התמודדות עם פוסט־טראומה בעקבות השירות הצבאי: כיצד פועלים נכון מול מערכת ההכרה

רועי חזר מהמילואים לפני שנתיים. בהתחלה הוא חשב שזה רק עייפות – קשיי הירדמות, עצבנות מוגברת, קושי להתרכז בעבודה. "זה יעבור", הוא אמר לעצמו. אבל במקום לעבור, המצב החמיר. הסיוטים התגברו, התקפי החרדה הפכו לשגרה, והוא התחיל להימנע ממקומות צפופים. רק כשאשתו התעקשה שיפנה לטיפול פסיכולוגי, הוא קיבל אבחנה רשמית: הפרעה פוסט טראומטית. אבל כשניסה להגיש תביעה למשרד הביטחון, גילה שהדרך להכרה בפגיעה תהיה קשה בהרבה ממה שחשב – בעיקר כי לא תיעד את התסמינים בזמן אמת.

לפנייה ישירה לעו"ד אלירן מוסטקי- לחץ/י כאן

זמן ממושך מהפגיעה ועד הגשת התביעה עלול לפגוע בסיכויי התביעה

בניגוד לפגיעות פיזיות, תביעה בגין פוסט טראומה מהצבא אינה כפופה לעילת התיישנות. זה נכון שניתן להגיש תביעה גם שנים לאחר השירות, אבל יש כאן מלכוד משפטי שחשוב להכיר: ככל שעובר יותר זמן, כך קשה יותר להוכיח קשר סיבתי בין המצב הנפשי לאירועים שהתרחשו במהלך השירות הצבאי. משרד הביטחון ייבחן כל היבט בחיים האזרחיים שלכם – אירועים משפחתיים, קשיים כלכליים, מחלות – וינסה לייחס את ההפרעה הפוסט טראומטית לגורמים אחרים.

תיעוד רפואי: העד החשוב ביותר לטובתכם

במצב בו מתחילים להופיע תסמינים של עצבנות יתר, פלאשבקים, סיוטים חוזרים, קושי בריכוז, התקפי חרדה או מצוקה רגשית – אין לדחות את הפנייה לגורמים רפואיים. מעקב רפואי שוטף אצל פסיכולוג או פסיכיאטר יוצר רצף תיעוד המקשר בין התסמינים לתקופת השירות. רשומות רפואיות מהקופה, תיעוד של טיפולים פסיכולוגיים, ואבחנות מדויקות – כל אלו מהווים בסיס ראייתי חזק בתביעה למשרד הביטחון.

התהליך האבחוני: מה באמת קורה בסדנת האבחון

משרד הביטחון לא מסתפק באבחנה חיצונית. התהליך כולל אבחון מקיף שיכול לכלול סדנה בת מספר ימים, בה צוות של אנשי מקצוע בודק את הנפגע מזוויות שונות. הם ייבחנו את המצב הנפשי, את ההיסטוריה הרפואית המלאה, יפנו לרשויות הרווחה ולקופות החולים, ואף יבדקו רשומות מבתי ספר במקרים מסוימים. המטרה: לוודא שההפרעה הפוסט טראומטית אכן נגרמה במהלך השירות ולא קדמה לו או נבעה מאירועים אחרים בחיים.

ההכנה לסדנה: למה לא כדאי להגיע לבד

הגעה לסדנת האבחון ללא הכנה מתאימה עלולה לפגוע בסיכויי ההכרה. חשוב להיערך מראש עם עורך דין העוסק בתביעות מול משרד הביטחון, להבין אילו שאלות ייבחנו, איך לתאר את התסמינים בצורה מדויקת, ומה המלכודות הטמונות בתהליך. אנשי המקצוע בסדנה מחפשים עקביות בין התיאור שלכם לבין התיעוד הרפואי, ומנסים לזהות סתירות או אי-התאמות שעלולות להחליש את התביעה.

הכרה בפוסט טראומה: מה מקבלים ומתי

הכרה רשמית בהפרעה פוסט טראומטית מהצבא פותחת דלת לזכויות משמעותיות: אחוזי נכות, תגמולים חודשיים, הטבות רפואיות כולל החזר כספי על טיפולים נפשיים, זוגיים ומשפחתיים, ואף אפשרות לקבלת סטטוס "נכה נצרך" במקרים בהם המצב הנפשי מונע עבודה. אבל כדי להגיע לשם, צריך לעבור תהליך שיכול להימשך חודשים ולעיתים שנים – ולכן כל יום משמעותי.

תפסיקו לדחות, תתחילו לתעד

אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר מבחינה נפשית לאחר השירות הצבאי, אל תחכו שזה "יעבור מעצמו". פוסט טראומה היא פגיעה לגיטימית שמשרד הביטחון מכיר בה, אבל רק כשיש תיעוד מסודר וקשר סיבתי ברור. פנייה מוקדמת לטיפול, תיעוד רפואי עקבי, והתייעצות עם עורך דין לפני הגשת התביעה – אלו הצעדים שיגדילו משמעותית את הסיכויים שלכם להכרה מלאה בזכויות.

משרד עו"ד אלירן מוסטקי עוסק בתחום הנזיקין, משרד הביטחון ותביעות ביטוח מורכבות, לרבות נזקי גוף ותאונות וייצוג נפגעים מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח, ייצוג אנשי כוחות הביטחון מול אגף השיקום במשרד הביטחון. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין אלירן מוסטקי–053-6270036