עובדים זרים לגיל השלישי: כשהמשפחות נותרות חסרות אונים מול העובדים הזרים

משפחה מתמודדת עם אם קשישה בת 92 שמצבה הרפואי מחייב טיפול סיעודי מסביב לשעון. אחרי חודשים של בירוקרטיה, בדיקות והמתנה, סוף סוף מגיעה עובדת זרה שאמורה לטפל בה חשוב לציין כי המטרה להגעתה של העובדת הזרה למדינה היא טיפול בקשישים!!!!. עוברת תקופה קצרה, העובדת הזרה מודיעה באופן פתאומי שהיא רוצה לשנות את התנאים למשל תוספת בשכר, רוצה חופש מבלי לנצל את ימי החופשה המגיעים לה כי אז לטענתה זה על חשבונה...ובמידה ולא תקבל אז היא עוזבת. המשפחה מבקשת ממנה לחכות עד שימצאו מחליף, כאמור העובדת מחויבת לתת חודש למעסיק למצוא חלופה. פניה לחברת הסיעוד משאירה את המעסיק חסר אונים, לטענתם אין עובדים זמינים ובעצם אומרים למעסיק זאת הבעיה שלך!!!! נוצר מצב בו המשפחה נותרת ללא פתרון, כשאמא הקשישה זקוקה לטיפול של עובדת זרה.

האבסורד הוא שאנחנו כמדינה אשר שומרים על כל תנאי העסקה של העובד הזר, משלמים שכר לא מבוטל , תנאים בבית , תנאים סוציאליים , ישנה הגנה משפטית מלאה לעובד הזר ולנו למשפחות כמעסיקים אין שום הגנה או עזרה משפטית, ההגנה והחוק לטובת העובד הזר ולא לטובת המעסיק או הקשיש..

לפנייה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, לחץ/י כאן

הצורך החמור בעובדים סיעודיים לגיל השלישי

האוכלוסייה הקשישה בישראל הולכת וגדלה, והצורך בעובדים סיעודיים הפך לדחוף יותר מתמיד. אנשים בגיל השלישי שסובלים ממחלות כרוניות, דמנציה, אלצהיימר או מוגבלות פיזיות זקוקים לטיפול סיעודי מקצועי ורגיש. רוב המשפחות מעדיפות לטפל ביקיריהן בבית, ולא לשלוח אותם לבית אבות - ולכן נדרש עובד זר שיכול להישאר עם המטופל 24 שעות ביממה.

בישראל, רוב העובדים הזרים מגיעים מאוזבקיסטן , פיליפינים, הודו, תאילנד ומדינות נוספות. הם מקבלים היתר עבודה לטיפול בקשישים!!!! זאת הסיבה להבאתם לארץ, הוויזה המונפקת להם על ידי משרד הפנים היא למטרה של טיפול בקשישים האמורים להעניק טיפול מסור ואיכותי.

הקשיים של משפחה בהשגת עובד זר

התהליך של קבלת עובד זר הוא מפרך ומורכב. ראשית, יש להוכיח זכאות לגמלת סיעוד מביטוח לאומי - תהליך שדורש בדיקות רפואיות, טפסים, והמתנה של חודשים. לאחר מכן, יש לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה לקבל היתר העסקה לעובד זר, ולבחור בין שני מסלולים: העסקה ישירה של העובד על ידי המשפחה, או העסקה דרך תאגיד עובדים זרים מורשה או חברת סיעוד.

כל מסלול כרוך בבירוקרטיה נוספת, תשלומים סוציאליים, חידוש ויזות וחוזה עבודה. המשפחות מוצאות עצמן מתמודדות עם מערכת מורכבת שבה הן חייבות להבין את חוקי העבודה, זכויות העובדים הזרים, ותנאי העסקה - כל זה בזמן שהן מטפלות ביקירן הקשיש.

החוק להעסקת עובדים זרים – על מי הוא מגן?

החוק מגן על זכויותיהם של עובדים זרים בצורה נרחבת. עובד זר זכאי לתנאי עבודה נאותים, תשלומים סוציאליים (פנסיה, חופשה, הבראה), ביטוח בריאות פרטי, ומגורים הולמים. הוא רשאי להתפטר אם התנאים אינם מתאימים לו, אם הוא סובל מיחס בלתי נסבל כלפי ועוד...

אבל מה עם זכויות המשפחה/המעסיק?

כשעובד זר מחליט לשנות תנאים , כגון שעות לצאת , בקשה לתשלום שכר גבוה ומופרז ובמידה ולא יענו דרישותיו מאיים כי יעזוב, המשפחה נותרת חסרת אונים. אין פתרון מיידי, אין מחליף זמין, והקשיש המסכן יכול להישאר ללא טיפול. החוק דורש מהעובד לתת הודעה מוקדמת, אך בפועל, רוב העובדים עוזבים ללא התראה - ולמשפחה אין דרך לאכוף את הדבר. גם אם המשפחה מדווחת על עזיבה פתאומית, התהליך של איתור עובד חדש יכול לקחת שבועות ואף חודשים. נוצר מצב שהחברות חסרות סובלנות ומענה למשפחות והמשפחה נותרת ללא מענה אנושי ראוי.

הכוח אצל העובד הזר - והמשפחות נותרות שבויות

העובד הזר מחזיק בכוח משמעותי: הוא יודע שהמשפחה תלויה בו לחלוטין, וכי בלעדיו אין מי שיטפל בקשיש. חלק מהעובדים מנצלים מצב זה לסחיטה: הם דורשים תנאים טובים יותר, שכר גבוה יותר, או ימי חופשה נוספים, ומאיימים לעזוב אם הדרישות לא יתמלאו. המשפחה, שיודעת שאין לה חלופה מיידית, נכנעת.

במקרים אחרים, העובד פשוט מחליט לעזוב כי מצא עבודה טובה יותר או כי הוא לא מתחבר למטופל. גם אם המשפחה פונה לחברת הסיעוד או לתאגיד העובדים הזרים, אין חובה חוקית על החברות להעמיד מחליף מיידי. המשפחה נותרת לבדה, ללא פתרון, כשהקשיש זקוק לטיפול דחוף.

מה עושים כשעובד זר עוזב או מאיים לעזוב?

אם העובד מודיע על כוונתו לעזוב, או אם הוא עוזב באופן פתאומי, המשפחה חייבת לפעול מיד:

1. פנייה לחברת הסיעוד או לתאגיד: דיווח מיידי על עזיבת העובד ובקשה לאיתור מחליף. חשוב לדעת שאין חובה חוקית להעמדת מחליף, אך חלק מהחברות מנסות לסייע.
2. דיווח לרשות האוכלוסין וההגירה: יש לדווח על סיום העסקת העובד הזר תוך זמן קצר. זה חשוב כדי לקבל היתר להבאת עובד חדש.
3. תשלום זכויות סוציאליות: גם אם העובד עזב באופן פתאומי, המשפחה חייבת לשלם לו את כל זכויותיו הצבורות: פנסיה, חופשה, הבראה ושכר אחרון. אי-תשלום עלול להוביל לתביעה משפטית.
4. חיפוש חלופות זמניות: פנייה לחברות כוח אדם, שירותי סיעוד שעתיים, או מעבר זמני לבית אבות/נופשון עד שימצא עובד חדש.

האפשרויות בישראל - בין בירוקרטיה לחוסר אונים

למשפחות ישנן מספר אפשרויות, אך כולן כרוכות בקשיים:

• העסקה ישירה: המשפחה מעסיקה את העובד הזר ישירות, דורשת ממנה להתמודד עם כל הבירוקרטיה, חוקי העבודה וחידוש הויזות. זה נותן יותר שליטה אך מחייב ידע והשקעה.
• העסקה דרך תאגיד: התאגיד מטפל בחלק מהבירוקרטיה (ויזות, חידושים), אך המשפחה עדיין מעסיקה את העובד ישירות. דמי תאגיד גבוהים, ואין חובה להעמדת מחליף.
• העסקה דרך חברת סיעוד: גמלת הסיעוד עוברת דרך חברת הסיעוד, אך גם כאן אין התחייבות להעמדת מחליף בחופשה או בעזיבה פתאומית.
• פנייה לגופי ייעוץ: גופים כמו "מעטפת לגיל השלישי" או "כל-זכות" מספקים מידע וסיוע, אך הם לא פותרים את בעיית המחסור בעובדים.

מקרה מהשטח: כשהטיפול הופך להזנחה

מקרה שטופל לאחרונה, משפחה התמודדה עם מצב קשה במיוחד: מטופלת קשישה בת 90, חלשה ושברירית, שזקוקה לעזרה בכל פעולה יומיומית. העובדת הזרה שהגיעה לטפל בה התחילה לעזוב את המטופלת לבד - בשעות הצהריים ובלילות - בטענה שהמטופלת ישנה ולא תתעורר. המשפחה גילתה כי העובדת מכניסה אורחים לחדרה בשעות הלילה, נוהגת לצאת מהבית ללא ידיעת המשפחה, ואף מזניחה את המטופלת בזמן שהותן במועדון יום. למרות פניות חוזרות ונשנות לחברת הסיעוד, המשפחה קיבלה תשובה שאין מטפלות זמינות, ועליה לפטר את העובדת בעצמה - מה שמשאיר אותה ללא פתרון. במקרה זה, המשפחה נאלצה להגיש תלונה לרשות האוכלוסין וההגירה, מתוך דאגה שהעובדת תמשיך להזניח קשישים אחרים. זו דוגמה קיצונית, אך היא ממחישה את חוסר האונים שמשפחות רבות חשות.

סיכום

המציאות המשפטית בישראל מגנה על עובדים זרים בצורה נרחבת, אך משאירה משפחות חסרות אונים כשהעובד עוזב באופן פתאומי. אין פתרון מהיר, אין חובה חוקית להעמדת מחליף, והמשפחה נותרת לבדה להתמודד עם מצב בלתי אפשרי . כשמדובר בקשיש שזקוק לטיפול מסביב לשעון, עזיבת העובד היא לא רק אי-נוחות - היא סכנה אמיתית.

עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב עוסקת בדיני משפחה, גירושין, מזונות, משמורת קטינים, גישור בגירושין, הסכמי ממון, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, הונאת אבהות, ניכור הורי, תביעות נזיקיות במסגרת התא המשפחתי ועוד, תוך חשיבה מחוץ לקופסא וגיבוש אסטרטגיה שתטיב עם הצד אותו היא מייצגת. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב - 053-7101867