מלכודת הגירושין הבלתי גמורים: התאונה הקשה שהותירה אם לשניים מורדמת, מונשמת – ובסכנה שפרודה יירש את מפעל חייה

היא הייתה במרחק פסיעה מחיים חדשים, כשהסכם הגירושין כבר מונח על השולחן וממתין לחתימה. אלא שתאונת דרכים קשה ופתאומית, שבה נפגעה הצעירה כהולכת רגל, הותירה אותה מורדמת ומונשמת במחלקת טיפול נמרץ, כשהיא נלחמת על חייה. כעת, בהיעדר צוואה חתומה, מתגלה המלכוד המשפטי האכזרי: החוק היבש עלול להעניק לבעל בנפרד מחצית מעיזבונה ואת השליטה הבלעדית בכספי שני ילדיה הקטינים. האם פנייה דחופה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס חלופי לרכוש הילדים, דוגמת הסבא והסבתא, תצליח לנטרל את ניגוד העניינים החריף ולהציל את עתידם הכלכלי? טור דעה מיוחד על הפצצה המשפטית המתקתקת של הליכי הפירוד ועל החובה הגורלית לערוך צוואה עוד לפני הגט.

הסיפור האנושי – תאונה טרגית על סף חתימת ההסכם

המדובר באישה צעירה כבת 35, אם לשני ילדים, אשר כל עולמם נשען על כתפיה. מזה כשלוש שנים שהיא מצויה בעיצומו של הליך פירוד מורכב מתיש מול בעלה. שלוש שנים של מגורים בנפרד, של ניהול משקי בית נפרדים לחלוטין ושל ניסיונות עיקשים לבנות חיים עצמאיים ושקטים עבורה ועבור ילדיה. במהלך כל התקופה הממושכת הזו, חייה האישיים, הרגשיים והכלכליים התנהלו במסלול נפרד לחלוטין מזה של בעלה, כאשר הזיקה היחידה שנותרה ביניהם הייתה המאבק המשפטי על תנאי הגירושין.

לאחר תלאות רבות ומאמצים משפטיים כבירים, הצדדים הצליחו, בקושי רב, לגשר על הפערים העמוקים ולהגיע להסכמות בכל הסוגיות הכרוכות בגירושין. טיוטת הסכם הגירושין נוסחה בקפידה על ידי עורכי הדין ועברה את אישורם של בני הזוג. ההסכם המתין לחתימת הצדדים שהייתה אמורה להתקיים בתוך ימים ספורים ממש. לאחריה אישורו בערכאה השיפוטית ומתן הגט המיוחל בבית הדין הרבני. האישה חשה הקלה עצומה; היא הרגישה כי היא נמצאת במרחק נגיעה מהחופש המיוחל, מסגירת הפרק המורכב והכואב בחייה, ומפתיחת דף חדש ונקי עבורה ועבור שני ילדיה הקטינים.

לפנייה ישירה לעו"ד איריס גרבר – לחץ/י כאן

אלא שלגורל היו תוכניות אכזריות אחרות. ימים ספורים לפני מועד החתימה המתוכנן על הסכם הגירושין, בעודה צועדת לתומה כהולכת רגל, חייה של הצעירה נחתכו באחת. נהג שנהג ברשלנות פושעת, פגע בה בעוצמה אדירה בעת שחצתה את הכביש. הנהג הפוגע הפך ברגע אחד של חוסר תשומת לב את חייה וחיי משפחתה על פיהם, והותיר אותה פצועה באורח אנוש.

עוצמת הפגיעה הפיזית הייתה קשה מנשוא. האישה פונתה בדחיפות לבית החולי במצב קשה אושפזה במחלקת טיפול נמרץ, כשהיא מורדמת ומונשמת כשהרופאים נלחמים על חייה. במצב דברים טרגי זה, האישה אינה מסוגלת לתקשר עם סביבתה, להביע את רצונה, לקבל החלטות או לחתום על מסמך כלשהו.

כאן בדיוק מתגלה הריק המשפטי המאיים והנורא מכל: לאישה לא היתה צוואה. למרות הפצרות עורכי דינה החוזרות ונשנות לאורך שלוש שנות הפירוד כי תסדיר את ענייניה בצוואה, הדחיינות הטבעית – הנובעת מהתחושה המדומה כי בגיל 35 המוות הוא תרחיש רחוק שאינו נוגע לצעירים – מנעה ממנה לעשות כן. כעת, כאשר היא שוכבת מחוסרת הכרה, היעדרה של הצוואה מותיר את עתידם הכלכלי של שני ילדיה הקטינים חשוף לחלוטין לפגעי החוק היבש, אשר אינו מכיר בסטטוס של "פרודה" ומעניק לבעל בנפרד מעמד מועדף בעיזבונה.

הפיקציה המשפטית של הסטטוס "פרוד" בחוק הירושה

הפער בין התפיסה החברתית של מושג הפרידה לבין המציאות המשפטית בישראל הוא תהום עמוקה שרבים נופלים אליה, לעיתים קרובות מדי מאוחר מדי. הציבור נוטה להניח כי מגורים בנפרד במשך שנים, ניהול חשבונות בנק נפרדים, ואף קיומו של סכסוך משפטי פעיל בערכאות, מייצרים הפרדה משפטית המפקיעה את זכויותיו של בן הזוג השני. אולם, המשפט הישראלי נוקט בגישה פורמליסטית ודיכוטומית מובהקת: אדם הוא או נשוי או גרוש. הסטטוס "פרוד" או "פרודה" אינו קיים כלל בחוק הירושה.

כל עוד לא ניתן גט פיטורין רשמי מבית הדין הרבני, בני הזוג נחשבים לנשואים לכל דבר ועניין. במקרה של אותה אישה, העובדה שהצדדים חיו בנפרד במשך שלוש שנים, אינה מעלה או מורידה כהוא זה בעיני החוק היבש. בהיעדר סידור גט, הבעל בנפרד נותר, מבחינה משפטית, בן זוגה הנשוי לכל דבר ועניין, על כל ההשלכות הרות הגורל הנובעות מכך לעניין חלוקת רכושה.

ההשלכה המעשית והקשה ביותר של היעדר צוואה בנסיבות אלו מעוגנת בהוראות סעיף 11 לחוק הירושה, המגדיר את כללי ברירת המחדל של ירושה על פי דין. על פיו, כאשר נפטר אדם ולא הותיר אחריו צוואה תקפה ובמועד פטירתו היה נשוי והותיר אחריו ילדים, בן הזוג שנותר בחיים זכאי לרשת מחצית מכלל העיזבון.

משמעות הדבר עבור האישה היא דרמטית ומקוממת: אם חלילה יוכרע המאבק על חייה בטיפול נמרץ והיא תלך לעולמה, ללא צוואה, הבעל שממנו ניסתה להתגרש במשך שלוש שנים – יירש באופן אוטומטי מחצית מכלל הנכסים, הכספים, הזכויות הסוציאליות ומפעל חייה שצברה. תוצאה זו עומדת בניגוד מוחלט וזועק לרצונה המוצהר של האישה, שביקשה לנתק כל זיקה כלכלית ואישית עם הבעל ולהבטיח את עתידם של שני ילדיה הקטינים בלבד. החוק היבש אינו בוחן כוונות, רצונות או טיוטות הסכם שלא נחתמו; הוא מיישם באופן מכני את הוראות סעיף 11.

מעבר לחלוקת העיזבון הישירה, המלכוד המשפטי מעמיק ומסתבך בכל הנוגע למחצית השנייה של העיזבון, המיועדת על פי דין לשני הילדים הקטינים. מאחר שמדובר בקטינים שאינם בעלי כשרות משפטית לנהל נכסים, כספים או חשבונות בנק בעצמם, נדרש גורם מבוגר שינהל עבורם את כספי הירושה עד להגיעם לגיל בגרות. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הוריהם של קטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם.

בהיעדר צוואה הממנה נאמן חיצוני או קובעת מנגנון פיקוח ספציפי על כספי הילדים, מי שיקבל לידיו את השליטה הבלעדית והמלאה בניהול כספי הירושה של הקטינים הוא לא אחר מאשר אביהם – הבעל בנפרד. מצב דברים זה יוצר ניגוד עניינים חריף. הבעל, שמחזיק במחצית מהעיזבון באופן אישי כתוצאה מירושתו על פי דין, ישלוט כעת ביד רמה גם במחצית השנייה השייכת לילדים, בכובעו כאפוטרופוס הטבעי שלהם.

המלכוד המשפטי הופך אפוא מבעיה תיאורטית של דיני קניין לאיום ממשי, ישיר ומיידי על עתידם הכלכלי והאישי של הילדים הקטינים.

מול המבוי הסתום והסכנה המוחשית המרחפת מעל עתידם הכלכלי של שני הילדים הקטינים, המשפט הישראלי אינו מותיר את השערים נעולים לחלוטין. קיימת דרך פעולה משפטית אקטיבית שיש לנקוט בה ללא שיהוי. הפתרון טמון בהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות רחבה להתערב באפוטרופסות הטבעית של הורה ולצמצם אותה, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על טובתם ורכושם של קטינים.

בנסיבות טרגיות אלו, ניתן להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס חלופי ובלעדי לענייני רכוש עבור שני הילדים הקטינים. בקשה זו צריכה להיות מוגשת על ידי בני משפחתה הקרובים של האם – כגון הסבא והסבתא מצד האם – אשר ניצבים כעת בחזית המאבק על שלומה של בתם ועל עתיד נכדיהם. במסגרת הבקשה, יתבקש בית המשפט לקבוע כי בכל הנוגע לקבלת כספי הירושה, ניהולם, השקעתם והשימוש בהם לטובת הקטינים, הסמכות תישלל לחלוטין מהאב הפרוד ותועבר באופן בלעדי לידי הסבא והסבתא, או לחלופין לידי נאמן ניטרלי שימונה על ידי בית המשפט. בקשה כזו היא המנגנון היחיד המסוגל לנטרל באופן מלא את ניגוד העניינים המובנה שנוצר. כאשר הסבא והסבתא ממונים כאפוטרופוסים לחלופין לענייני רכוש, נוצרת "חומת אש" משפטית וכלכלית הרמטית בין האב הפרוד לבין כספי הירושה של הילדים.

מינוי הסבא והסבתא מבטיח כי ניהול הרכוש והכספים יופקד בידי מי שכל מעייניהם נתונים אך ורק לטובתם האישית, החינוכית והכלכלית של נכדיהם, ומתוך נאמנות מוחלטת לזכרה ולרצונה המשוער של בתם השוכבת בטיפול נמרץ. יתרה מכך, ניהול הרכוש על ידי אפוטרופוס חלופי שמונה על ידי בית המשפט כפוף לפיקוח הדוק, שוטף וקפדני של האפוטרופוס הכללי. פיקוח זה מחייב הגשת דוחות כספיים תקופתיים (פרטות ודו"חות כספיים שנתיים), ובכך מונע כל אפשרות לשימוש לא ראוי בכספים ומבטיח כי כל שקל המיועד לעתידם של הקטינים אכן יישמר עבורם באפיקים בטוחים עד להגיעם לגיל בגרות.

צוואה מיידית: הצעד הראשון וההכרחי עם פתיחת הליכי הפירוד

הטרגדיה הקשה של אותה אישה חייבת לשמש תמרור אזהרה בוהק וקריאת השכמה מהדהדת עבור כל אדם המצוי בעיצומו של הליך פרידה או גירושין. המחשבה המוטעית כי עריכת צוואה מיועדת לאנשים מבוגרים בלבד, או כי היא משימה שניתן לדחותה לאחר חתימת הסכם הגירושין או קבלת הגט המיוחל, היא אשליה מסוכנת שעלולה לגבות מחיר משפחתי וכלכלי בלתי הפיך. כפי שמלמד מקרה טרגי זה.

הפנייה לציבור הנמצא בהליכי פירוד היא חד-משמעית: עריכת צוואה אינה פריבילגיה או משימה לשנים הבאות; היא הצעד המשפטי הראשון, המיידי וההכרחי שיש לבצע ברגע שבו גמלה ההחלטה להיפרד. באמצעות צוואה פשוטה, ברורה ומקצועית, יכול כל אדם להחריג באופן מפורש את בן הזוג בנפרד מרשימת יורשיו, לקבוע כי עיזבונו יועבר במלואו לילדיו, ולמנות נאמן חיצוני מטעמו שינהל את כספי הקטינים בבטחה. זהו הכלי המשפטי היחיד המאפשר לעקוף את ברירת המחדל הנוקשה של חוק הירושה ולמנוע מצב שבו היריב המשפטי של היום יהפוך ליורש של מחר.

אחריות הורית עילאית ברגעי משבר

בסופו של יום, הגנה על עתידם של ילדינו היא חובתנו ההורית והמוסרית העילאית ביותר. הליכי גירושין מאופיינים מטבעם בסערת רגשות, במאבקים כלכליים ובתחושת חוסר יציבות, אך דווקא בתוך הכאוס הזה, חובה לגלות אחריות מוגברת ולצפות פני עתיד. השארת גורלם הכלכלי של ילדים קטינים לחסדי החוק היבש, תוך הסתמכות על המזל או על ההנחה כי "לי זה לא יקרה", היא הימור מסוכן שאין לו כל הצדקה.

עריכת צוואה מבעוד מועד, לצד הכרת הכלים המשפטיים המאפשרים מינוי אפוטרופוס חלופי לרכוש במקרי חירום, הן הפעולות המבדילות בין קריסה משפחתית וכלכלית לבין הבטחת עתיד בטוח ומוגן לדור הבא. סיפורה הקשה של האישה, חייב להוות שיעור גורלי לכולנו: אל תדחו למחר את מה שעלול להותיר את ילדיכם חשופים ופגיעים מול מציאות משפטית אכזרית. הגנו על יקיריכם עוד היום, בטרם יהיה מאוחר מדי.

משרד עו"ד איריס גרבר הינו משרד בוטיק העוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין, לרבות הסכמי ממון ועריכת צוואות ומתמחה במתן שירותים מקצועיים ואמינים לכל לקוח באופן אישי וייחודי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעורכת דין ונוטריון איריס גרבר – 055-4532757