קיבלתם סירוב מצה"ל לבקשה למעמד "בן מהגרים"? אל תמהרו לוותר

משפחות ישראליות שעוברות להתגורר בחו"ל מגלות, לעיתים רק בדיעבד, כי המעבר עם בני נוער יוצר מורכבות מול רשויות הגיוס בישראל.

אחת הסוגיות הנפוצות בהקשר זה נוגעת למעמד של "בן מהגרים", מעמד שמאפשר את דחיית השירות הצבאי, כל עוד מרכז החיים של המשפחה מחוץ לישראל. המעמד ניתן לקטין שהוא אזרח ישראלי שעבר לחו"ל עם הוריו, למטרות הגירה, לפני גיל 16.

אלא, שלא בכל מקרה ההכרה ניתנת בקלות. מה קורה אם עברתם מישראל לאחר שמלאו לילד 16? מה קורה אם אחד ההורים נדרש להמשיך להתגורר בארץ לתקופה מסוימת טרם המעבר, או חזר ארצה לתקופה או לצמיתות?

במקרים הללו לשכת הגיוס לא תמהר להעניק מעמד של "בן מהגרים", וסביר שתשיב לבקשת המשפחה בסירוב.

משפחות רבות מניחות כי מדובר בהחלטה סופית שאין דרך לשנותה, ולעיתים מוותרת על המעמד. בפועל, במקרים המתאימים, ייתכן שניתן לפנות מחדש, באופן מסודר, מנומק ומגובה במסמכים, ולבקש בחינה חריגה של המקרה.

לפניה ישירה למשרד עו"ד אטקין חברון - לחץ/י כאן

סיפור המקרה: עיתוי המעבר שגרם לסיבוך משפטי

משפחה ישראלית עברה להתגורר בקפריסין כאשר הבן הבכור היה בן 16 וחצי. בשל מועד ההגירה מישראל, הבקשה הראשונית שהגישה המשפחה להכרה בו כ"בן מהגרים" נענתה בסירוב, והמשמעות הייתה כי הוא מחויב בגיוס.

עבור המשפחה, ההחלטה יצרה חוסר ודאות משמעותי - האם ניתן לבקר בישראל ללא חשש? האם הבן ייחשב כמשתמט? ומה המשמעות המעשית של הסירוב כאשר מרכז החיים של המשפחה כולה כבר נמצא בחו"ל?

מדוע הפנייה של המשפחה נדחתה?

במקרים רבים, הבעיה אינה רק בעצם העובדה שהמועמד לשירות אינו עומד בתנאים לקבלת המעמד, אלא בכך שהמשפחה לבדה, ללא ייצוג משפטי, לא יודעת כיצד להסביר את עניינה ללשכת הגיוס.

פעמים רבות פנייה עצמאית ללשכת הגיוס עשויה להיות בסיסית מאוד, אך כאשר מדובר בבקשה חריגה, הפרטים היבשים לרוב לא יספיקו לקבלת הכרה.

כדי לאפשר ללשכת הגיוס לבחון את המקרה באופן מלא, יש להציג תמונה רחבה של הנסיבות המשפחתיות ובייחוד להדגיש את הנסיבות החריגות שלכם, המצדיקות סטייה מהכלל הרגיל, ככל שישנן.

הפנייה המחודשת

לאחר שהמשפחה פנתה לייעוץ משפטי, נערכה בחינה מלאה של נסיבות המקרה. במסגרת הפנייה המחודשת הוצגו ללשכת הגיוס נסיבות ההגירה בצורה סדורה ומלאה, לרבות מועד קבלת ההחלטה לבצע הגירה, הסיבות שהובילו לעיכוב במעבר, העובדה שמרכז החיים של המשפחה נמצא מחוץ לישראל, והיעדר כל כוונה מצד הבן להתחמק מחובת השירות.

לא מדובר בפנייה כללית, אלא ניתוח של נסיבות המעבר בכללותן, תוך התייחסות לנהלים בעניין, והצגת תשתית עובדתית ברורה בצירוף מסמכים רלוונטיים. ההבדל בין פנייה גנרית לבין פנייה מנומקת משפטית ועובדתית, ומגובה במסמכים, עשוי להיות משמעותי במיוחד במקרים שבהם מבוקשת הפעלת סמכות חריגה.

הסמכות החריגה: מה מאפשר הדין באשר להכרה כ"בן מהגרים"?

ההוראה שמעגנת את התנאים להכרה במועמד לשירות ביטחון כ"בן מהגרים", מציבה קריטריונים ברורים שרק מקום בו הם מתקיימים יינתן המעמד המבוקש. התנאי המשמעותי ביותר שנבדק, נוגע לגיל שבו עזב הקטין את ישראל עם משפחתו.

ואולם, חשוב לדעת שגם אם עניינכם לא עומד בהוראות הפקודה, קיימת ללשכת הגיוס סמכות חריגה להעניק מעמד ולהכיר במועמד לשירות ביטחון כ"בן מהגרים" גם באופן חריג.

חשוב להבין - לא כל מקרה מצדיק הכרה חריגה, ולא כל סירוב ניתן לשינוי.

על אף האמור, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, כאשר ניתן להראות שמרכז החיים של המשפחה אכן בחו"ל וכי העיכוב ביציאה מישראל נבע מטעמים משמעותיים וחריגים, יש מקום להגיש בקשה מחודשת ומנומקת.

התוצאה: ההחלטה שונתה והילד הוכר כ"בן מהגרים"

לאחר הגשת הפנייה המחודשת, לשכת הגיוס בחנה את נסיבות המקרה והחליטה להכיר בבן כ"בן מהגרים". בכך הוסדר מעמדו הצבאי, והמשפחה קיבלה ודאות ביחס לאפשרות להמשיך לנהל את חייה מחוץ לישראל מבלי להותיר את שאלת הגיוס פתוחה וללא מענה.

המקרה ממחיש נקודה חשובה - תשובה שלילית ראשונה אינה תמיד סוף הדרך. לעיתים ניתן לפנות מחדש ולשכנע את הגורם המוסמך בלשכת הגיוס לשנות את עמדתו.

מה כדאי לעשות לפני שעוברים לחו"ל?

משפחות שמתכננות מעבר לחו"ל, במיוחד כאשר יש בבית ילדים שמתקרבים לגיל גיוס, לא צריכות להמתין עד שתתעורר בעיה.

מומלץ לבדוק מראש את המשמעות של המעבר בראי חובת הגיוס לצה"ל - להבין האם קיימת זכאות אפשרית למעמד של "בן מהגרים", האם יש מקום להכרה חריגה במידת הצורך וכמובן להסדיר את המעמד מול רשויות הגיוס מוקדם ככל האפשר.

לסיכום

משפחות שכבר היגרו לחו"ל וכאלה שמתכננות מעבר בעתיד צריכות לדעת שעליהן להסדיר את המעמד של הילדים מול צה"ל.

בלי הסדרה רשמית של המעמד, הילד נחשב כחייב בשירות צבאי. מעמד של "בן מהגרים" מאפשר למי שהיגרו מהארץ וודאות ושקט נפשי. גם אם אתם לא עומדים בתנאים לקבלת המעמד, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לצורך בחינת הנסיבות הספציפיות של משפחתכם, שכן ללשכת הגיוס סמכות להכיר במועמד לשירות כ"בן מהגרים" גם אם באופן חריג.

משרד עו"ד אטקין חברון הוא משרד בוטיק העוסק בדיני צבא וביטחון ובתחום המשפט הפלילי הצבאי. המשרד מייצג חיילים, קצינים ומועמדים לשירות ביטחון בכל רחבי הארץ. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עו"ד אטקין חברון - 055-4547256