נישואים אזרחיים מבלי לצאת מישראל וייעול הליכי הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל

בני זוג, שרק אחד מהם ישראלי והם מעוניינים לחיות יחד בישראל, נדרשים לעבור תהליך ממושך ומורכב של הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר. ההליך מתחיל בבקשה מקוונת שמוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה, ופותחים הליך המכונה "הליך מדורג", במסגרתו ידרשו בני הזוג להגיע ללשכת הרשות, להגיש מסמכים ולעבור ראיונות., כך תוארך האשרה כל פעם מחדש במשך מספר שנים, עד למעמד קבוע.

במסגרת ההליך המדורג, קיים הבדל משמעותי בין זוגות שערכו חתונה אזרחית ורשמו את נישואיהם לבין זוגות ידועים בציבור, במאמר זה נפרט מהם היתרונות המשפטיים וכן נתמקד באפשרות להתחתן בנישואים אזרחיים ללא צורך לצאת מישראל (בזום) ומדוע זוגות מעדיפים להתחתן כך לפני פתיחת ההליך להסדרת מעמד.

לפנייה ישירה אל משרד עורכי דין, מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן

מהם נישואים מקוונים ומדוע הם חשובים?

נישואים מקוונים הם נישואים שנערכים בין בני זוג מבלי שיהיו מחוייבים להיות יחד פיזית האחד עם השני או עם עורך טקס החתונה, במועד הטקס. זוגות שנמצאים בישראל ומעוניינים להתחתן בחתונה אזרחית, או זוגות שלא נמצאים באותה מדינה, יכולים להתחתן באופן זה, לחסוך זמן וכסף ובמידה והם רוצים לחיות בישראל, הם יוכלו לרשום את נישואיהם ולהתחיל בהליך להסדרת מעמד בישראל כמו כל זוג שהתחתן בחתונה אזרחית. דוגמא נפוצה לנישואים מקוונים היא "נישואי יוטה" הנערכים בזום, נישואים אזרחיים במדינת יוטה שבארה"ב. הגם שמדובר בנישואים בזום, אין מניעה שזוגות אלה יוכלו לשתף את האירוע המיוחד עם היקרים להם, הם יוכלו להזמין לטקס המקוון את מי שיחפצו או לערוך מסיבת חתונה מאוחרת לאחר הטקס.

מה ההבדל המשמעותי בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור בהסדרת מעמד?

רשות האוכלוסין וההגירה פועלת על בסיס הוראות החוק ולפי שני נהלים שונים שחלים בנסיבות אלה: 5.2.0008 ו- 5.2.0009. נהלים אלה מתעדכנים כל העת, הם קובעים הליך מדורג להסדרת מעמד, שנשען על אותם עקרונות אך שונה בעיקרו במשך הזמן שלוקח עד לסיומו, בסוגי האשרות הניתנות במסגרתו, כן קיים הבדל במעמד הקבוע הניתן בסיומו לבן זוג ידוע בציבור לעומת זה הניתן לבן זוג נשוי.

מהו ההליך המדורג להסדרת מעמד לזוגות נשואים ולידועים בציבור?

כאשר מדובר בזוגות נשואים, לאחר אישור ראשוני של הבקשה, בן הזוג הזר מקבל אשרת עבודה מסוג ב/1 ולאחר כחצי שנה, מעמד של תושב ארעי עם אשרה מסוג א/5, המעניקה זכויות סוציאליות יחד עם אפשרות לעבודה ללא הגבלה. מכאן מתחילה ספירה של ארבע שנים רצופות למעט חופשות קצרות עד לאפשרות להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.

לעומת זאת, בהליך של זוגות ידועים בציבור, בן הזוג הזר יקבל תחילה אשרת תייר מסוג ב/2 ללא אפשרות לעבוד. רק לאחר חצי שנה תינתן לו אשרת עבודה ב/1 ראשונה. אשרה זאת תוארך כל שנה במשך שלוש שנים ובחלוף תקופה זאת, יוכלו בני הזוג להגיש בקשה לשדרוג האשרה למעמד תושב ארעי עם אשרת א/5 כך למשך ארבע שנים רצופות נוספות (למעט חופשות קצרות).

חשוב לציין, כי כל שנה יהיה על בני הזוג (נשואים, ידועים בציבור וגם זוגות בני אותו מין) להוכיח מחדש את קיומם של שני דברים עיקרים: קשר זוגי ומרכז חיים בישראל. בכפוף לעמידה בכל התנאים, הגשת המסמכים הרלוונטיים ועמידה בראיונות יוארכו האשרות מדי שנה. מצבים שבהם רשות האוכלוסין לא תפעל כך ולמשל תאריך אשרות מחוץ להליך המדורג או לא תאשר לשדרג את אשרת השהייה הזמנית לב/1 או לא/5, יהיו בד"כ מקרים בהם בני הזוג לא הוכיחו דברים אלה או שעלה חשד, שלא מתקיימים התנאים הנדרשים. אם מתקבלת החלטה שכזאת יוכלו בני הזוג לפעול על פיה או להגיש ערר פנימי על ההחלטה.

היתרונות המשפטיים והמעשיים של "נישואי יוטה"

"נישואי יוטה" מאפשרים לבני זוג, לרבות בני זוג מאותו מין, לערוך נישואים אזרחיים תקפים ורשמיים בעלויות זולות ובזמן קצר. לאחר עריכת הטקס, מדינת יוטה תנפיק תעודת נישואין ציבורית, אותה הזוג יוכל לאמת בחותמת אפוסטיל ולהגיש לרישום בישראל ולהציג בהליך המדורג להסדרת מעמד בישראל.

מדובר ביתרון עצום לבני זוג שלא נמצאים יחד פיזית באותה מדינה ומאפשר להם לחסוך בזמן ובהוצאות כספיות, שנדרשות להם כדי להגיע יחד ממדינתם למדינה, שבה נערכים הנישואין.

זוגות שנמצאים יחד בישראל, יוכלו ליהנות מיתרון נוסף מעבר לחיסכון בזמן ובכסף הכרוך בטיסה למדינה אחרת שבה נערכים הנישואין (קפריסין, גיאורגיה ועוד). זוגות אלה, יוכלו לחסוך הליך ראשוני של הגשת בקשה להסדרת מעמד כידועים בציבור עד שיוכלו להתחתן וזאת רק לאחר שתוגש בקשה מקדימה כדי לקבל אישור מיוחד לצאת ולחזור לישראל לצורך חתונה בלבד. לאחר שובם ולאחר שקיבלו תעודת נישואין רישמית יוכלו בני הזוג להסב את התהליך להסדרת מעמד שבו החלו, להליך של בני זוג נשואים.
האפשרות לערוך טקס נישואין בזום, מייתרת את הבקשות הללו ומייעלת את תהליך להסדרת המעמד בישראל, שכן הם יוכלו להתחתן בזום מבלי לצאת בישראל ולפתוח מיד בהליך הסדרת המעמד כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין וייהנו מכל היתרונות שבכך.

זוגות שנישאו בנישואי יוטה, יוכלו לקצר את משך ההליך המדורג עד להסדרת המעמד הקבוע של בן הזוג הזר בישראל כבני זוג נשואים. הם יוכלו לקבל אשרת א/5 מוקדם יותר, זכויות סוציאליות בביטוח לאומי, בביטוח בריאות ממלכתי ולהתחיל (אם ירצו) הליכי גיור ועוד. מעמד זה מוקדם יותר במסגרת ההליך המדורג, מהווה יתרון משמעותי והוא ניתן 3 שנים מוקדם יותר מאשר במסגרת הליך "ידועים בציבור", כך גם בסוף התהליך ניתן לבקש אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי ולא תושבות קבע. כמו כן, בהיותה של תעודת הנישואין המוצגת על ידי הזוג, מסמך ציבורי, רשמי ומוכר, שיש לו משמעות משפטית, הדבר יכול גם להקל על הנטל להוכחת הקשר הזוגי המוטל על מבקשי המעמד. אמנם אין מדובר ב"קלף קסם" אך הדבר מהווה ראיה נוספת ומשמעותית אותה מגישים בני הזוג כחלק מהראיות להוכחת הזוגיות.

איך מבצעים רישום של נישואי יוטה במשרד הפנים ומדוע חשוב לעשות זאת?

רישום הנישואין במרשם האוכלוסין בישראל הוא חיוני לצורך הגשת בקשה להסדרת מעמד בישראל לבן הזוג הזר. חשוב מאוד לרשום את הנישואים לפני שמגישים בקשה להסדרת מעמד. חשוב לוודא שמעמדם האזרחי של שני בני הזוג לפני עריכת הנישואין היה "פנוי" ושאין כל סיבה אחרת מדוע לא ירשמו הנישואין.
יש לבדוק את נהלי רשות האוכלוסין בטרם הגעה ללשכת רשות האוכלוסין הקרובה למקום מגורי האזרח הישראלי ולפעול בהתאם. כיום, במידה ולא מבוקש לשנות שם משפחה לא נדרש תור מיוחד מראש, ניתן להגיע ללשכת רשות האוכלוסין עם הטופס הנדרש מר/6 ועם תעודת הנישואין המקורית מאומתת באפוסטיל (מומלץ להביא גם העתק ממנה) ותעודה המעידה שבן הזוג הזר היה "פנוי" לפני החתונה, כמובן יש להגיע עם תעודת זהות ודרכון זר לזיהוי אם הזר/ה בישראל.

תכנון מושכל של מועד הנישואין

זוגות רבים שוקלים מתי להינשא, יש להם אפשרות לעשות זאת בכל שלב במסגרת ההליך המדורג, גם אם הם פתחו את ההליך כידועים בציבור, הם יוכלו להתחתן בכל עת ולשנות את ההליך להליך של "נשואים". בסופו של יום כדי לסיים את התהליך המדורג לא משנה באיזו דרך נפתח ההליך, על בן הזוג הזר לשהות בישראל עם אשרת א/5 במשך ארבע שנים רצופות (למעט חופשות קצרות) ולכן יש הבוחרים להינשא עוד לפני הגשת הבקשה הראשונית למשרד הפנים, כדי להתחיל את ההליך כזוג נשוי ולספור את התקופה במעמד א/5 מיד עם התחלת ההליך ולא רק בחלוף 3 שנים.

חשיבות ההכנה וההצגה הנכונה

גם כאשר בני הזוג נשואים, הם עדיין נדרשים לעבור את כל שלבי ההליך המדורג ולהוכיח באופן שנתי את כנות הקשר. הנישואים מהווים נקודת מוצא חזקה, אך לא פוטרים מהצורך בהגשת ראיות מתמשכות למרכז חיים משותף ובישראל. זה כולל הגשת מסמכים כמו חוזי שכירות או בעלות משותפת על דירה, חשבונות משותפים, תמונות משפחתיות, אישורים על חשבונות בנק משותפים ועדויות נוספות המעידות על חיים משותפים אמיתיים.

בנוסף, בני הזוג יצטרכו להתמודד עם ראיונות תקופתיים במשרד הפנים, שבהם נבדקת העקביות בתשובותיהם והיכרותם האמיתית זה עם זה. הכנה נכונה לראיונות אלו חיונית, ורצוי להיעזר בייעוץ משפטי כדי להבין את הציפיות ביחס לנסיבות האישיות של כל זוג וזוג ולהימנע מטעויות שעלולות לעכב את ההליך.

חשוב להדגיש שוב, שנישואים לבדם אינם ערובה להצלחה - נדרשת הכנה קפדנית, הגשת מסמכים מסודרת והתנהלות עקבית לאורך כל שלבי ההליך. זוגות שמתכננים את עתידם בישראל ושוקלים נישואים אזרחיים צריכים להבין את היתרונות המשפטיים והמעשיים, ולבחור את העיתוי המתאים ביותר למהלך זה תוך התייעצות עם גורם מקצועי בתחום דיני ההגירה.

משרד עורכי דין, מאיה וייס-טמיר עוסק בענייני הגירה לישראל, הסדרת מעמד בישראל, התאזרחות וקבלת אזרחות ישראלית, קבלת אשרות כניסה ועבודה לישראל, אשרות מומחים, איחוד משפחות, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, בדיקות אבהות ובהגשת בקשות לוועדות הומניטריות.

המשרד בעל ניסיון רב בסיוע במקרים מורכבים וייחודיים, בייצוג בכלל ההליכים מול רשות האוכלוסין בכל הארץ, בבית הדין לעררים בבית המשפט לעניינים מנהליים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר- 053-9428837