N12
פרסומת

פרומפט שלא עוזר לסטרטאפיסטים: מה שהבינה המלאכותית לא מספרת לכם על הסכם מייסדים ב-2026

למה הסכם מייסדים הוא לא משימה לבינה המלאכותית

בשיתוף עו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין
DinDin
פורסם:
ג'ימיני וצ'אט GPT
ג'ימיני וצ'אט GPT | צילום: 123RF‏
הקישור הועתק

המודלים האחרונים של ג'מיני, קלוד ו-GPT מביאים יזמים רבים לסגור את אחד ההסכמים החשובים בחיי המיזם בלחיצת כפתור. בין ניסוחים מרשימים של המכונה; לבין המציאות המשפטית והעסקית בסטארט-אפים "בשטח"; פעורה תהום שעולה ליזמים ביוקר. אז למה המודלים הם כלי עזר אדירים, אבל נכון להיום יועצים משפטיים גרועים?

העידן הנוכחי מפתה אותנו לחשוב שכל פתרון נמצא במרחק "פרומפט" אחד איכותי מאיתנו. צריכים קוד? קלוד כותב. מצגת למשקיעים? הנוטבוק על זה. אז למה שלא נוציא ממנו גם הסכם מייסדים? הרי התוצר נראה על פניו מקצועי ומהודק, לרוב בשפה משפטית מצוחצחת, והצ'אט גם מציג נושאים שלא בהכרח חשבתם עליהם, מה שמקנה רושם של מומחיות.

אבל דווקא בהסכם המייסדים טמונה סכנה מיוחדת. הסכם מייסדים הוא לא "מסמך טכני"; אלא תהליך שמטרתו לשמש כתעודת הביטוח של הדינמיקה האנושית והעסקית הבסיסית ביותר של המיזם. לפני שאתם עושים "העתק-הדבק" מהצ'אט, כדאי להבין מה המכונה לא יודעת (ואולי לעולם לא תדע) לספק לכם.

1. למכונה אין הקשר אנושי או עסקי

הטיעון החשוב ביותר נגד הסכמי מכונה שלא לוו בייעוץ מקצועי הוא היעדר הקשר (Context). המודלים מבוססים בעיקרם על סטטיסטיקה – ומספקים לרוב סעיפים נפוצים, ללא התאמה אישית. יזמים שמנסחים ביחד את ההסכם לא מכירים לרוב את השלבים בחיי חברת הזנק ואת הקשר ההדוק שיש למצב הפרטני של כל יזם עם שלבי החברה. כתוצאה היזמים (א) לא מפנים את "השאלות הנכונות" למודל; וכן (ב) לעתים קרובות לא מבינים את ההשלכות של מנגנונים בהסכם בטווח הארוך.

בתיק אחרון שהיקפיו משמעותיים התברר במשרדנו שצדדים חתמו על הסכם שנוסח על ידי מודל מפורסם. חשוב להבהיר שהיזמים במקרה הזה הם אנשים אינטיליגנטיים, משכילים וחריפים ביותר. במועד החתימה, ובהיעדר ייעוץ משפטי אנושי, הצדדים חתמו על מנגנון יציאה שנוכח המציאות העסקית של המוצר שפיתחו התברר כיקר באופן קיצוני, בלתי יעיל וכתוצאה מאלו – מקפח את המיעוט באופן קיצוני. עוד באותו מקרה, המבנה התאגידי שנוצר בהסכם המייסדים, שתחילה נצפה כנקודה מאוד תיאורטית במעמד החתימה, הביא יזם אחד מתוך השלושה לבעל כוח עודף משמעותי על יתר היזמים, באופן שרירותי לחלוטין. מהבנת נסיבות תחילת המיזם, עולה כעת באופן מובהק שהצדדים לא כיוונו למצב הזה; ואף עולה באופן מובהק שעורך דין חברות לא היה מוציא תחת ידיו מבנה שכזה. ההשלכות, לעומת זאת, בשלב הזה, קשות. הסכומים האדירים שנכנסו למיזם שינו את אופי היחסים בין הצדדים בלשון המעטה. עכשיו התיק הפך לסכסוך משפטי לכל דבר ועניין, על העלויות והסיכונים שבו.

2. אובדן דינמיקה אנושית או השיחות שאסור לוותר עליהן

הסכם מייסדים טוב לא נולד במקלדת, הוא נולד בשיחות בין היזמים. תחשבו על זה ככה: גם לפני שמודלים נהפכו לזמינים בשלהי 2022, בליווי הסכמי מייסדים אתגר הניסוח, או "בעיית המידע", היו שוליים יחסית בשירות שניתן על ידי עורך דין חברות. עורך דין חברות מנוסה לא רק כותב סעיפים; אלא מתווך בין עולמות, מעלה שאלות קשות שגורמות ליזמים לחשוב, להזיע, להתווכח (כולל עם עורך הדין), ובעיקר למנוע טלפון שבור או מצבים בהם החזון של צד א' לא התנגש עם החזון של צד ב' בשלב מוקדם מספיק. לעתים קרובות פגישה מקצועית על עקרונות בהסכם מייסדים "שולחת" את היזמים לדיונים של שבועות ביניהם. נוצר, אם כן, מעין מפץ, שהוא חשוב מאין כמותו ביצירת חברת טכנולוגיה.

פרסומת

המפגשים האלו, הדינמיקה עסקית-אנושית הזו, היא זו שבונה את האמון ביניכם, והיא זו שמרכיבה את אופי החברה. כשאתם נותנים לבוט לכתוב את ההסכם, אתם מוותרים על תהליך פסיכולוגי קריטי, ועלולים להשאיר פצצות מתקתקות מתחת לפני השטח.

3. מלכודת ההזיות: כשחוסר מקצועיות פוגש חוסר אחריות

בעולם המשפטי, לטעות קטנה יש מחיר גדול, וכדאי לחשוב על הסכמים גרועים כמו קוד גרוע, כלומר זה אולי עובד עכשיו טוב, אבל ב-scale, זה כנראה יקרוס. ההזיות של הבינה המלאכותית יכולות להביא להמצאת פסקי דין (בעיקר במהלך שיחה מתמשכת עם הצ'אט), הסתמכות על חוקים שלא קיימים בישראל, או לערבב בין תחומי שיפוט שונים, כך שסעיפים מסוימים ישולבו משיקול מיסויי, חרף כך שהם הלכה למעשה בלתי רלוונטיים בעליל.

עורכי דין שעובדים עם מודלים בימינו נתקלים בטעויות בסיסיות ברמה המקצועית: סעיפים שסותרים אחד את השני, חוסר הבנה של דיני עבודה בישראל או הגנות קניין רוחני חלשות להחריד. והבעיה הכי גדולה? המכונה לא לוקחת אחריות. אם ההסכם יקרוס בבית המשפט או משקיע יברח בתהליך Due Diligence (בדיקת נאותות), היזמים מוצאים את עצמם בסיטואציית שברת שילמת. אין למודלים אחריות מקצועית או יומרה להחזיק באחריות מקצועית, וכך יש לראות את איכות התוצרים שלהם.

אז מתי בכל זאת אפשר להשתמש במודלים?

חשוב להיות ריאליים: השימוש בבינה מלאכותית רק ילך ויגבר; והמודלים הולכים ומשתפרים, כך שהדברים נכונים למועד כתיבת שורות אלה, תחילת שנת 2026. אם אתם בשלב ה"גראז'" ואין לכם שקל בתקציב, או שאתם רק בודקים היתכנות – אולי עדיף הסכם מכונה על פני כלום, או להיעזר בשעת ייעוץ בלבד או חבר שלמד משפטים.

פרסומת

אבל, וזה אבל גדול: ברגע שמתחילים להשקיע זמן, אנרגיה וכסף, לרבות לילות לבנים תוך כדי עבודה נוספת, קל וחומר ברגע שיש מוצר ראשוני או דמו כלשהו – להסתמך על בוט זו רשלנות.

היזם החכם של 2026 לא מוותר על עורך דין, אלא פונה לעורך דין שבעצמו יודע לרתום את הבינה המלאכותית לטובת הלקוח. עורך דין שמשתמש בטכנולוגיה כדי לייעל תהליכים, אבל מפעיל בקרת איכות אנושית, ניסיון משפטי ובעיקר – הבנה של נפש האדם. אל תפקירו את מפעל החיים שלכם בידי אלגוריתם שלא יודע מי אתם.

עו"ד גלעד פינקלשטיין
עו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין | צילום: בן יצחקי

עו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין מלווה עסקים בכל הקשור למשפט מסחרי וליווי סטארט-אפים, תוך שילוב הערכות שווי בייעוץ המשפטי ואסטרטגיות חשבונאיות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין- 055-4533024