רעידת אדמה בדיני משפחה: בית הדין הרבני מחזיר לידיו את מלוא הסמכות במזונות קטינים
החלטה תקדימית מחזירה את "מרוץ הסמכויות" ומעמידה בפני שאלה דרמטית: באיזו ערכאה כדאי לדון?

נפל דבר בישראל. מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להשבת סמכויותיו המלאות של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים. החוק עורר סערה ציבורית ושיח על "השתלטות" נוספת של הדין הדתי על מערכת המשפט האזרחית. אולם, חשוב להבין את הניואנס המשפטי המדויק שמאחורי השינוי, את ההשפעה הריאלית שלו על חיי ההורים, ואת התפקיד הקריטי של הייצוג המשפטי הנכון.
השיח הציבורי מיהר להציג את החוק כהפיכה דרמטית. עם זאת, בל נשכח כי בית הדין הרבני לא היה מנוע לחלוטין מלדון במזונות ילדים עד היום. אלא שכעת הוחזרה לבית הדין הרבני הסמכות המלאה לדון במזונות קטינים, וזאת כחלק מהתדיינות של בני זוג בגירושין. ההחלטה מבטלת למעשה את הצורך בהסכמה מפורשת של שני הצדדים לדון בנושא בפני ביה"ד ובכך מחזירה במלוא עוזו את "מרוץ הסמכויות" בין הערכאות.
הרקע למהפך: פסיקת בג"ץ וריקון הסמכות
עד למהלך הנוכחי, המצב המשפטי עוצב במידה רבה על ידי פסיקת בג"ץ שקבע כי לביה"ד הרבני אין סמכות לדון במזונות קטינים. פסיקות אלו שעיקרו את סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות קטינים, איפשרו אותה אך ורק ביחס לשני תנאים מצטברים: כריכה כנה של נושא המזונות בתביעת הגירושין, וחשוב מכך, הסכמה מפורשת וברורה של שני הצדדים לדון בעניין זה בפני בית הדין הרבני.
בפועל, ככל שצדדים לא הסכימו ביניהם האם לדון בביה"ד בתביעת מזונות ילדים, הרי שברירת המחדל היתה נתונה לדון בענין זה רק לבימש לענייני משפחה.
על אף זאת, בתי הדין הרבניים המשיכו לדון בתביעות מזונות בדרכים שונות, תוך פרשנות מרחיבה לסמכותם ומעטים היו אלו אשר ערערו על החלטות שיפוטיות של ביה"ד ביחס לסמכות שלהם לדון בכך, שכן מדובר בעוד הוצאות משפטיות, עוד תשלומים לעו"ד וייקור ההליך המשפטי הן בכסף והן בזמן יקר שאין למתדיינים שרוצים סוף הליך וודאות משפטית.
הסמכות חוזרת: ההשלכות המיידיות והגברת הסכסוך
ההחלטה החדשה משנה את המצב מהקצה אל הקצה. בית הדין, מהיום, אינו צריך לתרץ או להתפתל. אלא יכול ללכת בריש גלי, בגאון ובבטחה לפסוק מזונות ילדים בין אם האב פונה לביה"ד או אם האם תפנה לביה"ד.
בהחלטה זו יש כדי להנציח, שוב, את מרוץ הסמכויות. כלומר התחרות בין הצדדים מי יגיש תביעה ראשון לערכאה המועדפת עליו. הדבר עומד בניגוד חזיתי לרוח חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, שמטרתו הייתה לצמצם את מרוץ הסמכויות, להפנות את הצדדים ליחידות הסיוע ולפתור את הסכסוך בהסכמים וגישור. כעת, כשיש שתי ערכאות שכל אחת מהן דנה באופן שונה לחלוטין, יש בכך כדי להעצים שוב את הסכסוך בין בני הזוג.
בין הלכה לפסיקה אזרחית
הסכנה המיידית לציבור נובעת מהפערים דהיום בשיטת הפסיקה:
בית המשפט לענייני משפחה דן לפי חוקים אזרחיים, תוך התחשבות הולכת וגוברת בחלוקת זמני שהות (משמורת משותפת), הכנסות שני ההורים (הן האב והן האם), עקרון השוויון, וטובת הילד כשיקול על. פסיקת בית הדין הרבני דן על פי ההלכה היהודית אשר באופן מסורתי מחייבת את האב באופן כמעט מוחלט במזונות ילדיו, לעיתים ללא התחשבות ממשית ביכולת ההשתכרות של האם וללא קשר לחלוקת זמני שהות שווה.
ההזדמנות בשינוי
השאלה הגדולה העומדת כעת לפתחנו היא: האם מתן הסמכות לבית הדין בענייני מזונות יגרום לכך שהנטל הכספי יושת באופן בלעדי על האב, או שמא הוא יתחשב בשינויים החברתיים, בחלוקת זמני השהות ובפרנסת האם?
אם רוצים לראות בשינוי מחודש זה הזדמנות, עלינו להפנות את המבט פנימה ולקרא לבית הדין הרבני להתאים את עצמו למציאות הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל.
הדיון הציבורי עד כה מתמקד במי שידון, אך הבעיה האמיתית היא איך ובאיזה אופן ידון.
הרי הפער המשמעותי בין הפסיקות של שתי הערכאות טמון במקור הדין:
בית המשפט לענייני משפחה מיישם את פסיקת בע"מ 919/15 המכירה בחובת מזונות שוויונית יותר על שני ההורים, תוך התחשבות שווה בזמני השהות וההכנסות של שני ההורים מכל מקור שהוא (במיוחד בגילאי 6-15) לעומת בית הדין הרבני שעדיין פוסק לפי הדין העברי, המטיל את עיקר הנטל על האב.
מבט לעתיד: האם בתי הדין יתאימו עצמם למציאות
נשאלת השאלה המתבקשת, האם בית הדין הרבני, לאור החקיקה החדשה, יהפוך את היוצרות ויתאים את עצמו לרוחות הנושבות בערכאה המשפטית המקבילה?
ההיסטוריה מלמדת שבית הדין יודע לשלב בין ההלכה לבין שינויים חברתיים: כיום, גם ביה"ד פוסק משמורת משותפת (ולא דן במושגי משמורת רגילה או מעביר את הילדים לחזקת האם), ביה"ד מכיר בצורך בקשר עם שני ההורים ועומד על אכיפתו, ואף עוסק בנושא ניכור הורי. בענייני רכוש, הוא כפוף לחוק יחסי ממון האזרחי.
האם ביה"ד יידע לשכלל את פסיקותיו ולהתחשב גם בתמורות שמתרחשות בשטח לעניין נטל המזונות ופרנסת ההורים את ילדיהם בהתאם להכנסותיהם וזמני השהות?
ההזדמנות טמונה כעת בבתי הדין הרבניים עצמם. כעת, כשהסמכות המלאה הושבה לידיהם לדון במזונות ילדים, אנו מקווים לראות שינוי ביישום הדין. על בתי הדין לאמץ פרשנות מתקדמת יותר של הדין העברי, למשל, שימוש רחב יותר ב"דין צדקה" ו'בתקנת חכמים' כדי להתקרב למציאות האזרחים הנדונים בפניהם, על מנת לעורר את אמון הציבור בפסיקותיהם, על מנת להתקרב למציאות של השוויון הכלכלי והחברתי. צעד כזה יפחית את הפערים הדרמטיים בפסיקה ויוביל לצדק רב יותר להורים ולילדים.
ככלל, מה שבטוח הוא שהפסיקה , בין אם היא של ביה"ד ובין אם היא של בתי המשפט, צריכה להיות לטובת הילדים. המטרה היא להבטיח שהם יגדלו בשקט כלכלי, מבלי לפגוע ברווחתם. על הפסיקות, בבית המשפט וגם בבית הדין, לתת מענה אמיתי ליכולת ההורים, מצד אחד לא להתמוטט כלכלית ולאפשר מרחב מחיה טוב וודאי עבור כל אחד מההורים ומאידך לפרנס את ילדיהם באופן מיטבי שלא יחסיר מהם את הבטחון הכלכלי להם הם זכאים.
הדרך הנכונה להתמודד עם המצב החדש – ליווי מקצועי
השינוי המשפטי מחייב כל הורה הנמצא או עומד לפני גירושין לקבל החלטה אסטרטגית, מהירה ומדויקת לגבי הפורום שידון בעניינו.
כעורכת דין העוסקת בתחום, אני מציעה לכם:
בדיקה מקדימה מקיפה: ניתוח הנתונים הכלכליים שלכם והשוואת הסיכויים והסיכונים בכל אחת מהערכאות. ליווי מקצועי וחד: ייצוג שיבטיח שהאינטרסים הכלכליים וההורִיים שלכם מוגנים בצורה הטובה ביותר, בכל ערכאה שתבחרו.

עורכת דין ומגשרת אושרית ברויר-טפר מוסמכת כמגשרת וכיועצת משפחתית ומאמנת ליחסים וזוגיות, בעלת ניסיון של 25 שנים בתחום דיני המשפחה הן כעורכת דין והן כמגשרת, בעלת תואר שני בהצטיינות בלימודי משפחה עם התמחות בטיפול פרטני וזוגי ובעלת הכשרה של תיאום הורי. עוסקת בגירושין, משמורת והסדרי שהות, ניכור הורי, צווי הגנה, מזונות, חלוקת רכוש, גישור ומו"מ ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד אושרית ברויר-טפר - 053-7933124
