שתית מעט אלכוהול והשוטר דורש ממך בדיקת אלכוהול, מדוע לא כדאי לסרב לו?

סירוב לבדיקת ינשוף או לכל בדיקת שכרות אחרת נתפס על ידי החוק כהודאה משתמעת בנהיגה בשכרות, והדבר גורר השלכות משפטיות חמורות ביותר. נהג שמסרב לבדיקה צפוי לפסילת רישיון נהיגה מינימלית של שנתיים, קנס כספי גבוה, צבירת נקודות תעבורה ובמקרים מסוימים אף מאסר בפועל. החוק קובע חזקה משפטית לפיה הסירוב מעיד על כך שהנהג ניסה להימנע מגילוי מצבו האמיתי, ולכן הוא נתפס כמי שנהג בשכרות ללא צורך בהוכחה נוספת. במאמר זה נבחן את ההגדרות המשפטיות, את סוגי הבדיקות השונות ואת העונשים הצפויים עבור נהג שבחר שלא לשתף פעולה עם המשטרה

מי נחשב נוהג בשכרות לפי החוק הישראלי

נהג נחשב נוהג בשכרות כאשר נמדדת בגופו כמות אלכוהול העולה על הרף החוקי שנקבע בחוק. הרף שהתקבל בפסיקה הוא 290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כאשר מדידה זו נעשית באמצעות מכשיר הינשוף המשמש את שוטרי התנועה. בנוסף לבדיקה המדעית, שוטר רשאי לערוך גם בדיקת מאפיינים שכרות, הכוללת התבוננות בהתנהגות הנהג כמו אופן הדיבור, יציבות, יכולת ההליכה בקו ישר, הבאת אצבע לאף, ריח אלכוהול הנודף מהחשוד ו

חשוב להבין שלא כל שתיית אלכוהול מובילה לחריגה מהרף החוקי, אך קשה מאוד לנהג להעריך בעצמו את רמת האלכוהול בדמו. המשמעות היא, שגם לאחר כמות מתונה של משקאות אלכוהוליים, ייתכן שהנהג כבר חרג מהמותר. בדיקת הינשוף היא הדרך המדויקת והמהירה ביותר לקבוע את מצבו של הנהג, ולכן הסירוב לבצעה מעורר חשד מיידי.

במאמר מוסגר אציין כי גם כאשר בגופו של הנהג ישנם סמים או תוצרי חילוף שלהם (בכל כמות שהיא!!) - נחשבת נהיגה בשכרות, למעט מקרים בהם ישנו אישור רפואי תקף והנהג עמד בתנאים.

לפנייה ישירה לעו"ד חנה דוד – לחץ/י כאן

סוגי בדיקות השכרות שרשאי שוטר לדרוש

המשטרה מוסמכת לבצע מספר סוגי בדיקות לגילוי אלכוהול בגופו של נהג. הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקת ינשוף, שבה הנהג נדרש לנשוף לתוך מכשיר אלקטרוני המודד את רמת האלכוהול. בדיקה זו אינה פולשנית ותוצאותיה מתקבלות באופן מיידי.

כאשר קיים חשד משמעותי או כאשר הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, שוטר רשאי לדרוש ביצוע בדיקת דם או בדיקת שתן. בדיקות אלו פולשניות יותר ומחייבות את הסכמת הנהג באופן מפורש. יש לציין שגם סירוב לבדיקות אלו יוצר את אותה חזקה משפטית של נהיגה בשכרות. בנוסף, קיימת בדיקת נשיפון שהיא בדיקה ראשונית ומהירה, אך תוצאותיה משמשות רק כאינדיקציה ראשונית ואינן מהוות ראיה משפטית מספקת להוכחת עבירת השכרות.

מה קובע החוק במקרה של סירוב לבדיקת שכרות

החוק הישראלי קובע בצורה חד משמעית שסירוב לבדיקת שכרות משמעותו שהנהג ייחשב כמי שנהג בשכרות, ללא צורך בכל הוכחה נוספת. זוהי חזקה משפטית שנועדה למנוע מצב שבו נהגים מסרבים לבדיקה כדי להימנע מהוכחת שכרותם. החזקה מבוססת על ההנחה שרק מי שיש לו מה להסתיר יסרב לבדיקה

כדי שהחזקה תחול, על השוטר לעמוד במספר תנאים מחייבים. ראשית, עליו להסביר לנהג את מטרת הבדיקה בצורה ברורה ומפורטת. שנית, עליו לפרט את ההשלכות המשפטיות של הסירוב, כולל העובדה שהנהג ייחשב כנוהג בשכרות ויעמוד בפני עונשים חמורים. שלישית, על ההסבר להינתן בשפה המובנת לנהג, ובמידת הצורך יש להיעזר במתורגמן. אי עמידה בתנאים אלו עלולה להוביל לביטול החזקה ולפגיעה בראיות התביעה ובהוכחת האשמה.

אני חייבת לציין שמניסיוני כעו"ד שמייצגת נהגים (וגם מניסיוני במשטרה), יצא לי לא אחת להיתקל במקרים בהם נהג לא הסכים להיבדק כי השוטר היה קשוח אתו/ חצוף/ אגרסיבי וכולי. הנהג כלל לא שתה אלכוהול (!!) אבל לא הסכים להיבדק כי הוא לא סמך על השוטר. זו הייתה טעות קריטית כי המצב הזה הוביל אותו לכתב האישום החמור הזה בצורה מהירה מאוד...

האם סירוב לבדיקת ינשוף הוא עבירה בפני עצמה

סירוב לבדיקת ינשוף אינו מהווה עבירה נפרדת, אלא נתפס כהודאה בעבירה של נהיגה בשכרות. המשמעות היא שהנהג המסרב יואשם ויורשע בעבירת נהיגה בשכרות, למרות שלא בוצעה בדיקה ולא הוכח שאכן היה אלכוהול בדמו. החוק רואה בסירוב הוכחה עקיפה למצב השכרות.

חשוב להבהיר שגם הכשלת בדיקה נחשבת כסירוב. מצב של הכשלה מתרחש כאשר הנהג מסכים במילותיו לבצע את הבדיקה, אך בפועל מתנהג באופן שמונע קבלת תוצאה. לדוגמה, נהג שנושף בצורה חלשה מדי, שנושף מחוץ לפיית המכשיר או ששואף במקום לנשוף, ייחשב כמי שמכשיל את הבדיקה בכוונה. במקרים אלו על הנהג להוכיח שהבעיה נבעה ממגבלה רפואית אמיתית כגון אסטמה ( יתקבל במקרים חריגים) או מחלת ריאות, אחרת הוא יואשם בסירוב.

חזרה מסירוב והסכמה מאוחרת להיבדק

לאחר שנהג מסרב לבצע בדיקת שכרות, השוטר מחויב על פי הנוהל לתת לו זמן חרטה של חמש דקות בלבד, שבמהלכן הנהג יכול לחזור בו מסירובו ולהסכים לבצע את הבדיקה. זוהי הזדמנות אחרונה להימנע מההשלכות החמורות של הסירוב. אם הנהג מחליט תוך פרק זמן זה לשתף פעולה, הדבר עשוי למנוע ממנו את האישום בנהיגה בשכרות (מכוח סירוב).

עם זאת, לאחר שחלפה תקופת החסד והנהג המשיך בסירובו, ההחלטה נחשבת סופית ואין אפשרות לחזור בה. במצב זה הנהג כבר ייחשב כמי שסירב לבדיקה ויתמודד עם כל ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך. חשוב לציין שגם במהלך תקופת החסד, על הנהג לפעול במהירות ולהביע נכונות ברורה וכנה לשתף פעולה.

מה העונש בגין עבירת נהיגה בשכרות או סירוב לבדיקה

העונש בגין נהיגה בשכרות או סירוב לבדיקה הוא מהחמורים ביותר בפקודת התעבורה. הנהג צפוי לפסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים לפחות, כאשר מדובר בפסילת חובה שבית המשפט באופן עקרוני אינו רשאי לסטות ממנה. בנוסף, הנהג יחויב בקנס כספי, יקבל פסילה על תנאי, לעיתים גם מאסר על תנאי ויצבור בנוסף עשר נקודות תעבורה שישפיעו על מצב רישיונו.

במקרים חמורים במיוחד, כאשר מדובר בנהג שכבר הורשע בעבר בעבירות דומות או כאשר הנהיגה בשכרות גרמה לתאונה, בית המשפט נוהג להטיל מאסר בפועל. חשוב לציין שהעונשים חלים גם על ממונה על הרכב, כלומר מורה נהיגה שמלווה תלמיד או מבוגר המשמש מלווה לנהג חדש, אם הם מסרבים לבדיקה.

סיכום - הימנעות מסירוב והגנה משפטית במקרה הצורך

סירוב לבדיקת שכרות הוא מהלך שעלול להוביל להשלכות קשות ומחייבות שישפיעו על חייו של הנהג לשנים קדימה. המלצה ברורה היא להימנע מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול, ואם בכל זאת נדרש נהג לבצע בדיקה, החוק מחייב לשתף פעולה באופן מלא. יחד עם זאת, במקרים שבהם כבר הוגש כתב אישום בגין סירוב או נהיגה בשכרות, חשוב לפנות לעו"ד הבקיא בתחום התעבורה שיבחן בקפידה את התנהלות השוטרים ולוודא שעמדו בכל הנהלים הנדרשים. ליקויים בהסברים שניתנו לנהג, תיעוד לקוי של האירוע או טעויות בהפעלת המכשור ותחזוקתו במעבדה עשויים להוות בסיס להגנה משפטית אפקטיבית שתוביל להקלה בעונש או אף לזיכוי מלא.

עו"ד חנה דוד עוסקת בייצוג נאשמים בתחום הפלילי ובתחום התעבורה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעו"ד חנה דוד - 053-7105221