האם חייבים עורך דין בגירושין?
הטעויות שעולות ביוקר גם שנים אחרי ש”הכול נגמר”.
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומעת מזוגות בתחילת הדרך היא: האם חייבים עורך דין בגירושין?
השאלה הזו חוזרת שוב ושוב בגוגל, בפורומים, ובשיחות טלפון ראשונות.
והתשובה הטכנית מוכרת: לא תמיד חייבים, אבל מניסיון של שנים בליווי הליכי גירושין מורכבים, חשוב לי לומר ביושר שברוב המקרים הבעיה האמיתית אינה עצם הגירושין אלא הטעויות שנעשות בדרך, מתוך לחץ, רגש, או רצון “לגמור עם זה כבר”.
טעות נפוצה 1:
חתימה על הסכם בלי להבין את המשמעות הכלכלית הכוללת.
במקרה אחד שליוויתי מהצד של האם, הצד השני שלי, אב, הסכים להסדר מזונות שנראה לו הוגן לחלוטין.
הוא התחייב למזונות חודשיים, ואף הסכים שכל קצבאות הביטוח הלאומי הקשורות לילד ישולמו לידי האם.
מה שלא נבדק על ידו ועל ידי עורכת הדין שלו לעומק היה שהוא עצמו מקבל קצבת נכות הכוללת קצבת תלויים עבור הילד.
בדיעבד, ובשל ניסוח מסויים שעבד לטובתנו, האב מצא את עצמו מחויב בסכום חודשי גבוה משמעותית מזה שהתכוון אליו, בלי יכולת אמיתית לשנות הסכם שכבר קיבל תוקף של פסק דין. הוא שילם גם את המזונות וגם נדרש להעביר לאם את קצבת התלויים שקיבל על הילד מהמוסד לביטוח לאומי.
זו אינה טעות נדירה אלא תוצאה ישירה של הסכם שנחתם בלי ייעוץ משפטי הולם מצד האב. כלומר הכל טמון בניסוח ולכן חייבים עו"ד טוב עם הרבה שנות ניסיון לשים לב לניואנסים לפני שחותמים על הסכם גירושין.
טעות נפוצה 2:
לחשוב ש”עוד לא התחיל ההליך המשפטי ולכן לא חייבים ייעוץ” וזאת כשכבר יש יתרון לצד השני.
לא מעט זוגות מנסים להתחיל בגישור, מתוך רצון כן להימנע ממאבק.
אבל חשוב לדעת: יש מהלכים משפטיים ראשוניים, כמו בקשה ליישוב סכסוך, שיכולים להעניק יתרון דיוני משמעותי כבר בתחילת הדרך למי שהגיש את הבקשה הזו ראשון. מה שנקרא מירוץ הסמכויות.
במקרה אחר שטיפלתי בו, אחד הצדדים האמין שההליך עוד לא באמת התחיל כי מדברים על הפרידה בלב פתוח, בעוד שבפועל, הצד השני כבר קבע את המסגרת שבה יתנהל המשך הסכסוך. היא רצה לפתוח הליך והגישה בקשה לישוב סכסוך.
היה לאם נוח יותר לתבוע מזונות בבית הדין הרבני, שכן היא ובעלה השתכרו באופן זהה, והיה חשש שמא בבימ"ש היא לא תהיה זכאית למזונות על הילדים כלל, ולכן היא מיהרה להגיש בקשה לישוב סכסוך. כך היא הגיעה למו"מ, לגישור, כשיש לה יתרון דיוני על האב.
כאשר זה התברר, האפשרויות כבר היו מוגבלות.
לא בגלל טענות חלשות – אלא בגלל תזמון, מירוץ הסמכויות שעבד לטובתה כי היא התייעצה עם עו"ד בזמן.
טעות כואבת במיוחד היא טעות מספר 3: ויתור “לטובת הילדים”, בלי לחשוב על ההורה עצמו שמוותר ואיפה זה יתפוס אותו בעוד כמה שנים.
זה אולי המקום שבו הלב והמשפט מתנגשים בצורה הקשה ביותר.
הורים רבים, מתוך דאגה כנה לילדים, מסכימים לוותר ולהשאיר את הבית לצד השני או לדחות את פירוק השיתוף בדירה או להגיד ״רק שייגמר, רק שהילדים יהיו בסדר”.
במקרה אחד, במהלך המשא ומתן, לקוח אמר לי:
“חיה, אני מוותר. מה שהיא רוצה תני לה. הילד שלי התקשר אלי בוכה – אני חייב לגמור עם זה.”
בדיעבד הסתבר שהילד נקלע למצוקה רגשית קשה בעקבות שיחה דרמטית עם אמו, והאב מתוך אהבה ורצון להגן על נפש הילד הסכים להתפשר כדי לעצור את הסאגה.
הגירושין הסתיימו מהר.
הצד השני יצא מסודר.
ורק שנים אחר כך, כשהמציאות הכלכלית השתנתה, כשהקשר עם הילדים לא התפתח כפי שקיווה כי היה ניכור הורי, כשהכסף היה “תקוע” בדירה לעוד כמה שנים כי נקבע שהדירה תימכר בתאריך מסויים, והאב עצמו נזקק לכסף - התברר עד כמה הוויתור ההוא היה חד צדדי וכואב. האב לא היה מקבל אותו בחלוף הזמן, אם היה יודע כי כך יתפתחו הדברים.
אז למה זה קורה כל כך הרבה?
כי גירושין הם רגע של הצפה רגשית.
אנשים עייפים, פגועים, רוצים שקט ומאמינים שאם יוותרו עכשיו, החיים יסתדרו אחר כך.
אבל הסכם גירושין אינו מסמך לרגע.
הוא מסמך שחי שנים קדימה, לתוך מצבים שלא ניתן לצפות מראש:
- שינוי כלכלי
- הזדמנות חדשה לרכוש נכס
- התדרדרות ביחסים עם הילדים
- חוסר שיתוף פעולה עתידי בעת המכירה.
ולכן כשאני נשאלת אז האם אפשר להתגרש בלי עורך דין?
כן, במקרים פשוטים מאוד.
אבל ברגע שיש:
- ילדים
- רכוש
- זכויות סוציאליות, עסקים, מניות
- פערי ידע
- עומס רגשי כבד
הסיכון גדל משמעותית.
ולכן השאלה שצריך לשאול היא לא ״האם חייבים עורך דין בגירושין?” אלא ״האם אני באמת מבין היום את המשמעות של ההחלטות שלי על החיים שלי בעוד חמש ועשר שנים?”
לסיכום: הרבה הסכמים נחתמים כדי “להציל את הילדים”.
מעט מאוד נבחנים מחדש מנקודת המבט של ההורה והעתיד שלו.
ולכן, ייעוץ משפטי נכון וממי שעוסק בדיני משפחה ועבורו זה גם דיני נפשות - לא נועד להחריף סכסוך אלא למנוע מצב שבו רחמים של רגע הופכים לחרטה ארוכת שנים.
עו"ד, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין, בעלת יותר מ 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין - 055-4533076