טוען רבני או עורך דין? ההחלטה שיכולה להשפיע על תוצאות ההליך בבית הדין הרבני
ההבדלים המהותיים בין ייצוג הלכתי לייצוג משפטי בהליכי גירושין

מערכת דיני המשפחה בישראל ייחודית בנוף המשפטי. לצד בתי המשפט לענייני משפחה פועלים בתי הדין הרבניים, שלהם סמכות מקבילה בנושאים מסוימים – וסמכות בלעדית באחרים. בתוך מציאות זו, זוגות המצויים בהליכי גירושין נדרשים לקבל כבר בתחילת הדרך החלטה מהותית: מי ייצג אותם בהליך – עורך דין או טוען רבני.
זו אינה החלטה טכנית בלבד. במקרים רבים, היא עשויה להשפיע באופן ישיר על תוצאות ההליך.
סמכות מקבילה – וסמכות בלעדית
לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאים כגון מזונות ילדים, משמורת, זמני שהות וחלוקת רכוש, הכול בכפוף לחוק ולטובת הילד. לצד זאת, קיימים תחומים שבהם לבית הדין הרבני סמכות ייחודית ובלעדית, ובראשם: גירושין וכתובה.
מדובר בנושאים הלכתיים מובהקים, הנשענים על הדין העברי ולא על המשפט האזרחי. ההכרעה בהם אינה מבוססת רק על חקיקה ופסיקה אזרחית, אלא על מקורות הלכתיים – התלמוד, ספרות הפוסקים ופסיקות בתי הדין הרבניים לדורותיהם.
יתרונו המקצועי של הטוען הרבני
טוען רבני הוא בעל הסמכה ייעודית לייצוג בפני בתי הדין הרבניים. הכשרתו כוללת לימוד מעמיק של דיני אישות על פי ההלכה היהודית: עילות לחיוב או לפטור מגט, דיני כתובה, שלום בית, מרידה, וכן המשמעות ההלכתית של ראיות והתנהלות בני הזוג.
בתיקי גירושין וכתובה, השאלות המרכזיות אינן רק עובדתיות אלא הלכתיות: האם הבעל מחויב בתשלום הכתובה, באיזה היקף, האם קיימת עילת גירושין מוכרת, מי יזם את הפירוד, והאם התנהלות מי מהצדדים שוללת או מחזקת זכויות הלכתיות.
טוען רבני פועל בתוך השפה ההלכתית שבה מתנהלים הדיונים, מכיר את דרך החשיבה של הדיינים ואת כללי ההכרעה, ויודע כיצד לבנות טיעון המותאם למסגרת הדיונית והמהותית של בית הדין הרבני.
ייצוג ללא ידע הלכתי – סיכון ממשי
גורמים רבים העוסקים בדיני משפחה מצביעים על פער מובנה בין הכשרת עורכי דין לבין הדרישות של ייצוג בהליכים הלכתיים. עורך דין, מקצועי ומנוסה ככל שיהיה במשפט אזרחי, אינו מחויב בלימוד שיטתי של ספרות הלכתית.
כאשר תיקי כתובה וגירושין מתנהלים ללא הבנה הלכתית מספקת, עלולה להיווצר החמצה של טענות מהותיות – ולעיתים אף פגיעה ממשית בזכויות הצד המיוצג. אין מדובר בביקורת אישית או מקצועית, אלא בהבדל מהותי בהכשרה ובתחום ההתמחות.
כתובה, גירושין וטובת הילד
כאשר אישה מבקשת לממש את זכותה לכתובה, או כאשר מתנהל מאבק סביב עצם מתן הגט, לזהות המייצג יש משקל מכריע. במקביל, גם בנושאים שבהם קיימת סמכות מקבילה – כגון חלוקת רכוש – בית הדין הרבני מחיל את הדין האזרחי, אך עושה זאת תוך שילוב עקרונות הלכתיים ותוך מתן משקל מרכזי לעקרון טובת הילד.
היכולת להבין כיצד הדין האזרחי מיושם בתוך מסגרת הלכתית, וכיצד בית הדין הרבני מאזן בין חוק, פסיקה והלכה, היא יתרון משמעותי בניהול ההליך.
בחירת הייצוג כצומת קריטי בהליך
בסופו של דבר, הבחירה בין טוען רבני לעורך דין אינה שאלה של תואר או מעמד, אלא של התאמה מקצועית לפורום שבו מתנהל ההליך. כאשר מדובר בהליך בבית הדין הרבני – ובוודאי בנושאים של גירושין וכתובה – הידע ההלכתי אינו תוספת, אלא כלי מרכזי שעשוי להכריע את התוצאה.
במציאות המשפטית הישראלית, שבה דין תורה וחוק אזרחי נפגשים, בחירת הייצוג הנכון עלולה להיות ההחלטה המשמעותית ביותר בתיק כולו.

טוען רבני דוד חסן מייצג בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. הכותב לא ייצג בתיק המדובר לעיל.
לפניה ישירה לטוען רבני דוד חסן- 053-6264660
