תביעות סיעוד: לא נעים, בוודאי לא נוח אך חשוב לדעת

אם אחד מהוריך או בן משפחה מתמודד עם מצב סיעודי חשוב שתכירו את כל האפשרויות והזכויות שיש לכם למצות מול הביטוח הלאומי, חברות הביטוח הפרטיות והתאגידים המעסיקים עובדים זרים.

שתי האופציות הכי נפוצות הן קבלת עזרה סיעודית מביטוח לאומי ותביעה מול חברות הביטוח – כלומר פיצוי כספי ו/או פיצוי בשווי עזרה חיצונית בבית.

תאגיד סיעוד או חברת סיעוד – מה ההבדל?

חברת סיעוד היא גוף שעובד עם הביטוח הלאומי ומספק בפועל את השירותים הסיעודיים כמו מטפל/ת, פעילויות חברתיות, מוצרי ספיגה, שירותי כביסה ועוד.

תאגיד סיעוד מתמקד בגיוס ובהבאת עובדים זרים לישראל כולל תהליך האיתור, ההתאמה וההעסקה במשפחה הזקוקה לעובד/ת.

רבים הם המקרים בייחוד בשלב מתקדם של המטופל הסיעודי בהם יש צורך בעזרה של חברת הסיעוד ותאגיד הסיעוד ואז המוסד לביטוח לאומי מטפל בזכויות המגיעות לאזרח הזקוק לעזרה בתחום הסיעוד והתאגיד מסייע בהבאה ותיאום עובד זר.

לפנייה ישירה לעורכת הדין יובל איזק – לחץ/י כאן

שלבי הסיעוד והתשלומים שניתן לקבל מול המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי קובע 6 דרגות של זכאות סיעודית בהתאם למידת התלות של האדם בתפקוד היום יומי, קרי מרמת תלות מינימלית ועד מצב סיעודי מוחלט. ביטוח לאומי מאפשר למשפחה או המבוטח אם עודנו כשיר לבחור האם לקבל את הזכאות בקצבה חודשית או שעות טיפול בביתו של האדם הזקוק לעזרה.

• החל מדרגה 3 – ניתן להגיש בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר.

איך נקבעת דרגת הסיעוד?

מבחני התפקוד נקראים מבחני היום יום – מבחן ADL (Activities of Daily Living)

בהגשת תביעת סיעוד הן בביטוח לאומי והן מול חברות ביטוח מתבצעת בדיקות פיזיקאליות של ששת פעולות יומיומיות בסיסיות :

1. ניידות בתוך הבית
2. קימה ושכיבה
3. לבוש
4. רחצה
5. אכילה
6. שליטה על סוגרים

ככל שהאדם מתקשה בביצוע פעולות אלה – יקבל דרגת סיעוד גבוהה יותר.

לשים לב כי בתביעה מול הביטוח הלאומי או מול חברות הביטוח יש לעמוד במספר מבחנים מתוך ששת המבחנים המוצגים – יש לשים לב למפרט הפוליסה ו/או להנחיות הביטוח הלאומי. כלומר, חברת ביטוח אחת יכולה לבקש לעמוד ב- 3/6 מבחנים ואחרת 4/6 מבחנים ולכן התוצאות יכולות להיות אבסורדיות בהן יש למבוטח שתי פוליסות והאחת מכירה בהיותו של המבוטח סיעודי והשנייה לא.

מבחן נוסף וחשוב – הוא בחינת פעולות ספציפיות לבחינת התפקוד הכללי של המבוטח–

מבחן IADL (Instrumental Activities of Daily Living)

מבחן זה אינו קובע דרגת זכאות בביטוח לאומי, אך חשוב מאוד לתביעות מול ביטוחים פרטיים. הוא בוחן תפקוד כללי, כגון:

1. ניהול כספים
2. קניות והכנת אוכל
3. נטילת תרופות
4. שימוש בטלפון
5. תחזוקת הבית
6. יציאה מהבית

העסקת עובד זר – שלבים עיקריים

אם התקבלה דרגת סיעוד 3 ומעלה – ניתן להגיש בקשה להעסקת עובד זר אותה יש הגיש בפנייה לרשות האוכלוסין.
העובד הזר חייב להגיע דרך תאגיד סיעוד מורשה.
בפועל, המשפחה נחשבת "המעסיק" – ולכן אחראית על תשלום שכר, ביטוח, זכויות סוציאליות וניהול היחסים מול העובד.

ביטוח סיעודי פרטי – למה לא לחכות?

רבים רוכשים במשך השנים ביטוחים סיעודיים – דרך קופות חולים, ביטוחי חיים, או פוליסות פרטיות – אך לא מודעים לזכויותיהם.

במקרים רבים, ניתן לקבל פיצוי חודשי בסך אלפי שקלים.
כדי לקבל את הפיצוי – יש להוכיח ירידה בתפקוד וגם אם נדחיתם בעבר – אפשר להגיש בקשה מחדש במקרה של החמרה

חשוב לשים לב!

1. בימים אלה קיימת רפורמה המתייחסת לביטוחים סיעודיים ויש לשים לב לשינויים.
2. מבוטח שהוכר כסיעודי על ידי חברות הביטוח, יש לשים לב שזה לא לכל שארית חייו ולרוב כפוף בזמן (5 שנים)
3. גם אדם שנפטר ולא "ניצל" את הפוליסה, במקרים רבים ניתן להוכיח שהיה במצב סיעודי והשארים יכולים לקבל את הפיצוי הרטרואקטיבי שהגיע לו עד למועד הפטירה.

מה לא מספרים לבני המשפחה (אבל כדאי לדעת)

כשאחד ההורים הופך לסיעודי – זה משפיע על כל המשפחה ובעיקר עליך. יש לא מעט דברים שנשארים "בין השורות", וחשוב להכיר:

ייפוי כוח מתמשך – לדאוג עכשיו לעתיד

לא צריך לחכות לאובדן כשירות, להיפך. ייפוי כוח מתמשך מאפשר להסדיר מראש מי יטפל בנושאים רפואיים, כלכליים ואישיים – מבלי לערב את בית המשפט בדיוק איך שהאדם רצה שינוהל.

כשיש מסמך כזה – הכול מתנהל בצורה חלקה יותר, וודאית, רצון האדם עומד במרכז וחוסך הרבה לחצים, מתחים ואי וודאות לבני המשפחה.

אפוטרופסות – כשלא הספקתם מראש

אם לא נערכים מראש והאדם כבר הפך לסיעודי, תצטרכו לפנות לבית משפט כדי להתמנות כאפוטרופוס – תהליך ארוך, יקר ומורכב רגשית. לא פשוט להיות אפוטרופוס להורה או לבן משפחה קרוב וכמובן יש להגיש בהתאם דו"חות שנתיים ודרישות שעלולות לעלות במהלך החיים.

מי באמת "המעסיק" של העובד הזר?

אם יש עובד זר בבית – בני המשפחה הם אלו שאחראים עליו.
זה כולל תשלומים, זכויות סוציאליות, ביטוחים, ולפעמים גם סיכונים משפטיים. חשוב לדעת איך לנהל את זה נכון ובאופן אחראי אחרת אתם עלולים להיות כפופים לתביעות.

והכי חשוב – אתם

המערכת מדברת על זכויות לקשיש. אבל מי מדבר עליך?

• על הלחץ הרגשי
• על ההקרבה האישית
• על ההתמודדות מול אחים שלא משתפים פעולה
• על זה שהכל קורה לכם והכל עליכם.

אפשר ורצוי להיעזר, ליווי משפטי נכון יכול לכלול גם הפניות, הסברים והקלה אמיתית עבורך – לא רק עבור ההורה.

לסיכום

תחום הסיעוד עלול להיות סבוך, אך מי שפועל בזמן – מגלה שלעיתים מגיעים לו סכומים משמעותיים ותמיכה רחבה.

בין אם מדובר בכם, בהורים שלכם, בן/בת זוג או בבני משפחה – אל תישארו לבד. בדיקה מקצועית עשויה לשנות את התמונה.

רוצים לבדוק זכאות? מוזמנים לפנות – הליווי המשפטי עושה את כל ההבדל.

עורכת הדין יובל איזק מלווה, מייצגת ומייעצת בתחום הנזיקין, לרבות תביעות מול הביטוח הלאומי. מיומה הראשון של המלחמה ועד לאחרונה שירתה במילואים כקצינה בחטיבת הסיוע באוגדה 98. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורכת הדין יובל איזק – 053-6260437