האם סתירות בראיון בדיקת כנות הקשר ימנעו מזוג נשוי להקים משפחה בישראל?

ראיון אצל פקידי משרד הפנים לבחינה של כנות הקשר הזוגי, על בסיס סדרה של שאלות נפרדות לבעל ולאישה והשוואת התשובות מהווה שלב קריטי בהליך הסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג בהם האישה אזרחית זרה, המוזמנת לישראל על ידי בעל אזרח המדינה.

על פניו, ראיון כנות הקשר כשמזמינים בת זוג זרה לישראל נועד לוודא אם זוגות באמת במערכת יחסים רומנטי אמיתית. אך לעיתים, סתירות קטנות הופכות לכלי בידי פקידי רשות ההגירה לדחיית בקשות גם כשמדובר בקשר אמיתי.

עומרי ואולסיה (השמות שונו לצרכי מאמר זה) הם זוג צעיר אשר בקשתם לחיות יחד בישראל סורבה מאחר ומשרד הפנים חיפש בדקדקנות מידע "סותר" בתשובות שנתנו השניים. בכתבה זו נקרא כיצד בזכות עררים חוזרים של עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרד דקר, פקס, לוי, מומחה בתחום ההגירה לישראל, קיבלה אולסיה אפשרות לחזור לישראל ולהקים משפחה יחד עם בעלה עומרי.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן

איך נפגשו בישראל והתאהבו בני הזוג?

אולסיה אשר נולדה באוקראינה התייתמה מהוריה בגיל צעיר, והגיעה לישראל כקטינה כדי לחיות עם אחותה הבוגרת, אשר קיבלה אזרחות לאחר נישואין לישראלי. המשפחה ניסתה לקבל בעבורה מעמד מטעמים הומניטריים, אך היא נדרשה לעזוב את הארץ לאחר שהגיעה לגיל בגרות.

אולסיה השתלבה בארץ, למדה עברית וגם הספיקה להתנדב בישראל, בין השאר בקייטנה לעולים. בקייטנה זו פגשה את עומרי, חייל בשירות סידור. בעת שהשניים היו מדריכים, נרקם בינם קשר רומנטי. ואולם, אולסיה נאלצה לעזוב את ישראל כשהגיעה לגיל 18 ועומרי נשאר מאחור עד תום השירות הצבאי.

אולסיה לא יכלה לחזור לאוקראינה שסועת המלחמה, וחיה כפליטה בבולגריה. שסיים עומרי את השירות, השניים התאחדו בבולגריה, ולאחר זמן קצר הבינו שברצונם לבלות את כל חייהם יחדיו.

בני הזוג התחתנו ופנו למשרד הפנים לאפשר את כניסתה של אולסיה לישראל לתחילת ההליך המדורג, על פי נוהל הסדרת מעמד בת זוג זרה.

הליך מדורג להסדרת מעמד בן זוג זר בישראל

לפני שבני זוג זרים של אזרח או תושב ישראלי מקבלים מעמד חוקי בישראל (אזרחות או תושבות) הם עוברים הלך מדורג של חיים משותפים בישראל. ככל שממשיכים לחיות יחד, כל כמה שנים עולים ב"דרגה" מבחינת סטאטוס: ראשית, ויזת עבודה ב-1, לאחר מכן אשרת תושב ארעי א-5, ולבסוף מעמד תושב קבע, או אזרחות ישראלית.

המטרה של ההליך היא לוודא שבני הזוג באמת רוצים לקשור את חייהם יחדיו. לטענת פקידי משרד הפנים, לפחות 10% מכל הפניות להבאת בני זוג לישראל הן על בסיס נישואין פיקטיביים, אך ורק לצרכי קבלת אזרחות ישראלית.

לפני תחילת ההליך ובמהלכו מתקיימים "ראיונות כנות הקשר" לכל בן זוג בנפרד. ההנחה היא שאם הזוג משקר על היחסים, הם לא באמת חיים יחד ולא באמת מכירים אחד את השני. לכן, תשובותיהם לגבי ההרגלים, מתי ואיך נפגשו, לאן יצאו לבלות, ופרטים אחרים שאמורים להיות מוסכמים על בני זוג שבאמת נמצאים במערכת יחסים, יהיו שונות.

האם סתירות בראיון הן סיבה לדחיית הבקשה?

פקידי משרד הפנים טענו שמצאו סתירות ב-8 מתוך 90 השאלות שנשאלו, אך האם אלו באמת סתירות מהותיות? לא בדיוק. כפי שנרמז בהסבר דחיית הבקשה להזמנת בת זוג, שהדגיש את פרק הזמן בו שהתה אולסיה בישראל יחד עם אחותה, הייתה הנחת מוצא מוסתרת.

אולסיה חיה משך שנים בישראל, וזמן קצר לפני שנאלצה לעזוב לחו"ל מצאה את עצמה בקשר רומנטי עם ישראלי. פקידי משרד הפנים מקבלים בחשד כל בקשה של מי שאינו זכאי לעלייה ושהה בישראל בעבר -ההנחה היא שאותו אדם מנסה לקבל מעמד בכל תירוץ אפשרי.

אבל טענת משרד הפנים כי "אנחנו חושבים שהיא נישאה רק כדי לקבל מעמד בישראל ותתגרש ברגע שתקבל את האזרחות" אינה סיבה משפטית מקובלת לדחיית בקשה.

אז מה הן הסתירות בראיון?

פקידי רשות האוכלוסין במשרד הפנים הדגישו שמצאו סתירות ב- 8 מתוך 90 השאלות שנשאלו, כמעט 10%. האם מדובר בסתירות מהותיות המוכיחות שהשניים לא באמת מכירים אחד השני? לא ממש. עורך הדין שעבר על פרוטוקול הראיון נוכח כי לא מדובר בשאלות מהותיות כגון טעות בשמות קרובי המשפחה, תיאור ההיכרות, ההרגלים, הבתים של בני הזוג, אלא שאלות כגון:

האם הזוג מתכתב בוואטסאפ או בוואטסאפ וגם באינסטגרם?

האם לאולסיה ישנם קרובי משפחה באוקראינה או שיש לה שם סבתא אבל אין לה קרובי משפחה (כי הן כבר אינן בקשר עקב ניתוק יחסים)?

האם השניים נפגשו בקייטנת עולים בפתח תקווה או בבאר שבע, בכפר הבפטיסטים? (כפר הבפטיסטים נמצא בפתח תקווה)

כששואלים היכן ומתי יצאו בני הזוג למסעדה או לטיול, ובני הזוג נותנים תשובות שונות, הסתירות נחשבות עדות לכך שהשניים לא באמת במערכת יחסים ולא יוצאים יחד. בנוגע לקייטנה, לדוגמה, ישנם מסמכים המוכיחים ששני בני הזוג אכן הדריכו בקייטנה זו. חיפוש "סתירות" בפליטת פה או שיכחה רגעית נעשתה שלא בתום לב, מתוך רצון למצוא תירוץ לדחיית הבקשה.

סיוע של עורך דין בעל ניסיון בייצוג מול משרד הפנים

לאחר שנדחתה הבקשה והערר הפנימי (בקשה מרשות האוכלוסין לבחון את הבקשה מחדש), משרדנו הגיש ערעור לבית הדין לעררים בשם בני הזוג. עו"ד מיכאל דקר ציין כי סתירות קלות בראיון – במיוחד סתירות שמקורן בעיקר בחוסר הבנה של השאלות או חוסר הבנה מכוון של התשובות – אינן יכולות להיות בסיס לדחיית הבקשה לכשעצמן.

הפסיקה והתקדימים המשפטיים קובעים שהזכות לחיי משפחה של אזרח ישראלי ואהובת ליבו היא זכות יסוד, כזו שניתן לפגוע בו רק על בסיס ראיות חזקות ומשמעותיות לחוסר כנות היחסים.

מעבר לכך, בידי משרד הפנים היו אפשרויות הרבה פחות קיצוניות – קיום ראיון נוסף, בקשת מסמכים נוספים, ועוד. מעבר לכך, במשך ההליך המדורג, אשר נמשך שנים, ישנן אפשרויות רבות להוכיח שהקשר אינו כנה, אם כך הוא הדבר.

נציגי רשות האוכלוסין הסכימו לקבוע ראיון כנות קשר נוסף, אך אנו דרשנו לאפשר לאולסיה להיכנס לארץ ולהתחיל בהליך המדורג כאן, בישראל.

פסק דין של בית הדין לעררים - כניסה לישראל בכפוף להפקדת ערבות בנקאית

הפשרה הושגה בחסות דיין בית הדין לעררים, הוסכם כי בני הזוג יפקידו ערבות בנקאית בסכום כמה עשרות אלפי שקלים לטובת משרד הפנים. מדובר בפיקדון אשר מאפשר את הגעתה של אולסיה לארץ, קבלת אשרת ב-2, ובדיקה נוספת של כנות הקשר. הערבות מוחזקת בידי משרד הפנים עד לתום ההליך המדורג, בעוד כמה שנים, ככל שבני הזוג יישארו יחד ולא תהיה מניעה אחרת להסדרת מעמדה בישראל.

לאחר מאבק ממושך הצליחו עומרי ואולסיה להשיג את הזכות להתחיל את חייהם המשותפים בישראל. למרות הבירוקרטיה, אהבתם ניצחה. המקרה שלהם משמש כתזכורת לכך שגם מול מערכת קשוחה, ניתן להילחם על הזכות לחיי משפחה. משרדנו ימשיך לפעול למען זוגות נוספים שנקלעו למצבים דומים, מתוך אמונה כי צדק ואנושיות צריכים להוביל כל החלטה של הרשות המנהלית.

דקר, פקס, לוי משרד עורכי דין בעל סניפים בירושלים ובתל אביב, מתמחה בהגירה, דרכונים זרים, מתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הסדרת מעמד בישראל, רילוקיישן ועוד. צוות המשרד מתרגש לסייע לכל זכאי שבות לעלות ארצה ובמיוחד בימים אלו טוב להיווכח כי יש מי שבוחר להעביר את מרכז חייו לארץ ולתרום למדינה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

**בהכנת הכתבה סייע סשה קישקו

לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי - 053-9377916