האם בת זוג פיליפינית שלא יכולה להתגרש תסורב מעמד חוקי בישראל?

אם בת זוג זרה של ישראלי עדיין נשואה לאחר במדינת מוצאה, היא תתקשה לקבל מעמד חוקי בארץ. כמובן, הרי ביגמיה אסורה בישראל, ונישואין לאחר תוך כדי זוגיות פוגע בטענות לגבי כנות הקשר. עורך דין יהושע פקס, שותף במשרד דקר, פקס, לוי מסביר מה קורה כאשר הפרידה התרחשה לפני שנים רבות, אך לאזרחית הזרה אין אפשרות חוקית להתגרש.

הבעיה הייחודית של בנות הזוג הפיליפיניות

ישראלים אשר נמצאים בזוגיות עם בנות זוג פיליפניות נתקלים לעיתים קרובות בבעיה ספציפית עקב החוק הדתי הנוקשה במדינת המוצא, פיליפינים נוצרים קתולים אינם יכולים לעבור הליך גירושין. הליך "התרת הנישואין" החלופי הוא סבוך וארוך מאוד. מעבר לכך, רוב בנות הזוג הפיליפיניות הגיעו כעובדות זרות שהתאהבו בישראלי תוך כדי שהות בארץ. מדובר באוכלוסייה שמשרד הפנים מתייחס לקשרים הרומנטיים שלה בחשד לנישואין פיקטיביים, ולא הולך לקראתם בכל הקשור להליכי הסדרת מעמד, בלשון המעטה.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן

בשורה מהפסיקה

יחד עם זאת, ישנן בשורות טובות - פסק דין של בית הדין לעניינים מנהליים (עמ"נ 37785-05-24) קבע כי משרד הפנים יעניק תושבות קבע לבת זוג פילפינית שלא הצליחה להתיר את נישואיה, ודורש שרשות האוכלוסין ילך לקראת מקרים אשר חורגים מהנהלים הקבועים.

קושי להתיר את הנישואים של האישה בפיליפינים

בני הזוג, לצורך העניין נקרא להם משה ומריה, הם ישראלי ופילפינית אשר חיים יחד כבר מעלה מ-15 שנים, כשמתוכן נמצאים 7 שנים בהליך "המדורג" לקבלת מעמד חוקי בישראל לבת זוג זרה. מריה אכן הייתה נשואה לפילפיני, ולאורך השנים הוגשו לבית המשפט בפילפינים מספר עתירות, עררים וערעורים לערכאות גבוהות יותר בבקשה להתיר נישואין אלו באופן חוקי.

שינוי נוהל באמצע ההליך – מכה לבני הזוג

הזוג המשיך בהליך קבלת מעמד בישראל, תוך כדי הצגת המסמכים המוכיחים את הפעילות לביטול הנישואים הקודמים עד לשנת 2022. אך לאחר שהנוהל שונה, נדחתה הבקשה להמשך ההליך, בדרישה להצגת מסמכים המוכיחים שהנישואין אכן הותרו. התקווה שבית המשפט בפיליפינים יסיים את הליך התרת הנישואין התבדו והתוצאה הצפויה הייתה שמריה תתבקש לחזור לארץ המוצא, עד שתציג מסמך התרת נישואין, אם וכאשר הדבר יקרה, ואולי תקבל אישור להתחיל בהליך מחדש. לאחר שבני הזוג פנו לרשות האוכלוסין בבקשה להתחשב ולשקול מחדש ("ערר פנימי"), הם המשיכו פנו לבית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל בשנת 2023.

החלטת בית הדין לעררים – הזדמנות נוספת להביא הוכחות

בקצרה, הנוהל הוא הנוהל. אם השתנה, אז צריך לנהוג בהתאם, הן מצד בני הזוג והן מצד פקידי רשות האוכלוסין אשר אינם יכול לתת מעמד בניגוד לנוהל. מבחינת בית הדין, אין כל בעיה חוקית בשינוי הנוהל רטרואקטיבית, באמצע הליך רב שנים. יחד עם זאת, הדיין פסק כי בהתחשב בנסיבות, הקשר הזוגי ארוך השנים של בני הזוג יחד, העובדה שאיש אינו מערער שמדובר בקשר כנה, ובכל המאמצים המוכחים שהושקעו בהתרת הנישואין, ולאור כך שהאיסור על ריבוי נשים נועד להגן על נשים ולא להותיר אותן עגונות - הוחלט כי יש לתת לבני הזוג 45 יום להביא טענה למה המקרה שלהם צריך להיות חריג, מטה רשות האוכלוסין בירושלים יוכל לקבל החלטה על בסיס טענה זו. ניתן צו ביניים למניעת הרחקה והוענק מעמד חוקי למריה בפרק זמן זה.

רשות האוכלוסין דוחה שוב – והתיק עולה לערכאות

למרות הרמז של פסיקת בית הדין לעררים, מטה רשות האוכלוסין לא הלך לקראת בני הזוג, אלא דחה את הבקשה שנית. לפיכך, המשיכו בני הזוג בערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

בית המשפט מציל את בני הזוג ונוזף ברשות האוכלוסין

בפסק הדין הדגישה כבוד השופטת מיכל אמנון-גונן מספר נקודות מרכזיות. ראשית, היא ציינה את הבעייתיות שבשינוי רטרואקטיבי של תנאי קבלת המעמד בישראל. בני הזוג השקיעו שנים של מאמץ כשפעלו בהתאם לנוהל הקודם, וייתכן שהיו בוחרים לוותר ולעבור למדינה אחרת לו ידעו מראש שההליך עלול להתבטל בהחלטה שרירותית של משרד הפנים. בנוסף, השופטת הדגישה כי הסיבה לכך שההליך נמשך למעלה משבע שנים, ומריה לא קיבלה אזרחות עד שינוי הנוהל, נובעת מסחבת ועיכובים מצד פקידי משרד הפנים, שלא קידמו את ההליך בזמן שבני הזוג עמדו בדרישות הנוהל הקיים.

תושבות קבע ופיצוי בהוצאות משפט

בהתחשב בחשיבות הזכות הבסיסית לחיי משפחה בישראל ובעובדה שבני הזוג חיים יחד במערכת יחסים כנה כמעט שני עשורים, תוך עמידה מלאה בהוראות ונהלי משרד הפנים, קבעה כבוד השופטת שמצב בו לא מתאפשרת חריגה אינו סביר. מעבר לכך, היא הדגישה את החומרה בכך שהנוהל עצמו אינו כולל אפשרות לחריגות במקרים מיוחדים. לאור אחריות רשות האוכלוסין ליצירת המצב הזה, פסקה השופטת כי על מריה לקבל תושבות קבע בתוך פרק זמן קצר, בהתאם להליך הרגיל ובכפוף לבדיקות פליליות וביטחוניות. בנוסף, משרד הפנים חויב לשלם לעוררים הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.

הזכות לחיי משפחה היא זכות בסיסית

פסק הדין טומן בחובו השלכות משמעותיות למקרים דומים של בני זוג זרים המתמודדים עם עיכובים או מכשולים פרוצדורליים בהליכי הסדרת מעמד מול משרד הפנים. השופטת מדגישה את חשיבות ההגינות המנהלית ואת זכותם של בני זוג לחיי משפחה, תוך קריאה לשקול נסיבות ייחודיות ולמנוע פגיעה בזכויות עקב שינויים רטרואקטיביים בנהלים. תקוותנו היא שהחלטה זו עשויה לשמש תקדים בערעורים עתידיים ולהוביל לשיפור בפרקטיקות מנהליות, תוך דגש על גמישות ושיקול דעת במקרים פרטניים.

המאמר נכתב בסיוע סשה קישקו

משרד דקר פקס לוי, בעל סניפים בירושלים ובתל אביב, מתמחה בהגירה, דרכונים זרים, מתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הסדרת מעמד בישראל, רילוקיישן ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי- 055-4532860