השינוי המהפכני ביחס לחייבים: מענישה לשיקום

במשך שנים רבות, חובות נחשבו ככישלון אישי של אדם שצריך לשלם עליו ביוקר – חייבים נתפסו כמי שיש להפעיל נגדם סנקציות חמורות עד לפירעון מלא של חובם, תוך פגיעה מהותית בזכויות יסוד של החייבים. המערכת המשפטית שמה את הדגש על אכיפה וגבייה, תוך מתן חשיבות פחותה ליכולת הריאלית של החייב לשלם והתוצאה הייתה עגומה: חובות שצברו ריביות עתק, תיקי הוצאה לפועל שנוהלו שנים רבות וחייבים מתוסכלים שנלכדו שנים בתוך מערכת ההוצאה לפועל. המרחק משיקום כלכלי אמיתי הלך וגדל.

בשנים האחרונות חלה מהפכה ביחס לחובות ולחייבים שבאה לידי ביטוי במספר דוגמאות;

בשנת 2023 תוקן תיקון מס' 74 לחוק ההוצאה לפועל שקובע כי לא ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב שסך חובותיו נמוך מ-50,000 ש"ח (בעבר לא הייתה הגבלת סכום) ;

בשנת 2023 תוקן תיקון מס' 75 לחוק ההוצאה לפועל שמסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ביוזמתם, או לבקשת החייב, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים בתיק ללא צורך בטעמים מיוחדים שיירשמו. הרשמים הוסמכו גם להפחית את ריבית הבסיס.

בינואר 2025 תוקן חוק פסיקת ריבית והצמדה שהפחית משמעותית את תפיחת החובות בהוצאה לפועל.

לפנייה ישירה לעו"ד עדי אסידון– לחץ/י כאן

לצד כל השינויים הללו, המהפכה האמיתית התרחשה עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019. חוק זה חולל תפנית דרמטית בגישה כלפי חייבים – ממודל ענישתי למודל שיקומי, במטרה לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש, תוך שמירה על זכויות הנושים.

איך חוק חדלות פירעון שינה את פני הטיפול בחובות בישראל?

לפני החוק: מלכודת החובות והחזות המטעה של "הסדרה"

אחת האופציות היחידות שהיו זמינות לחייבים בעבר הייתה הכרה בהם כ"חייבים מוגבלים באמצעים" – מושג שבא אמנם להקל בפריסת חובותיהם לתשלומים חודשיים, אך בפועל קיבע אותם בתוך מערכת ההוצאה לפועל לתקופה בלתי מוגבלת, בזמן שהחוב ממשיך לתפוח עקב ריביות גבוהות.

אופציה נוספת, הייתה פניה להליך פשיטת רגל – הליך ארוך, מורכב ומכביד, שהותיר את החייב תחת מגבלות רבות משך שנים רבות, בסופן, אולי היה זוכה להפטר מחובותיו.

המהפכה: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מהות החוק החדש

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בשנת 2019, נועד לשנות את התפיסה המסורתית של "פשיטת רגל" — ממנגנון ענישה וניהול נשייה בלבד, לכלי שיקום כלכלי שמטרתו לאפשר לאדם לפתוח דף חדש, תוך שמירה על איזון הוגן בין זכויות החייב לנושייו.

הדגש על שיקום ולא על עונש

בשונה מפקודת פשיטת הרגל הישנה, החוק שם במרכז את שיקומו של החייב. שתיים מתוך שלושת מטרות החוק הוגדרו כמטרות שמשרתות את שיקומו הכלכלי של החייב – המטרה הראשונה שהוגדרה בחוק להביא לשיקומו הכלכלי של החייב והמטרה השלישית שהוגדרה בחוק לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

מערכת ההוצאה לפועל והממונה על הליכי חדלות פירעון בוחנים את מצבו הכלכלי והאישי של החייב במטרה לגבש עבורו תכנית פירעון ריאלית ואנושית, שתואמת את מצבו הכלכלי ויכולת הפירעון שלו ומאפשרת שילוב מחדש במרקם הכלכלי.

תכנית הפירעון מותאמת אישית

תכנית הפירעון נקבעת בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב, ולא רק על פי היקף החובות או שיעור הנשייה המאושרת. בכך מבקש החוק ליצור הליך הוגן, שאינו מותנה בהחזר חוב מלא, אלא בהפגנת תום לב והתנהלות תקינה מצד החייב.

הליך קצר וברור יותר

החוק קיצר משמעותית את משך ההליך - בעוד פקודת פשיטת הרגל לא הגבילה את ההליך בזמן – בחוק חדלות פירעון נקבע כי ברוב המקרים, תכנית הפירעון תיקבע למשך שלוש שנים בלבד– תקופה המאפשרת יציבות, ודאות וסיכוי אמיתי לשיקום.

התנהלות החייב במרכז

שיתוף פעולה, גילוי מלא ותום לב הם אבני היסוד של ההליך החדש. הארכת ההליך או ביטולו תלויים לרוב באופן שבו מתנהל החייב: האם הוא מדווח בזמן? עומד בתשלומים? מגלה אחריות כלפי חובותיו? החוק מעודד חייבים שמפגינים רצון אמיתי לשיקום ומתנהלים בשקיפות, ומעניק להם כלים אמיתיים לצאת ממעגל החובות.

איזון בין זכויות החייב לנושים

לצד ההגנה על החייב, החוק שומר גם על זכויות הנושים באמצעות שקיפות, פיקוח הדוק והבטחת חלוקה הוגנת של הנכסים הזמינים בקופה.

הזדמנות אמיתית לפתיחה מחדש

עם קבלת ההפטר, בסיום ההליך או במהלכו (הפטר מותנה), נמחקים רוב החובות, והחייב מקבל הזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש — כלכלית, תעסוקתית ואישית.

שינויים מבניים ותיקוני חוק

החוק הביא עמו שינויים מבניים מרחיקי לכת בגופים המטפלים בהליכים. הכונס הרשמי הישן הוחלף ב"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", והטיפול בהליכי חדלות פירעון של יחידים הועבר מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

תיקון מס' 4 - מסלול מהיר להסדרת חובות

בתקופת הקורונה נחקק תיקון מס' 4 לחוק כהוראת שעה, המאפשר הסדרת חובות ללא נקיטה בהליכי חדלות פירעון מלאים. התיקון, שהוארך מספר פעמים וצפוי להיכנס באופן קבוע לחוק במסגרת תיקון מס' 9, מעניק לחייבים אפשרות לקבל מבית המשפט עיכוב הליכים למשך מספר חודשים, תוך המשך ניהול עצמאי ושימור העצמאות הניהולית, במטרה להגיע להסדר ישיר עם הנושים, ללא צורך בניהול הליך חדלות פירעון. זאת כחלק מרצון המחוקק ללכת לקראת החייבים ולסייע להם לפרוע חובותיהם בתקופה קצרה יותר ומבלי להותירם במערכת זמן רב.

סיכום

השינוי שחל ביחס לחייבים בהוצאה לפועל הוא מהפכני. מגישה של ענישה וריביות אינסופיות, עברנו לגישה שמציבה את השיקום הכלכלי במרכז. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע כלים מעשיים, הליכים קצרים יותר, תוכניות פירעון מותאמות אישית ואופק ברור לסיום ההליך בתקופת זמן ברורה וקצובה מראש ובמרבית המקרים, תוך שלוש שנים. החוק מכיר בכך שחייב המתנהל בתום לב ראוי להזדמנות להתאושש כלכלית ולהשתלב מחדש במרקם הכלכלי, תוך שמירה על זכויות הנושים. אם אתם מתמודדים עם חובות, חשוב להכיר את הכלים העומדים לרשותכם ולפעול מיד בשקיפות ובתום לב כדי למצוא פתרון שיאפשר לכם לפתוח דף חדש.

משרד עו"ד עדי אסידון מעניק ללקוחותיו ליווי משפטי מקצועי בתחומי הסדרת חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון, לצד טיפול בהליכים רגישים בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד עדי אסידון- 053-6262297