חקירת מצ״ח – שלוש טעויות קריטיות של מפקדים והדרך הנכונה לעבור אותה בהצלחה

המפגש הראשון – לרוב גם היחיד – של מפקד עם חקירת מצ״ח באזהרה, הוא כמעט תמיד אירוע משברי שמוביל אותו לדיסאוריינטציה רב-מערכתית. מדובר באנשים נורמטיביים שהורגלו לפקד, להוביל ולשלוט במצבים קיצוניים, ולפתע הם מוצאים את עצמם בצד השני של השולחן – כחשודים – כשהם מוקפים בחוקרים שמנסים לערער על סמכותם ו״לחלץ מהם את האמת״.

הקושי המנטלי החריף במעמד זה נעוץ גם בסיבה נוספת: המפקד עובר באחת מהתמודדות שהוא רגיל בה כשהוא ״כחול מול אדום״ לתרחיש זר וכאוטי של ״כחול מול כחול״ – כשהמערכת עצמה ניצבת מולו. לא פעם המפקדים הממונים על הנחקר ״לוקחים צעד לאחור״ ומותירים אותו בבדידותו.

האתגר הכבד הוא שדווקא בשעה הרת גורל זו, הנחקר חייב לגייס מיד את כל תעצומות הנפש והשכל שלו כדי להתמודד נכון עם תוכן החקירה – שבה חוקרים מיומנים מטיחים בו שאלות נוקבות, לעתים מתחכמות, ולעתים תוך שימוש ב״תחבולות חקירה״.

מניסיון ארוך שנים כסנגור צבאי וכתובע צבאי, וכמי שמכיר את מערכת המשפט הצבאית על כל רבדיה – הן כסנגור צבאי ראשי והן כעורך דין צבאי בפרקטיקה הפרטית – יש לומר: השעות הראשונות של החקירה הן לא פעם אלה שיחרצו את גורל התיק.

לצערי, דווקא המפקדים הטובים והערכיים ביותר נוטים בתמימותם ליפול למלכודות שטומן להם ההליך הפלילי – אם מתוך ביטחון עצמי מופרז הגובל בשאננות, ואם מחוסר הבנה של זירת הקרב המשפטית.

לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר – לחץ/י כאן

הטעות הראשונה – מלכודת ״הבירור המקצועי״

מפקדים רבים תופסים את חקירת מצ״ח כהמשך ישיר של תחקיר מבצעי או בירור פיקודי. הם מגיעים לחקירה הפלילית מתוך רצון טבעי, כמעט אינסטינקטיבי, ״לעשות סדר״ ו״להסביר״ את ההיגיון הפיקודי שמאחורי פעולותיהם. זו טעות קריטית.

חקירת מצ״ח אינה ״שיח עמיתים״ והיא אינה המשך עובדתי של תחקיר פיקודי. החקירה היא הליך פלילי יריבי לכל דבר. כל אמירה, כל הסבר וכל תיאור – גם אם נועדו לפשט את התמונה – עלולים להיות מתויגים כ״הודאה״ או ״סתירה מהותית״. הסמנטיקה והטרמינולוגיה הן בעלות חשיבות עליונה, וכך גם כל הרקע הרלוונטי – שייבחנו ביום מן הימים על ידי התביעה הצבאית שתכריע אם להעמיד לדין פלילי.

חוקרי מצ״ח אינם מנסים ללמוד את אמנות הפיקוד. הם מנסים לברר אשמה פלילית ולאסוף ראיות שיבססו כתב אישום. האיפוק הכרחי, והדיוק חשוב לא פחות מתוכן הסיפור הכללי.

הטעות השנייה – ״זיהום החקירה״ ושבירת הסטריליות התחקירית

לא פעם, בעקבות אירוע ״לא טוב״, עלול מפקד – מתוך דאגה ליחידה או רצון כן להבין את התמונה המלאה – לקיים שיח עם פקודים, עמיתים או עדי מפתח בנוגע להשתלשלות הדברים. במישור הפיקודי זו אולי נראה כניהול אחראי. אך במישור המשפטי, מדובר בסיכון עצום לחקירה בחשד לשיבוש הליכי משפט או תיאום גרסאות.

די בשיחה תמימה שבה המפקד אומר לפקודו דבר שעלול להתפרש כ״תזכורת״ כדי להפוך תיק של רשלנות מבצעית – שקל יחסית להתמודד עמה – לתיק חמור של פגיעה בטוהר המידות ושיבוש משפטי. חשדות אלה עלולים להוביל להשעיה, לפגיעה במהימנות הגרסה ולייחוס עבירה פלילית, על כל המשתמע.

הכלל חייב להיות ברור: מרגע שהחלה חקירה, או שיש הבנה שקיים פוטנציאל ממשי לחקירה, השיח על פרטי האירוע נעשה אך ורק במסגרת חיסיון עורך דין–לקוח.

הטעות השלישית – אשליית ״אין לי מה להסתיר״ ודחיית הייעוץ

קיימת סברה שגויה ומסוכנת בקרב מפקדים – ולעתים, ככל שהדרגה גבוהה יותר כך היא עיקשת יותר – כאילו פנייה לסנגור צבאי לפני חקירה או במהלכה ״משדרת אשמה״. מלבד היותה טעות משפטית ברורה, המציאות מוכיחה את ההיפך הגמור: המערכת המשפטית מכבדת מפקדים שמבינים את גבולות הגזרה ומנהלים את המשבר בצורה מושכלת.

ייעוץ משפטי בשלב החקירה הראשונית לא נועד להסתיר את האמת – אלא להגן עליה ועל המפקד מפני עיוותים. סנגור צבאי המכיר את המערכת הצבאית ואת הדינמיקה בתוך מצ״ח יודע לזהות מראש שאלות מכשילות, להכין את הנחקר למניפולציות של חדר החקירות, ולגבש גרסה קוהרנטית ושלמה שתעמוד במבחן הביקורת. חוסר הכנה הוא המתכון הבטוח ביותר לטעויות שיעלו ביוקר בהמשך.

לצלוח את הסערה בראש מורם

מעבר לסיכון לאישום פלילי, חקירת מצ״ח היא נקודת מפנה לכל עתידו המקצועי של המפקד. גם תיק שלא יבשיל לכתב אישום עלול להותיר ״זנבות״ משמעתיים ומנהליים הרסניים: עיכוב דרגה, ביטול מינוי, מניעת קידום, ועדה להתרת התחייבויות ופרסום שלילי בתקשורת.

ניהול נכון של המשבר המשפטי מחייב ראייה אסטרטגית רחבה. המטרה אינה רק ״לצאת נקי״ מהחקירה הפלילית, אלא לשמר את המסלול הפיקודי, את המוניטין ואת השם הטוב. הניסיון מלמד כי מפקד שנערך נכון, מבין את זירת המערכה המשפטית ונעזר בליווי משפטי מקצועי מהרגע הראשון – מגדיל באופן משמעותי את סיכוייו לצלוח את הסערה בראש מורם.

סיכום: ההגנה הטובה ביותר היא הכנה מוקדמת

מפקדים שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה ראויים להגנה משפטית שתשמור על כבודם, על חירותם ועל יכולתם להמשיך ולתרום. חקירת מצ״ח שנפלה על מפקד אינה גזר דין – היא אתגר מורכב שניתן לעבור בהצלחה עם ההכנה המשפטית הנכונה. ככל שהמפקד יפנה מוקדם יותר לקבלת ייעוץ מגורם שמכיר לעומק את המערכת הצבאית, כך יגדל הסיכוי שהמשבר יהפוך לא לסוף דרך אלא לאפיזודה שעברה בשלום.

עורך הדין רן כהן רוכברגר (אל"ם במיל') הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, אלוף משנה במיל', בעל משרד העוסק בתיקי צווארון לבן ודיני צבא וביטחון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר- 055-4532960