מלכודת הדבש של הזכיינות: הסעיפים הקטנים שעלולים לעלות לכם ביוקר
על מה אסור להתפשר כשחותמים על הסכם זכיינות?
לפעמים מגיעים אלי לקוחות צעירים בשנות העשרים לחייהם, חדורי מטרה אשר באים לכבוש את העולם. מדובר לרוב באנשים שהם יזמים בנפשם וברוחם, מחפשים הזדמנויות להתפתח וקמים בבוקר כדי לעשות עסקים. לפעמים נקרית בדרכם הזדמנות, לדוגמא להיות זכיינים ברשת גדולה ומבוססת. אבל האם כדאי להיכנס לעסקה כזו בכל מחיר? למה צריך לשים לב? והאם יש סעיפים שהם מוגזמים ולא כדאי לחתום עליהם? על כל זה נדבר בכתבה
האם כל אחד יכול להיות זכיין ואלו תכונות צריכות להיות לדעתך לזכיין?
תאורטית כל אחד יכול להיות זכיין. חשוב להבין, בניגוד ליזם עצמאי שמעצב את העסק כראות עיניו, זכיין חייב ליישר קו עם ה- DNA של הרשת. מי שחופש הפעולה שלו קריטי לו, עלול למצוא את עצמו במאבק מתמיד מול המערכת. בנוסף, כדי להצליח כדאי שתהיה היכרות מוקדמת עם התחום. צריך להיות אדם שיודע לקבל החלטות בצורה מהירה ולכן הרבה פעמים זכיינים הם טיפוסים יזמיים באופיים ונוטים לחתוך ולקבל החלטות באופן מהיר על סמך נתונים לא-מלאים הרבה פעמים. צריך שתהיה יכולת לנהל וצריך כמובן להיות טיפוס שיודע ליפול ולקום ולא להתייאש גם מכישלונות וזה נכון באופן כללי בעולם העסקי.
אילו סעיפים מוגזמים יצא לך לראות בהסכמי זכיינות? יש הרבה הסכמים שמגיעים אלי ואני רואה שהצד השני כגוף חזק מנסה לכפות הסכמים שלא הוגנים כלפי הזכיין הצעיר. אני יכולה לתת שתי דוגמאות לסעיפים לא הוגנים למשל, למשל-
סעיף הלוואה- הרבה פעמים כדי להיות זכיין יש להשקיע סכום מסוים שהרבה פעמים לא קיים אצל אנשים בגילאי העשרים לחייהם. אז הרבה מאד פעמים אותו זכיין ייקח הלוואה מהבנק בשביל לתת הלוואה לאותו סניף של הרשת וצריך לשים לב תוך כמה זמן הרשת מתחייבת להחזיר לו את ההלוואה ובאילו תנאים. יצא לי לראות רשת מסוימת שמנסה ממש להתעשר על חשבון זכיינים צעירים שלא באמת מביאים את הכסף הזה מהבית אלא לוקחים בעצמם הלוואה לשם כך ואז עלולים להיכנס לחובות. אז כדאי להתייעץ על כל הנושא של החזר ההלוואה והאם זה משתלם בכלל.
סעיף ערבות- ראיתי למשל הסכם זכיינות שבו נדרש הזכיין לחתום שהוא מתחייב לחתום על כל ערבות שהוא יידרש בהמשך אחרת זה ייחשב כהפרת הסכם. יכול מאד להיות שבמהלך העסקים ייצא לזכיין לחתום על ערבויות מסוימות אבל להתחייב שתחתום על כל ערבות שיציגו בפניך בלי שום מקום לשיקול דעת בנושא- זה ממש כמו לקנות חתול בשק ואסור להסכים לזה.
סעיף אי תחרות- מה קורה ביום שאחרי? רשתות רבות אוסרות על הזכיין לעסוק באותו תחום שנים לאחר סיום החוזה. צריך לדעת לרכך סעיפים כאלה כדי לא להישאר מחוץ לשוק גם אם הזכיינות תסתיים.
למה עוד צריך לשים לב לדעתך?
צריך לשים לב מה ההתחייבויות שישנן מול הרשת (לדוגמא- איסור מכירה של מוצרים נוספים או איסור שימוש בעיצוב שונה) שכן בהסכם הזכיינות יש התחייבות בדרך כלל לעמוד בכל הנחיות הרשת- יש לוודא מראש שמכירים את ההנחיות ומקבלים העתק מהן מראש ובכתב בכדי לבדוק היתכנות לעמוד בכל התנאים ולא להיות חשופים אחר כך להפרת חוזה רק מתוך חוסר ידיעה.
לסיכום, כניסה לעולם הזכיינות יכולה להיות פתח לקידום משמעותי בקריירה ומהווה הזדמנות עסקית נוצצת והרבה פעמים גם טובה לצעירים שאפתנים, אבל צריך לשים לב למה מתחייבים בהסכם הזכיינות כי לא כל הנוצץ זהב ולפעמים בין השורות מסתתרת איזו התחייבות שיכולה בעתיד לגרום לזכיין גם לפשוט רגל ולשם אף אחד לא רוצה להגיע. לכן כדאי לקרוא היטב כל סעיף וגם לדעת לעמוד על שלכם במשא ומתן מול הרשת ומראש לשדר שאתם לא הולכים לחתום על ההסכם בכל מחיר.
עורכת דין מורן אריאלי עוסקת במשפט מסחרי, ליווי משפטי לחברות ועסקים, הגשת מכרזים, רישום סימני מסחר ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין מורן אריאלי- 055-4532998