״פעם ענישה, היום שיקום?" האמת המשפטית מאחורי השינוי של הליך פשיטת הרגל

הבחירה שלי לעסוק בדיני חדלות פירעון אינה מקרית ואינה נובעת רק מהכשרה משפטית. מקורה בחוויה אישית עמוקה מתקופת ילדותי. הוריי עברו הליך פשיטת רגל בשנים שבהן ההליך היה נוקשה, ממושך וחסר אופק שיקומי ברור. במסגרת אותו הליך, מערכת המשפט הובילה גם לפינוי משפחתי מהבית, ואנו נאלצנו – הורים וילדים – להתגורר במשך שבע שנים בחדר אחד בבית סבתי. זו לא הייתה רק פגיעה כלכלית, אלא מציאות חיים של צמצום, חוסר יציבות ותחושת השפלה שקטה, שמלווה משפחה שלמה לאורך שנים.

רק בדיעבד, כעורכת דין, הבנתי שהחוויה האישית שלנו לא הייתה חריגה, אלא תוצר של תפיסה משפטית שראתה בפשיטת רגל הליך ענישתי בעיקרו, כזה שממוקד בגבייה ובסנקציות, ופחות בשיקום ובשמירה על התא המשפחתי.

לפנייה לעו"ד אתי תורג׳מן - לחץ/י כאן

הבדלים מרכזיים בין פשיטת רגל בעבר לבין חוק חדלות פירעון כיום

• תפיסה משפטית: בעבר – הליך ענישתי ומרתיע; כיום – הליך שיקומי עם גבולות ברורים.
• סטיגמה: פשיטת רגל נתפסה ככישלון מוסרי; חדלות פירעון נתפסת כמצב כלכלי בר טיפול.
• ודאות לחייב: בעבר לא היה אופק ברור לסיום ההליך; כיום קיימת מסגרת זמנים מוגדרת להפטר.
• משך ההליך: הליכים ארוכים ומתישים בעבר; כיום שאיפה להליך יעיל ומוגבל בזמן.
• חלוקת סמכויות: בעבר ריכוז סמכויות בבית המשפט; כיום שילוב בין ממונה, נאמן ובית משפט.
• תום לב: גם אז וגם היום – תנאי יסוד, אך כיום נאכף בצורה שיטתית ומובנית יותר.
• הגנות לחייב: בעבר מעט מאוד הגנות על התא המשפחתי; כיום איזון זהיר בין צרכי קיום מינימליים לזכויות הנושים.
• זכויות הנושים: בעבר דגש כבד על גבייה; כיום איזון בין גבייה לבין שיקום החייב.
• השלכות הפרת חובות: גם כיום, חייב שאינו משתף פעולה או פועל בחוסר תום לב – יישא בסנקציות חמורות.

סיכום

המעבר מפשיטת רגל לחוק חדלות פירעון אינו שינוי סמנטי בלבד, אלא שינוי תפיסתי עמוק. עם זאת, אין מדובר בפתרון קסם או במחיקת חובות אוטומטית. זהו הליך משפטי מחייב, שנועד לאזן בין שיקום החייב לבין שמירה על אינטרס הנושים והציבור כולו.

חשוב להבהיר כי בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בגישת מערכת המשפט כלפי חייבים. הדין הקיים שם דגש על שיקום כלכלי של החייב, וזאת בתנאי שהוא פועל בתום לב, משתף פעולה עם הממונה והנאמן, עומד בדרישות ההליך ומקיים את צו התשלומים שנקבע לו.

אין מקום לחשוש מעצם הכניסה להליך חדלות פירעון. אכן, מדובר בהליך שאינו פשוט ואינו אידאלי, אך הימנעות מטיפול בחובות והתעלמות מהמצב הכלכלי עלולות לגרום לנזק חמור ומתמשך – לחייב עצמו ולבני משפחתו.

ניסיון החיים והפרקטיקה המשפטית מלמדים כי חובות שאינם מטופלים מובילים לעומס נפשי כבד, לפגיעה בבריאות עקב לחץ ודאגה מתמשכים, ולהשלכות רגשיות משמעותיות על הילדים, הנחשפים למתח, חוסר הוודאות והתסכול שבמצב.

לפיכך, ההמלצה הברורה היא לא לדחות את ההתמודדות. טיפול מוקדם, מושכל ומקצועי בחובות עשוי לאפשר פתיחת דף חדש, יציבות כלכלית ושיקום אמיתי – בזמן ובמסגרת החוק.

עו"ד אתי תורג`מן, בעלת משרד עורכי דין בבאר שבע, בעלת תואר ראשון במשפטים ובעלת תואר נוסף ראשון במדעי הרוח והחברה. עוסקת בהוצאה לפועל וחדלות פירעון, עם הצלחות רבות בייצוג חייבים, וכן בתחומי ביטוח לאומי, תאונות עבודה ודרכים, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. הכותב לא ייצג בתיק המדובר לעיל.

לפניה ישירה לעו"ד אתי תורג׳מן- 053-6265667