גירושים בעידן הטיקטוק: האם לעמוד האינסטגרם של בן/בת הזוג שלכם יש שווי?

אם בעבר עמוד ברשת חברתית שימש בעיקר לשיתוף חוויות מהטיול האחרון, הרי שהיום הוא לעיתים קרובות מהווה פלטפורמה עסקית של ממש. חשבונות ברשתות החברתיות כמו טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב הפכו במקרים רבים לעסקים לכל דבר. הם יוצרים מוניטין עסקי, מושכים קהל, מייצרים שיתופי פעולה פרסומיים ולעיתים גם מספקים פרנסה לא רעה בכלל. השאלה המשפטית שעולה ברקע: האם חשבון ברשת החברתית מהווה נכס – כזה שצריך לחלק את שוויו בגירושין.

לפניה ישירה לרו"ח אהוד שושן - לחץ/י כאן

המקרה של רואת החשבון והמתכונים בטיקטוק: סיפור מהחיים

לאחרונה, עסקנו במקרה הממחיש היטב את המורכבות הנלווית. רואת חשבון ותיקה נאלצה לצאת לחל"ת במהלך מגפת הקורונה. בין תקופות הבידוד והסגר, היא פתחה עמוד אינסטגרם שבו פרסמה מתכונים דיאטטיים – תחביב ותיק שקיבל סוף סוף ביטוי אישי. להפתעתה, העמוד הפך לוויראלי, ובתוך פחות משנתיים צבר כ-100,000 עוקבים. חברות מזון החלו לשלוח מוצרים ולבקש שיתופי פעולה, והכנסות בגובה של דמי כיס הפכו במהרה לעיסוק משגשג עם תזרים חודשי יציב של עשרות אלפי שקלים. כאשר היחסים בינה לבין בן זוגה התערערו, הוא דרש לכלול את עמוד האינסטגרם האישי שלה כ"רכוש משותף" במסגרת איזון המשאבים ולחלוק את שוויו. לטענתו, מדובר בנכס עסקי לכל דבר, הכולל קהל לקוחות פעיל, פוטנציאל שיווקי מובהק והכנסה קבועה ויש להעריך את שוויו בהתאם. מנגד, טענה האישה כי מדובר בעשייה אישית המבוססת על תחביב רב שנים בשילוב אישיותה המצודדת, ולכן לא ניתן לאמוד את שוויו ולבטח שלא לחלק אותו. לכל הפחות מדובר בעיסוק זמני המבוסס על מוניטין אישי של האישה, שאינו עומד בקריטריונים להגדרה כנכס.

האם פרופיל פעיל ברשת חברתית עומד בקריטריונים להכללתו במסגרת איזון משאבים?

התשובה המשפטית כלכלית לשאלה הזו נשענת על בחינה דו-שלבית: ראשית, האם פרופיל דיגיטלי כזה עונה על ההגדרה המשפטית של "נכס"; ושנית, אם כן – האם נכס זה הוא גם משותף לתא המשפחתי.

פרופיל ברשת חברתית כנכס

על מנת שפרופיל ברשת חברתית יסווג כנכס עליו לכלול בין היתר את המאפיינים הבאים:

יכולת שליטה והחזקה ייחודית - האם קיימת שליטה ממשית של אדם על הנכס, והאם יש ביכולתו להעבירו או למנוע גישה אליו? למשל, חשבון טיקטוק שבו רק אחד מבני הזוג מחזיק בסיסמה, מנהל את התוכן ומנהל את הקשר עם הקהל.

קיום יציב ומתמשך לאורך זמן - האם מדובר בנכס שנבנה לאורך זמן, עם תשתית פעילה ורציפה, ולא פעילות אקראית או זמנית? דוגמה לכך היא פרופיל שצבר עוקבים במשך חודשים או שנים, עם היסטוריה ברורה של פעילות בשונה מפרסום חד פעמי גם אם צבר מאות אלפי תגובות.

יכולת כלכלית או שימושית בעלת ערך - נבחנת על פי האפשרות להפיק הכנסות מעמוד מסוים, או על פי קיומו של ערך כלכלי מדיד, גם אם בעקיפין, כגון השגת הכנסות, חשיפה, או תנועת קהל. המבחן כאן מתמקד בפוטנציאל להפקת הכנסות ולא רק בהכנסות בפועל.

פרופיל ברשת חברתית כנכס בר-חלוקה בגירושין

לא כל נכס נחשב בהכרח לנכס משותף. על בית המשפט לבחון האם החשבון נוצר והופעל במהלך חיי הנישואין, האם הושקעו בו משאבים משותפים, והאם הייתה תרומה של בן הזוג השני – ישירה או עקיפה – להצלחתו.

כאשר החשבון נשען בלעדית על זהות אישית, מיתוג עצמי ויכולות ייחודיות של אחד מבני הזוג (כגון שחקנים, מוזיקאים, מרצים), עשוי ביהמ"ש להכיר בכך שמדובר במוניטין אישי שאינו בר-איזון. אך גם אז, ייתכן ויקבע פיצוי כספי לצד שתרם לביסוס ההצלחה.

כיצד מעריכים את שוויו של פרופיל ברשת חברתית לצורך גירושין?

הערכת שווי לפרופיל כזה היא משימה מאתגרת, אך ברת ביצוע. כיום קיימות שלוש גישות עיקריות להערכת שווי של כל נכס אשר ניתן להתאימן להערכת פרופיל ברשת חברתית:

גישת ההכנסות (Income Approach)

התחזיות מבוססות על הכנסות עתידיות מהחשבון, כגון פרסום, קמפיינים וחסויות, תוך היוון תזרימי המזומנים לצורך חישוב השווי הנוכחי. גישה זו מקובלת בעסקים המתבססים על הכנסות יציבות וניתנות לאומדן מהיימן, אך היא פחות ישימה לחשבונות כאלו הצומחים במהירות, בעלי הכנסה תנודתית שאינה ניתנת לחיזוי או תלויים בטרנדים חולפים.

גישת השוק (Market Approach)

מתבססת על השוואה לעסקאות דומות: חשבונות עם פרופיל דומה (נישה, עוקבים, מעורבות) שנמכרו או הוערכו. מדד שכיח הוא ערך לעוקב (Value per Follower), אשר ערכו תלוי גם בהתאם לאיכות קהל העוקבים ומידת המעורבות שלו והנישה.

גישת העלות (Cost Approach)

מתמקדת בהערכת שווי עלות ההשקעה בהקמת הפרופיל ולא במזומנים שהוא אמור להפיק: הפקה, תוכן, פרסום, זמן עבודה. מתאימה יותר להערכת חשבונות בתחילת דרכם, אך לא משקפת בהכרח את הערך השוקי. נשתמש בשיטה זו כאשר נרצה לפצות את בן הזוג על משאבי התא המשפחתי אשר הושקעו בהקמתו.

מה קובעים בתי המשפט בישראל?

למרות היעדר פסיקה מחייבת ישירה, המגמה בבתי המשפט ברורה: נכסים דיגיטליים, כגון חשבונות מדיה חברתית, אינם חסרי ערך. הם עשויים להיחשב כרכוש משותף אם מתקיימים בהם הקריטריונים המתאימים, בעיקר כאשר קיימת תרומה הדדית והפוטנציאל הכלכלי ברור. ככל שהפרופיל נבנה במהלך חיי הנישואין, משרת מטרה עסקית ונשען על השקעה ממשית שבוצעה בתקופה המשותפת, ייטה בית המשפט לראות בו רכיב באיזון המשאבים, גם אם אינו מוחשי.

סיכום: גם את העוקבים ברשתות החברתיות אפשר לחלק

נכסים דיגיטליים, לרבות עמודים פעילים ברשתות חברתיות, עשויים להוות נכס כלכלי מהותי בהליכי גירושין, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמות שנבנו לאורך זמן, מייצרות הכנסה בפועל, או מהוות תשתית עסקית פעילה. בהיעדר פסיקה ממצה או רגולציה ברורה, יש להפעיל שיקול דעת מקצועי ולהתאים את ניתוח הנכס לנסיבות כל מקרה. לצורך כך נדרשת בחינה כלכלית-משפטית של מועד יצירת הנכס, אופן הפעלתו, מידת התרומה של כל צד, והאם מדובר במוניטין אישי או פעילות מסחרית הניתנת לאמידה. גירושין בעידן הדיגיטלי מחייבים התייחסות לנכסים לא מוחשיים בדיוק כפי שמתייחסים לנכסים מוחשיים. גם אם העוקבים אינם מופיעים בדוח הבנק, ייתכן ששווים הכלכלי משמעותי, ויש להעניק להם את ההתייחסות הראויה במסגרת חלוקת המשאבים. גירושין הם לא רק סיום של קשר – הם גם תחילתה של מציאות כלכלית חדשה. תכננו אותה נכון.

רו"ח אהוד שושן משמש כמומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בתי המשפט בתחומים מסחריים ומשפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה ל רו"ח אהוד שושן - 053-6112801