ניכור הורי: כל מה שצריך לדעת על העילה הנזיקית והסעדים האפשריים

ניכור הורי רגיל קיים במציאות שבה, סרבנות הקשר היא תוצר של התנהגות מסיתה של ההורה האחר, כאשר הסרבנות אינה מושתתת על סיבה ממשית ומוצדקת. ניכור הורי בדרגתו החמורה, מביא לנתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר עד כדי שמביא למצב בו הקטין יחקור את זהותו וקיומו של אותו הורה בתודעתו של הקטין.

ככלל, ניכור הורי יכול להוות עילה נזיקית במצבים חמורים או קיצוניים, עם זאת בתי המשפט נוקטים גישה זהירה ומחמירה בהכרה בעילה זו, תוך דרישה להוכחת נזק ממשי ופעולה זדונית או רשלנית של הצד המנכר.

לפנייה ישירה לעו"ד כרמית קופמן – לחץ/י כאן

1. המסגרת הנורמטיבית

חקיקה רלוונטית

• סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - המחוק העניק להורים חסינות חלקית, ובמקרה הרגיל תעמוד להורים ההגנה המוקנית להם בסעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
• סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מורה כי "הורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת הקטין"

תקדים מובילים

• עא 2034/98 יצחק אמין נגד דוד אמין - דומה אפוא, כי לפסק הדין המחוזי, המחייב את האב בתשלום פיצויים בשל הנזק הנפשי שגרם לילדיו בשל זניחתם וחוסר טיפול בקטינים פיסית וריגשית.
• רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני - בית המשפט העליון הכיר בתופעת הניכור ההורי

מצב זה גורם לקטין לחשוב שהורה השני הוא התגלמות הרוע, ומשכנע אותו שיש למחוק את דמותו כליל. ובנוסף, ההורה המשמורן תומך בהצדקות שמספק הקטין לחוסר רצונו לקשר עם ההורה השני , ובכך, מסייעת לקטין לעמוד, לכאורה, על זכותו לנתק קשר אף שאין כל הצדקה עניינית, ומתן הלגיטימציה מצד ההורה המנכר היא מחוללת הפשע ולמצער שותף לפשע. במצב דברים שכזה הניתוק שנגרם בין הקטין להורה עשוי לפתח אצל הקטין בעיות ריגשיות קשות אשר עשויות להפוך גם לנפשיות וזאת בשל הטלטלה הריגשית שעובר בין המתח הקיים של ההורים.

בפסק דין חשוב משנת 2020 ברמ''ש (תל אביב) 48940-03-20- פלונית נגד פלוני נקבע כי:

שמות השופטים: שאול שוחט,עינת רביד,נפתלי שילה

''התרופה לסרבנות קשר היא בהעברת המשמורת לידי ההורה המנוכר. " בית המשפט העליון הכיר בתופעת הניכור ההורי'' וכן, בית המשפט קובע באותו עניין כי, ''השלכות תופעת הניכור ההורי הן הקשות ביותר לקטין''.

ד"ר גוטליב במאמרו "תסמונת הניכור ההורי" רפואה ומשפט גיליון 31 (דצמבר 1113 שנ-1 בדצמבר 2006), מסביר כי הקטינים המנוכרים לוקים בתסמונת הבאה לידי ביטוי לא רק במישור הקשר עם ההורה המנכר והמנוכר, אלא גם במישור התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו. כלומר בהיבט ההתנהגותי מגלה הילד חוסר אמפטיה לזולת - חוסר יכולת לראות ולהבין את העובר על הזולת. צורת ההתייחסות הזאת מצד הילד גובלת בסוג של אכזריות. הילד בעקבות פעולות הניכור שמתבצעות כלפיו מפתח קהות רגשות המפריעות להתפתחות הרגשית שלו.

ממשיך ד''ר גוטליב ומסביר כי, חמור מכך, "הילד מפתח הערכה מופרזת של היכולות והכוח שלו, ולעתים מפגין כוחניות. הוא מקבל חיזוקים מההורה המסית ולפעמים גם מגורמים אחרים. צורת ההתייחסות שלו למבוגרים אחרים יכולה גם להיות מחוצפת, והכל מתוך ברכה סמויה של ההורה המסית. בנוסף לכל זאת, כחלק מהעוינות והעימותים הקשורים בתסמונת ניכור הורי אשר גולשים פשוט ממישור היחסים בין הורה לילד, ומזהמים זירות אחרות. כך למשל, ילדים מוסתים מגיבים בחשדנות ואף בעוינות, לא רק כלפי אחד ההורים אלא גם כלפי אנשים אחרים, אשר לדעתם תומך בעמדה של אותו הורה''.

בעניין זה, חשוב להדגיש כי ילד שעבר הליך ניכור על ידי אחד ההורים יתקשה בעתיד לפתח זוגיות תקינה וכתוצאה מכך יפתח בין היתר גם תחושת תסכול אשר עשויה להביאו למצבים ולהתנהגויות עברייניות , וזאת בשל החסך הריגשי שנמנע מהקטין מההורה המנוכר על ידי ההורה המנכר.

2. ניתוח משפטי

על כן קמה להורה המנוכר עילה לתביעה בנזיקין כלפי ההורה המנכר. על מנת להיכנס בשערי העילה הנזיקית יש לעמוד במספר מבחנים שאותם נבאר.

ראשית- בטרם יקבע בית המשפט כי קיים ניכור הורי במקרה שלפניו, הוא יקבע תחילה כי יש פגם בקשר בין הורה לילדו. לאחר שיקבע כי אכן יש פגיעה כזו, יש להידרש לשאלה, האם הפגיעה נובעת מהסתה של אחד ההורים נגד משנהו.

שנית- יש להוכיח פגיעה בקשר נתק או פגיעה ממשית בקשר בין הורה לילד כאשר היא אינה מושתתת על סיבה ממשית ומוצדקת.

פגיעה יכולה להתבטא בהסתה פעילה אופנסיבית : ההסתה של ההורה ''המנכ"ל '' לא חייבת להיות אקטיבית. היא עשויה להיות גם פסיבית ובמהלכה הקטין מזדהה לחלוטין עם מחשבותיו ורגשותיו של ההורה ''המנכ"ל''. כפי שקבע בית המשפט בערעור משפחה במחוזי בתיק עמש (תל אביב) 8965-10-20- פלונית נגד פלוני.

שלישית- יש להוכיח נזק ממשי : הוכחת נזק נפשי או רגשי לקטין ולהורה המנוכר.

חשוב לציין כי נזק ממוני בגין ניכור הורי ינתן בין היתר בהתאם לפסיקה שהתקבלה ב תמ"ש (תל אביב) 26682-06-20- ש. מ. נגד ' פ. ה. ט., ''כאשר עסקינן בתביעה נזיקית שעניינה נזק אשר נגרם למשל מהפרת הסדרי ראייה, נראה כי הוא נכון בין האינטרסים הנזכרים לעיל, יהא במתן סעד מתוך דיני נזיקין אך ורק באם עסקינן בהפרה קיימת וגסה של הסדרי הראייה אשר נעשתה. בזדון ותוך קיפוח מוחלט של טובת הקטין וזכויותיו של ההורה האחרת, וכן אחר שנוודא כי אין בנמצא סעד חלופי אשר יהא בו מחד לרפא את הנזק ומאידך, לא פגיעה יתרה במרקם המשפחתי.''

ופיצוי כספי בגין נזק שנגרם להורה המנוכר נפסק סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש על ידי השופטת מימון בתמ"ש 48750-07-12 י. ש. נ' צ. ב ( 19.2.14).

משרדינו עוסק רבות בסוגיות של ניכור הורי ובישראל העניין נפוץ מאוד. הורים רבים משתמשים בילדים ככלי ניגוח של ההורה האחר ובכך גורמים לקטין נזק בל שיוער.

אני פונה כאן להורים ומבקשת כי לא יעשו כל שימוש בילדים ככלי ניגוח. ילד חייב להיות בקשר עם שני הוריו גם אם ההורים לא מושלמים. הבריאות הנפשית של הילד וההתפתחות התקינה שלו היא מעבר למלחמות של ההורים והיא צריכה לעמוד בראש מעיניהם של ההורים שאם לא כן יש לפעול ביד קשה כלפי הורה מנכר.

3. הסעדים העשויים להתקבל במקרה של ניכור הורי

אם כן, הסעדים האפשרים הניתנים במקרה של ניכור הורי יכולים להתבטא בתביעות הבאות:

• פיצויים כספים
• הפסקת חיוב מזונות! נפתחות בפני ההורה הנפגע שתי אפשרויות: עתירה להפחתת או להפסקת החיוב במזונות, או תובענה נזיקית ו/או חוזית לפיצוי בשל הנזק שנגרם.

4. לסיכום המצב המשפטי

ניכור הורי להוות לעיל נזיקית, אך בית המשפט נוקטים גישה זהירה ומחמירה. ניכור הורי פעיל אינו מעשה שהוא עוולה אזרחית בלבד, אלא נכנס לתוך תחומי הברירה הפלילית... עצם קיומו של ניכור הורי הוא לטובת קטין והוא נוגד את טובתו של קטין.

הכרה בעילה מותנית בהוכחת מקרה קיצוני של הסתה זדונית או רשלנית חמורה, פגיעה ממשית בקשר ההורי, ונזק ממשי לקטין ולהורה המנוכר. השלכות תופעת הניכור ההורי הן קשות ביותר לקטין... הנזק שנגרם לילדים שלוקים בתסמונת בא לידי ביטוי לא רק במישור הקשר עם הוריו, ה ''מנכ"ל '' והמנוכר, אלא גם במישור התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו כלפיו וכלפי החברה בעתיד.

קופמן משרד עורכי דין הינו משרד בוטיק לעריכת דין מקצועית במגוון תחומים: ענייני משפחה, מעמד אישי ומקרקעין. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורכת הדין כרמית קופמן - 053-6264633