העובדים של הקבלן – האחריות של המעסיק: תיקון חדש לחוק למניעת הטרדה מינית

החל מיום 25 בינואר 2025 ייכנס לתוקף תיקון מספר 11 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, אשר משנה באופן מהותי את אופן יישום החוק במקום העבודה. לראשונה, החוק מטיל חובות ישירות גם על "המעסיק המשתמש" – כלומר, על ארגונים המקבלים שירותים מחברות קבלן, כלפי עובדים שאינם מועסקים אצלם ישירות אך עובדים דרך קבע בתחומם.

לפנייה ישירה אל משרד עו"ד יערה פיקר, לחץ/י כאן

מה קובע התיקון?

התיקון מרחיב את תחולת החוק כך שיחול גם על עובדי קבלני שירות, וקובע כי מקום העבודה שבשטחו מבוצעת העבודה יהיה מחויב לקיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, כאילו היה המעסיק הישיר. המשמעות: גם אם העובד מועסק דרך חברת קבלן (לדוגמה – ניקיון, אבטחה, מחשוב, מוקד שירות), החברה שבה הוא מבצע בפועל את עבודתו חייבת לפעול למניעת הטרדה מינית ולספק לו סביבת עבודה בטוחה ומכבדת.

עיקרי החובות של "המעסיק המשתמש"

1. קביעת מדיניות ונהלים על הארגון לוודא כי קיימת מדיניות כתובה וברורה למניעת הטרדה מינית, החלה גם על עובדי קבלן ושירות. המדיניות צריכה להיות נגישה ומפורסמת לכל אדם הפועל בתחומי מקום העבודה – גם אם אינו עובד החברה.
2. מינוי ממונה ונגישות לעובדי קבלן יש לוודא כי עובדי הקבלן יודעים למי ניתן לפנות במקרה של הטרדה מינית. על הממונה או הגורם המטפל בארגון להיות נגיש גם לעובדי חוץ, ולוודא כי הדרכות המניעה כוללות אותם.
3. טיפול בתלונות אם מתבררת תלונה על הטרדה מינית שאירעה במקום העבודה – בין אם העובד המתלונן או הפוגע הם עובדי קבלן או עובדי הארגון – על המעסיק "המשתמש" לפעול בהתאם לחובותיו לפי החוק: לבדוק את האירוע, לנקוט צעדים סבירים למניעה, ולתעד את הפעולות שננקטו.
4. שיתוף פעולה עם חברת הקבלן מומלץ לעגן בהסכמי ההתקשרות סעיפים העוסקים במניעת הטרדה מינית, לרבות חובת הדרכה, מנגנון דיווח משותף, ושיתוף במידע על טיפול באירועים. כך ניתן לצמצם כפילויות ולמנוע פערים בין הארגון לבין הקבלן.

משמעות מעשית לארגונים

• אחריות משותפת חלה כעת גם על החברה המזמינה את השירות, ולא רק על המעסיק הישיר.
• ארגונים יידרשו לעדכן נהלים, מדיניות, הסכמים עם ספקים ונהלי טיפול בתלונות.
• במקרה של הפרת החובות, המעסיק "המשתמש" עשוי לשאת באחריות אזרחית או פלילית בהתאם לנסיבות.

מה מומלץ לעשות כבר עכשיו

1. לבחון את הסכמי הקבלנות ולוודא שהם כוללים סעיפים בנושא מניעת הטרדה מינית.
2. לעדכן את נהלי הארגון והמדיניות הפנימית כך שיחולו גם על עובדים חיצוניים.
3. לשתף את עובדי הקבלן בהדרכות ובתכנים הנוגעים למניעת הטרדה מינית.
4. למפות את כל הגורמים החיצוניים הפועלים בשטח הארגון ולוודא נגישותם למנגנוני דיווח.

סיכום

התיקון החדש לחוק למניעת הטרדה מינית משקף שינוי משמעותי בנורמות האכיפה במקומות עבודה בישראל. מעתה, האחריות למניעת הטרדה מינית חלה גם על המעסיק המשתמש, ועל הארגונים להיערך בהתאם – משפטית, ארגונית ותפעולית.

עורכת דין יערה פיקר עוסק בתחום יחסי עבודה, לשון הרע ומשפט אזרחי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עו"ד יערה פיקר - 053-7105253