים למנוע את הסכסוכים הגדולים.
מקרה מבחן: מה קורה כשהורה רוצה לעבור עיר?
דוגמא לסעיף שעשוי להיות 'דיל ברייקר' - (בהשמטת הפרטים המזהים של הלקוחות, כמובן): לפני כמה חודשים הגיעו אליי לקוחות בשנות השלושים לחייהם בעיצומה של מחלוקת. הם חברים טובים עוד מתקופת הילדות שאינם בזוגיות, גרו האחד ליד השנייה והחליטו להביא ילד יחד. שניהם אנשים אחראיים, קרייריסטים והיחסים ביניהם היו מצוינים. אלא שכמה חודשים אחרי הלידה התברר שהם לא חשבו על שאלה אחת: מה קורה אם אחד ההורים רוצה לעבור עיר. האישה (שהייתה בזוגיות חדשה עם אדם נוסף) לא רצתה לפסול את אופציית מעבר העיר על הסף והדיון בין ההורים הפך למחלוקת אמיתית.
מעבר להסכמות כלליות: חובת התיאום במערכת יחסים ארוכת טווח
אנשים ששוקלים הורות משותפת צריכים להבין שמדובר במערכת יחסים ארוכת טווח שמחייבת תיאום מלא בין ההורים, מהחלטות גדולות ועד הפרטים הכי קטנים של היומיום. לכן, בשלב ניסוח ההסכם חשוב להתייחס גם לסוגיות עתידיות ולא להסתפק בהסכמות כלליות.
הסעיפים הקריטיים שנופלים בין הכיסאות בהסכמי הורות משותפת
לא מעט סעיפים חשובים פשוט נופלים בין הכיסאות בהסכמי הורות משותפת, בין היתר בגלל הגישה הישראלית של "נסתדר בינינו". לדוגמא: קביעת הדרך לקבלת החלטות (רפואיות, חינוכיות וכיו"ב) על ידי ההורים באופן משותף, הסדרה של חשיפת הילד/ה לבני זוג חדשים של מי מההורים, לרבות קביעת פרק זמן מינימלי ליציבות הקשר הזוגי בטרם ההיכרות; מה קורה במצב שבו אחד ההורים מעוניין לעבור עיר או מדינה, לרבות קביעת מנגנונים ליישוב סכסוכים ככל שיתעוררו, התייחסות לזמני מגפה או מלחמה; ועוד ועוד.
למה הסתמכות על AI וטפסים גנריים היא טעות גורלית?
כשהילד/ה נולד, אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור והמחלוקות עלולות לפגוע בדיוק במה שההסכם נועד להגן עליו: טובת הילד. הסתמכות על הסכמות בעל פה, שימוש בטמפלט מהאינטרנט או מכלי AI (בינה מלאכותית) עלולים להוביל לפערים מהותיים בין ההורים בעתיד.
לסיכום: הסכם משפטי מפורט הוא הבסיס ליציבות הילד
לסיכום, הורות משותפת יכולה להיות מודל משפחתי מצוין כל עוד היא נשענת על תקשורת טובה, כנות בין הצדדים והסדרה משפטית ברורה. הסכם הורות משותפת, בדומה לרציונל העומד מאחורי עריכת הסכם ממון בין בני זוג – לא נועד ליצור חוסר אמון – אלא להפך, הוא נועד לתת להורים ולילד מסגרת יציבה וברורה למשך.

משרד עו"ד מיכל דלויה עוסק בשלל תחומים וסוגיות בדיני המשפחה, על מגוון היבטיהם והשלכותיהם. הכתבה באדיבות האתר din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד מיכל דלויה - 055-4546956
