N12
פרסומת

הפער בין החוק למציאות בעבירת החזקת סכין

כשפועל ששכח סכין בתיקו מוצא את עצמו עם כתב אישום בפשע – משהו בדין הפלילי טעון בחינה מחודשת

בשיתוף עו"ד לירן אוחיון
DinDin
פורסם:
סכין אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: 123rf
הקישור הועתק

שוו בנפשכם פועל שבתום יום עבודה שכח בתיקו סכין יפנית ששימשה אותו לחיתוך אריזות ומגיע עימו לשיקוף בתוך תחנת הרכבת. לא אחת מוביל הדבר להגשת כתב אישום פלילי בעבירת פשע שדינה חמש שנות מאסר – אף שהסכין לא שימשה לאלימות ולא כוונה כלפי איש. זו אינה דוגמה תיאורטית; זו שגרה, חזון נפרץ.

החמרת האכיפה בעבירת הסכין נולדה מתוך מאבק בתופעה המכונה בפסיקה "תרבות הסכינאות" – תופעה שבגינה ביקש המחוקק למנוע מראש מצבים שבהם נשיאת סכין תוביל להתלקחות אלימה. כך הדגיש בית המשפט העליון כי העבירה נועדה לסייע במיגור התופעה השלילית שהביאה עימה תרבות הסכינאות (רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל, 22.12.2009).

הגדרה רחבה ועבירת החזקה טהורה

סעיף 186 לחוק העונשין מפליל החזקת סכין מחוץ למתחם הביתי, אלא אם הוכחה "מטרה כשרה". ההגדרה רחבה דיה והפסיקה פירשה את המונח "סכין" באופן רחב כך שהוא כולל גם מספריים, סכיני גילוח ושברי בקבוק – כל כלי המסוגל לדקור או לחתוך.

מדובר בעבירת החזקה המתמקדת בעצם קיומו של חפץ ברשות האדם, ולא בהתנהגות אלימה כלשהי. בכך משתייכת עבירה זו למשפחת "עבירות ההחזקה" – עבירות המפלילות אדם בשל עצם העובדה כי ברשותו מצוי חפץ מסוים, גם בהיעדר פעולה אקטיבית. בספרות הפלילית נמתחה ביקורת על עבירות מסוג זה, משום שהן מטשטשות את הדרישה לפעולה עבריינית ומענישות אדם בשל עצם הימצאותו במצב מסוים.

הפרדוקס: פשע על הנייר, מאסר מותנה בפועל

הפרדוקס חריף. העבירה מסווגת כפשע, אולם מתחמי הענישה בפסיקה מתחילים ממאסר מותנה או קנס, ובתי המשפט אף הכירו באפשרות לביטול הרשעה (רע"פ 3446/10 אלחלים נ' מדינת ישראל, 6.4.2011). הפסיקה עצמה מכירה בכך שעבירה זו מצויה לעיתים קרובות ברף חומרה נמוך יחסית. אף על פי כן, מופעל מנגנון הגשת כתב האישום, ההרשעה והרישום הפלילי כמעט באופן אוטומטי, ללא הבחנה עניינית.

גם מדיניות התביעה הרשמית מכירה במורכבות. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר עבירות סכין קובעת כי לצד אכיפה מחמירה, יש לבחון בקפידה טענות בדבר "מטרה כשרה" ולהימנע מהעמדה לדין כאשר נסיבות ההחזקה אינן מצביעות על מסוכנות ממשית (הנחיית היועמ"ש 4.1109).

פרסומת

החסם הנורמטיבי: מדוע הסדר מותנה אינו אפשרי?

הכלי החלופי, לכאורה, קיים בסימן א׳1 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המאפשר סגירת תיק בהסדר מותנה כשהעונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל, אין עבר פלילי, וההסדר עונה על העניין הציבורי. תיק סכין פשוט עומד לכאורה בתנאים אלה, אלא שכאן ניצב חסם נורמטיבי: סעיף 67א(ג) לחסד"פ מתנה את הכללת העבירה בתוספת השישית, וסעיף 186 אינו נמנה עליה. למען הדיוק, אף עבירה שעונשה מעל ל-3 שנות מאסר לא נמצאה ראויה עדיין להיכלל בה.

היקף הבעיה ומבחן "פער ההלימה"

היקף הבעיה אינו שולי. ריבוי כתבי האישום המוגשים מדי שנה בגין עבירה זו מייצר אלפי הרשעות – נתוני השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2023 מלמדים על פתיחת אלפי תיקי חקירה בגין עבירות נשיאת סכין – הפוגעות בתעסוקה, ברישוי ובשילוב חברתי של מי שהמערכת עצמה מכירה בכך שאינם מסוכנים.

כאשר הדין הפלילי קובע עבירה חמורה אך מערכת המשפט נמנעת דרך קבע מלהטיל את העונש הקבוע בה, נוצרת אינפלציה פלילית שבה חומרת החוק חדלה לשקף את חומרת המעשה. כדי להתמודד עם מצב זה אני מציע מבחן שניתן לכנותו "פער ההלימה" – מבחן תלת-צירי הבוחן מתי הפער בין חומרת העבירה בחוק לבין הענישה הצפויה בפועל מעיד על חוסר מידתיות בהעמדה לדין. הציר הראשון: עבירת החזקה טהורה, ללא יסוד התנהגותי אקטיבי או תוצאה. הציר השני: העונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל. הציר השלישי: היעדר נסיבות מחמירות – אין שימוש אלים, אין צריכת סמים או אלכוהול ואין עבר פלילי. כאשר הצירים מתכנסים, ראוי שתקום חזקה לטובת הימנעות מהעמדה לדין, ולמצער לטובת הסדר מותנה שאינו כרוך ברישום פלילי.

שלושה צעדים מיידיים לתיקון

לתפיסתי, נדרשים שלושה צעדים מיידיים. ראשית, הכללת סעיף 186 בתוספת השישית לחסד"פ, כך שתובעים יוכלו להציע הסדר מותנה בעבירת פשע זו. שנית, עדכון הנחיית היועמ"ש כך שמדיניות מחמירה תכלול חובת הנמקה בהחלטה שלא להציע חלופת הסדר מותנה כשתנאי הסף מתקיימים. שלישית, פרסום נתונים שנתיים על פערי אכיפה בין מחוזות ובין אוכלוסיות.

פרסומת

סיכום: מאבק חכם, מידתי ושוויוני

תרבות הסכינאות ראויה למאבק – אך מאבק חכם, מידתי ושוויוני. כאשר הפער בין העונש הקבוע בחוק לבין הענישה המוטלת בפועל הופך לשגרה של ממש, מתערערת גם סמכותו הנורמטיבית של הדין הפלילי. פער כזה אינו רק בעיה של מדיניות אכיפה; הוא סימן לכך שההפללה עצמה טעונה בחינה מחודשת.

עו"ד לירן אוחיון
עו"ד לירן אוחיון | צילום: אייל לייבל

כותב המאמר עו"ד ד"ר לירן אוחיון, הוא ד"ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה. מייצג בתיקים פליליים מגוונים ובדרגות חומרה שונות. מעניק ללקוחותיו ליווי שוטף בכל שלבי ניהול התיק, החל בייעוץ בטרם חקירה משטרתית, דרך ליווי במהלך החקירה ובהליכי מעצר, ייצוג בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום, וכלה בניהול התיק בבית המשפט בערכאה ראשונה וכן בערכאות הערעור.

המאמר המאמר באדיבות אתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה אל עו"ד ד"ר לירן אוחיון - 055-4316004