גירושין במושבים וקיבוצים: בנית או שיפצת והבית לא על שמך?

זוגות רבים במושבים ובקיבוצים בונים את ביתם על קרקע השייכת להורים של אחד מבני הזוג, משקיעים חסכונות ומאמצים בבניית בית החלומות שלהם, ורק בעת גירושין מתגלה שהבית כלל אינו רשום על שמם, או במקרה היותר טוב רשום על שם אחד מבני הזוג כי הוא נחשב "בן ממשיך" או "חבר קיבוץ", והאחר – חסר זכויות (לכאורה).

מצב זה יוצר מורכבות משפטית ייחודית שאינה קיימת בגירושין רגילים בעיר, ודורש התייחסות משפטית מדוקדקת. במאמר זה נבחן את האתגרים הכרוכים בפירוק שיתוף כאשר הבית נבנה על נחלה, או נבנה בקיבוץ, נסקור את זכויות צאצאי בעלי הנחלה, ונציג את המלכודות המשפטיות שכדאי להכיר.

לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין – לחץ/י כאן

הבעיה המרכזית - בית שלא רשום על שמך

בעוד בעיר דירת המגורים בדרך כלל רשומה על שם שני בני הזוג בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל, במושב או בקיבוץ המצב שונה לחלוטין. במקרים רבים, הקרקע רשומה על שם ההורים של אחד מבני הזוג, והבית שנבנה עליה נחשב כחלק מהנחלה המקורית. גם אם בני הזוג השקיעו את כל כספם בבניית הבית, ערכו שיפוצים יקרים וגרו בו שנים רבות, הבית אינו רשום על שמם כנכס עצמאי. מצב זה יוצר חוסר ודאות משמעותי, ובעת גירושין מתגלה שאחד מבני הזוג, בדרך כלל זה שאינו צאצא ישיר של בעלי הנחלה (ההורים), נמצא במצב פגיע במיוחד, כי ההורים יכולים לעשות יד אחת עם הבן שלהם ולדאוג לסילוקו של בן/ת הזוג האחר.

סילוק מהנחלה ומהבית גורר אחריו גם את הנראות והקושי מול הילדים, וגם קושי כלכלי, כי פתאום בן הזוג שמסולק מהנחלה נדרש לשכור לעצמו קורת גג.

אז מה עושים כנגד כך?

ממהרים להתייעץ ולפעול. בין היתר פועלים כנגד הסילוק על ידי הגשת תביעה ובקשה לצו מניעה, כך שעד שהתביעה העיקרית לא תתברר לא ניתן יהיה לסלק את בן/ת הזוג מהנחלה.

חשוב להבין, כי לעיתים עובר "חתול שחור" בין בני הזוג להורים של אחד מהצדדים שהם בעלי הנחלה, ואז שני בני הזוג נדרשים לפנות עצמם מהנחלה.

לכן, ובכל מקרה שאין רישום פורמלי, שאין הסכם המסדיר את המגורים והזכויות, הפיצוי הכספי, נטל ההוכחה לגבי היקף ההשקעה והזכויות בנכס מוטל על בני הזוג.

נחלה כמקור פרנסה ולא רק כמקום מגורים

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין גירושין בעיר לגירושין במושב או קיבוץ נעוץ בעובדה שנחלה חקלאית אינה רק מקום מגורים אלא גם מרכז החיים של הילדים, ולעיתים המקום גם מהווה עסק פעיל ומקור פרנסה. כאשר בני זוג מתגרשים ומחלקים דירה בעיר, הם מחלקים נכס שהיה עבורם למגורים בלבד, אך כאשר מדובר במשק חקלאי, פירוק השיתוף עלול להוביל לאובדן תעסוקה ומקור הכנסה.

בקיבוצים, פירוק שיתוף בדירת המגורים, עלול להוביל גם להוצאה מחברות של מי שאינו רוכש את דירת המגורים מהאחר, וכך אדם מאבד גם את דירתו וגם את ההגדרה שלו כ"חבר קיבוץ" או "תושב".

מורכבות זו מחייבת לעיתים פתרונות יצירתיים המאפשרים המשך מגורים של שני חברי הקיבוץ, אף שרק אחד מהם יהיה הבעלים של דירת המגורים. פתרון בנחלה לפעילות חקלאית לאחד מבני הזוג, תוך פיצוי הוגן לבן הזוג האחר, תוך התייחסות למכסות מים, מניה באגודה השיתופית וכן הלאה. בנוסף, הזיקה הרגשית וההיסטורית שעברה לעיתים מדור לדור מוסיפה ממד רגשי מורכב שמקשה על קבלת החלטות עסקיות קרות.

המורכבות בגירושין של צאצאי בעלי הזכויות

כאשר ילדיהם של בעלי נחלה בונים את ביתם בתחום הנחלה ההורית, הם נכנסים למצב משפטי מורכב. בניגוד לבעלי הזכויות הרשומים, הצאצאים וזוגם אינם נהנים מהגנה פורמלית על זכויותיהם, גם אם השקיעו סכומים עצומים בבניית הבית, ולכן בעת גירושין, מתגלה שהבית אינו רשום כנכס נפרד אלא כחלק בלתי נפרד מהנחלה, ולא ניתן למוכרו לצד שלישי ולחלק את התמורה כפי שנהוג בדירות רגילות. הפתרון המעשי היחיד הוא בדרך כלל שאחד מבני הזוג, לרוב הבן או הבת של בעלי הנחלה, ירכוש את חלקו של בן הזוג האחר בבית, יפצו את האחר, כאשר יש מקרים כמובן שבן הזוג היוצא גם יוצא כשידו על התחתונה וללא כלום, ולכן כדי שלא להימצא במצב כזה יש לדאוג מראש לייעוץ ותיעוד.

השלכות מינוי בן ממשיך על הליך הגירושין

מינוי בן או בת כ"בן ממשיך" בנחלה יוצר שכבת מורכבות נוספת בהליך הגירושין. מדובר בהתחייבות עתידית של ההורים להעביר את הזכויות בנחלה לבן או לבת ולבן זוגם, התחייבות שקשה לחזור ממנה ושיש לה השלכות משפטיות מרחיקות לכת. כאשר בני זוג שמונו כבנים ממשיכים מתגרשים, מתעורר סכסוך לא רק לגבי הזכויות הקיימות בבית אלא גם לגבי ההתחייבויות העתידיות. בן הזוג שאינו צאצא ישיר של בעלי הנחלה עשוי לטעון לזכויות בנחלה מכוח מעמדו כבן זוג של הבן הממשיך, והסכסוך עלול להתרחב ולערב גם את ההורים, אחים נוספים ואף את האגודה החקלאית. הסדרת מעמד הבן הממשיך בהסכם הגירושין דורשת התייחסות מדוקדקת לזכויות העתידיות של כל הצדדים המעורבים.

השלכות בפירוק שיתוף בקיבוץ

ראשית יש להבדיל בין קיבוצים מתחדשים שעברו שיוך לבין אלו שעדיין לא, וכן לקיבוצים שיתופיים. בהנחה כי מדובר על קיבוץ מתחדש, הרי שגם לבן או בת הזוג שסייעו בבניית הבית, השקיעו כספים, עלולות לקום זכויות. כמובן שבמקרה זה, יש להבדיל בין בן זוג שהוא חבר קיבוץ, לבין בן זוג שהוא בר רשות, אבל צריכים לדעת כי גם ל"בר רשות" יש אפשרות לטעון לזכויות בדירת המגורים, לעיתים גם בקרקע עצמה עליה נבנתה הדירה, מכוח השיתוף הספציפי.

חשיבות ההסדרה המוקדמת

הדרך היעילה ביותר למנוע סכסוכים ומורכבויות משפטיות היא הסדרה מוקדמת של הזכויות עוד לפני שמתעוררת מחלוקת. הורים המאפשרים לילדיהם לבנות על נחלתם חייבים לדרוש עריכת הסכם בינם לבין בני הזוג, וגם הסכם ממון מפורט שיתייחס באופן ספציפי למעמד הבית שנבנה, לזכויות כל אחד מבני הזוג ולהסדרי פיצוי במקרה של פירוד. כלומר, מומלץ לערוך הסכם בין דורי בין ההורים לבין ילדיהם וזוגם, שיגדיר את התחייבויות ההורים, הסדרי הפירוד האפשריים ומנגנוני הפיצוי.

בקיבוצים הדגש צריך להיות אם קיימת הטבה על הקרקע, מה מעמדו של בן בת הזוג שלא היה חבר קיבוץ קודם לזוגיות, מנגנוני פיצוי וכן הלאה. ואל לכם לשכוח עריכת צוואה, כי גם הסדרה במקרה של מוות מביא לפתרון של לא מעט בעיות, שכן המוות עלול לקרות, ואז המחלוקת היא כבר מול הרבה יותר אנשים ואינטרסים.

סיכום

גירושין במושב או בקיבוץ, כאשר הבית נבנה על נחלת ההורים ואינו רשום על שם בני הזוג, או נבנה בקיבוץ בו רק אחד מהצדדים הוא חבר קיבוץ, מציבים אתגרים משפטיים ייחודיים ומורכבים. המחלוקת עוסקת לא רק בחלוקת נכס למגורים אלא גם בפירוק, בהסדרת זכויות עתידיות של מי ישאר לגור בנחלה או בקיבוץ, מי יעזוב את הקיבוץ או יוצא מחברות. ההגנה האפקטיבית ביותר על זכויותיכם היא ייעוץ משפטי מוקדם, הסדרה פורמלית של הזכויות עוד לפני שמתעוררת מחלוקת, ותיעוד מסודר של כל ההשקעות. אם אתם עומדים בפני הליך גירושין והבית שלכם בנוי בנחלה במושב או בקיבוץ פנו לייעוץ משפטי בהקדם כדי להבטיח את זכויותיכם ולמנוע נזקים כלכליים ארוכי טווח.

עו"ד, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין, ולה מעל 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין - 053-6241137