מעמד הומניטרי בישראל בעקבות פגיעה קשה: בת של תושבת קבע

בני זוג וילדים תושבי ישראל, בייחוד של תושבי קבע ערבים אינם מקבלים מעמד חוקי בישראל בקלות היחסית כמו של אזרחים. ההליך מסובך במיוחד לבני זוג פלסטינים וילדים משותפים, אך גם ילדים שמעמדם לא אושר עד גיל בגרות. בעוד האפשרות להגיש בקשה מטעמים הומניטריים מיוחדים קיימת, עצם היותם בני משפחה של ישראלים אינה מספקת כשלעצמה כעילה לאישור הבקשה.

עיישה (שם בדוי) התגוררה עם בני משפחתה במזרח ירושלים משך עשורים מבלי לקבל מעמד חוקי. רק לאחר שנפגעה בתאונת דרכים קשה ובעקבות מספר פניות של משרד עורכי הדין שלנו, דקר, פקס, לוי, הצליחה לקבל אשרת שהייה בישראל שתאפשר לה לחיות בכבוד ולעבוד בארץ, לקבל כאן טיפול רפואי ותמיכה מבני משפחתה.

ילדים של אם ישראלית – אינם ישראלים

אמא של עישה, תושבת ישראל ממזרח ירושלים, נפגשה עם בעלה,אזרח ירדן, בכוויית הרחוקה. השניים התאהבו, התחתנו, והולידו מספר ילדים. האם פנתה למשרד הפנים על מנת לקבל מעמד בהליך איחוד משפחות לבעלה ולילדים עוד בשנות ה80, אך לא קיבלה תשובה.

בשנת 1998 עברה משפחתה של עיישה למזרח ירושלים והפכה את ישראל ל'מרכז חייהם. אביה קיבל מעמד כבן זוג של ישראלית, ואחותה זכתה למעמד כתושבת בזכות נישואיה לישראלי. עם זאת, עיישה שכבר היתה בגירה לא קיבלה מעמד, ובית המשפט המליץ שתפנה למסלול הומניטרי.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן

מהי הוועדה ההומניטרית ומהם שיקולים הומניטריים מיוחדים?

מדיניות ההגירה של ישראל היא מוגבלת ונוקשה אף ללא קשר לחוקים ספציפיים אשר מפלים על בסיס מוצא אתני. לרוב, האפשרות לקבל מעמד בישראל היא רק על בסיס עלייה או זוגיות עם ישראלי . עבור המקרים בהם ישנה למבקש סיבה חיונית להישאר בישראל אף שלא בהתאם לנוהל קיים - על פי רוב קשרים משפחתיים או בעיות בריאות - קיימת הוועדה ההומניטרית.

הוועדה כוללת נציגים של משרד הפנים, הביטחון, הרווחה, והמשפטים. קרוב משפחה של המבקש בישראל הוא תנאי סף לדיון בבקשה, אך כאמור עצם קיומו של בן זוג או של ילדים משותפים בישראל אינו מספק לאישור בקשה הומניטרית.

על פניו, אמורים לדחות בקשות על הסף – לא להביא לדיון בוועדה - רק במקרים בהם המבקש הסתנן לישראל, אין לו קרובים בישראל, או ש"אין הצדקה של ממש" לבקשה. אך גם במקרה זה יש להביא נימוקים לדחייה.

דחייה על סף של הבקשה ההומניטרית

לאחר שבית המשפט המליץ על המסלול ההומניטרי להשגת מעמד, הגישה עיישה בקשה אשר נדחתה על הסף ללא נימוקים. הוגש ערר לבית המשפט המחזוי לעניינים מנהליים, והבקשה נדחתה על הסף שנית.

עיישה המשיכה לחיות בבית המשפחתי, לעבוד כמורה בבית ספר במזרח ירושלים, תוך דאגה מתמדת כי היא עשויה להיות מגורשת מישראל. כבר היו דברים מעולם כשבני זוג וילדים של ישראלים מצאו את עצמם מגורשים מישראל במקרים בהם משרד הפנים סירב לתת להם מעמד.

בשנת 2009 נפגעה עיישה בתאונת דרכים קשה, דריסה על ידי משאית. בעקבות התאונה ולאורך עשור בהמשך התקשתה ללכת או לעמוד תקופה ארוכה, והתמודדה עם התקפי חרדה ודיכאון.

עיישה לא יכלה לצאת לעבודה או לקניות גם עם ההליכון, הייתה זקוקה לעזרת המשפחה על מנת לקום בבוקר, לבשל, או לקום מהרצפה ככל שהייתה נופלת. משך שנים קיבלה פיזיותרפיה, טיפול פסיכיאטרי וריפוי בעיסוק רק ככל שיד המשפחה אפשרה לקבל טיפול פרטי.

מאחר ובמצב זה גירוש מישראל היה עשוי להיות שקול לגזר דין מוות, פנתה עיישה שוב לוועדה בשנת 2012.

פניות נוספת לוועדה ההומניטרית, עם טענות משכנעות יותר

הבקשה נדחתה על סף במהלך 2014 מאחר ו"לא הועלו טעמים הומניטריים מיוחדים". הוגש ערר פנימי, אך משרד הפנים עדיין סירב להעביר את התיק לוועדה הבינמשרדית.

הפנייה הבא הייתה בשנת 2020, ועורכת הדין המטפלת בתיק במשרדנו גייסה את כל הטיעונים הרלוונטיים בנפרד וכמכלול. בין השאר הודגש שאכן יש להתייחס לכל כלל הנסיבות בו נמצאת עיישה יחדיו, גם אם כל פרט ספציפי אולי אינו מספק לכשעצמו. בנוסף התעקשנו שאין לדחות בקשה על הסף מבלי להביא אותה לדיון בוועדה אלא אם כל סיכוי שהיא תתקבל, כפי שמקובל בפסקה ובתקדמים.

ביקשנו להשוות את מעמדה של עיישה לזה של בני משפחתה, תוך הדגשת מצבה הרפואי החמור, נפשי ופיזי כאחד, כבסיס לטעמים הומניטריים מוצדקים. הרופאים והמטפלים הסכימו שעל עיישה להישאר בארץ עם בני משפחתה, שכן נוסף על הטיפול הצמוד שהיא מקבלת נשקפת לה סכנת חיים ממשית וסכנה לפסיכופתולוגיה חמורה במידה ותיזרק לארץ זרה, רחוק ממשפחתה האוהבת ומטפלת.

בסופו של דבר, לאחר המתנה ארוכה, הוועדה ההומניטרית הסכימה לבקשתנו, ועיישה קיבלה מעמד חוקי בישראל – אשרת ב/1 המאפשרת שהייה ועבודה בישראל, והמלצה לבחינה מחדש לאחר שנתיים למתן תושבות ארעית (אשרת א/5) המעניקה גם זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי. אמנם מדובר בהישג חלקי, אך הוא מעניק לה ולמשפחתה יציבות וביטחון מפני גירוש, עם אפשרות לשדרוג המעמד בעתיד.

דקר, פקס, לוי משרד עורכי דין בעל סניפים בירושלים ובתל אביב, עוסקים בהגירה, דרכונים זרים, מתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הסדרת מעמד בישראל, רילוקיישן ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי - 053-9377916