זכויות שאירים – מה צריך לדעת לפני שמגישים תביעה?

פטירתו של אדם קרוב מציבה את בני משפחתו בפני מציאות כלכלית קשה, אשר לעיתים מלווה גם בחוסר ידע לגבי הזכויות המגיעות להם מכוח החוק ומכוח הסכמי הביטוח הפנסיוני. קצבת שאירים היא אחת ההטבות המרכזיות שמעניקות קרנות הפנסיה, ומטרתה להבטיח המשך קיום כלכלי לבני המשפחה שנותרו. הכרת התנאים, ההליכים והזכויות הכרוכים בקצבה זו עשויה להיות קריטית לשאירים המבקשים לממש את זכאותם.

מהי קצבת שאירים וכיצד נקבעת הזכאות?

קצבת שאירים היא תשלום חודשי קבוע המשולם לבני משפחתו של עמית שנפטר, ובראשם בן או בת הזוג והילדים עד גיל 21. הזכאות לקצבה נקבעת בהתאם לתקנון קרן הפנסיה הספציפית, ובדרך כלל דורשת שהמנוח היה "עמית מבוטח פעיל" בעת פטירתו – כלומר שהפקדות לקרן בוצעו באופן שוטף עד למועד הפטירה. גובה הקצבה נגזר מהשכר הקובע של המבוטח ומסלול הביטוח שנבחר על ידו.

לפניה ישירה אל עורך דין ליאור אלנקווה, לחץ/י כאן

ההבדל בין קרנות פנסיה ותיקות לחדשות

קרנות פנסיה ותיקות, שפעלו עד שנת 1995, מבוססות על מודל של "זכויות מוגדרות", כלומר מבטיחות מראש אחוז מסוים מהשכר – ובדרך כלל זכאים השאירים לכ-60% מהפנסיה שהמנוח קיבל או היה אמור לקבל. לעומתן, קרנות פנסיה חדשות פועלות על בסיס "צבירה", שבה גובה הקצבה נגזר מהיתרה הכספית שנצברה בחשבונו האישי של העמית לאורך השנים.

ידועים בציבור וקצבת שאירים

על פי הדין, ידוע או ידועה בציבור דינם כבן או בת זוג לכל עניין הנוגע לקצבת שאירים, הן בקרנות הפנסיה והן במסגרת ביטוח לאומי. כדי להוכיח מעמד זה, יש לעמוד במספר תנאים מצטברים: ניהול משק בית משותף לתקופה רצופה בסמוך לפטירה (התקופה משתנה בהתאם לתקנון קרן הפנסיה), העדר נישואים של המנוח לאדם אחר, ולעיתים גם קיומו של ילד משותף המקל על הוכחת המעמד.

דרישות התקנון בקרנות ותיקות – הכרה שיפוטית

בקרנות פנסיה ותיקות, ההכרה בידועים בציבור מחייבת פנייה לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה כנגד קרן הפנסיה למתן סעד הצהרתי לפי בין המנוח לתובע/ת התקיימו יחסי ידועים בציבור וקבלת פסק דין חלוט המכריז על מעמד הזוגיות. מבחן ההכרה בידועים בציבור הוא, בין היתר קיום משק בית משותף, ועל כן גם זוגיות ארוכת שנים לא תזכה בקצבה אם הצדדים לא הצליחו להוכיח בפני בית הדין לעבודה, כי התקיימו יחסי שיתוף כלכליים וזוגיים של בני הזוג.

הליך הגשת התביעה והמסמכים הנדרשים

לכתב התביעה יש לצרף, בין היתר, את המסמכים הבאים: תעודת פטירה, תעודת זהות, יחד עם ראיות לניהול משק בית משותף כגון חוזה שכירות, חשבון בנק משותף או הצהרות מבני משפחה, חברים, שכנים.

בנוסף, יש לצרף מסמכים אשר מצביעים על יחסים זוגיים בין התובעת למנוח, לעיתים קיימים מסמכים וראיות אשר מהווים ראיית "זהב", כך למשל, בני זוג שרכשו מזרן יחד ושמרו את הקבלה, מוכיחים באמצעות ראיה זו גם על יחסים זוגיים וגם על ניהול משק בית משותף, בני זוג שרכשו חלקת קבר משותפת, הכרה של המוסד לביטוח לאומי "כידועים בציבור" רישום מגורים משותפים בת.ז, כרטיסי טיסה ומלון משותפים, כל אלה ועוד יכולים להצביע על קיומם של יחסים של ידועים בציבור, הרשימה אינה סגורה וכאן לעו"ד המייצג תפקיד חשוב, בתשאול הלקוחות, מציאת הראיות, יצירתיות והצגתם בצורה משכנעת בפני בית הדין לעבודה.

סיכום

קצבת שאירים מהווה רשת ביטחון כלכלית חיונית לבני משפחתו של מבוטח שנפטר. כאשר מדובר בידועים בציבור, תנאי להכרה הוא באמצעות מתן סעד הצהרתי מבית הדין לעבודה, כי התקיימו יחסים של ידועים בציבור. פנייה מוקדמת ומסודרת לעורך דין המתמחה בתחום, בעל ניסיון והכרת הזכויות הקבועות בתקנון ובדין, עשויה להבטיח את מיצוי מלוא הזכאות לה זכאים השאירים.

עו"ד ליאור אלנקווה מייצג לקוחות בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, להכרה במעמד "ידועים בציבור" ובתביעות לקבלת קצבאות שארים מקרנות פנסיה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעורך דין ליאור אלנקווה - 055-4532792