פגיעה נפשית בעבודה – קריטריונים מחמירים להכרה בזכויות
מה השתנה בדרישות ביטוח לאומי וכיצד להגן על עצמכם
פגיעה נפשית בעבודה מוכרת בדין הישראלי כפגיעה בעבודה ככל ונגרמה עקב "אירוע מיוחד" כאשר מדובר בארוע חד, ברור ומוגדר בזמן.
מהו אותו "ארוע מיוחד"?
במשך שנים בתי הדין לעבודה נדרשו לשאלה מהו אותו "אירוע מיוחד" ונקבע שלא כל מתח נפשי או לחץ מתמשך במקום עבודה מזכה בהכרה. על כן בתי הדין יצרו מבחנים שמסייעים להכרה, בהתקיימות שני היסודות יחד ניתן לשקול הכרה כנובעת מאורע מיוחד:
- אובייקטיבי – התרחש ארוע בלתי שגרתי במקום העבודה: לדוגמה עימות חריף, פיטורים מיידיים וכל סיטואציה קיצונית שאינה חלק משגרת יום עבודה.
- סובייקטיבי – הארוע גרם לעובד השפעה נפשית או פגיעה תפקודית.
במרץ 2024 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר מס' 144-2024, שבו הובהר כי נדרשת הוכחת אירוע חריג, חד ומוגדר בזמן. במאי 2025 החוזר עודכן – והחידוד שהוסף מעורר ביקורת רבה.
מה השתנה בחוזר העדכני?
בעוד שבחוזר המקורי די היה להראות כי התרחש אירוע חריג שאינו חלק משגרת העבודה, החוזר המעודכן דורש כעת להראות לא רק חריגות, אלא גם עוצמת פגיעה חריגה בעובד – כמו השפלה, ביזוי או עלבון מהותי.
במילים אחרות: אם בעבר ויכוח חריף, עימות או הודעת פיטורים מיידית יכלו להיחשב כ"אירוע מיוחד", הרי שכעת ייתכן שביטוח לאומי יסרב להכיר בכך – אלא אם הוכח שמדובר באירוע מלווה בהשפלה של ממש.
לאורך השנים הפסיקה בחנה כל מקרה שהגיע לפתחה ויצרה הבחנה ברורה : לא כל מתח, לחץ או חוסר נוחות מהווים אירוע חריג; אך כאשר מתקיים אירוע בעל עוצמה יוצאת דופן – ייתכן שתהיה הכרה.
הביקורת על ההקשחה
החידוד של ביטוח לאומי בחוזר שעודכן במאי 2025 למעשה מצמצם עוד יותר את זכותם של עובדים לקבל הכרה בפגיעה נפשית. הדרישה להראות השפלה ממשית יוצרת רף גבוה, שלעיתים אינו משקף את המציאות:
- פגיעה נפשית יכולה להיגרם גם ממצבים דרמטיים שלא כללו דווקא השפלה, למשל הודעת פיטורים מיידית אחרי שנות עבודה רבות, טענות המעסיק כנגד מעילה ועוד.
- ההקשחה מגדילה את אי-הוודאות של העובדים: מה ייחשב "השפלה"? מה עוצמת הפגיעה שצריך להראות?
- בכך, ביטוח לאומי בעצם מאמץ גישה מצמצמת של חלק מפסיקת בתי הדין – במקום ליצור קריטריונים שוויוניים והוגנים יותר לטובת ציבור המבוטחים.
ולא פחות חשוב לומר באופן ברור: ביטוח לאומי הוא גוף שמטרתו המוצהרת להגן על המבוטחים, אך בפועל הוא פועל שוב ושוב לצמצום הזכאות, לחיסכון כלכלי ולדחיית תביעות. לכן, האחריות לייצוג מדוייק ונכון מוטלת על העובד – ובליווי משפטי מתאים ניתן לשנות את התמונה.
טיפים לעובדים – מה עושים אם חוויתם אירוע כזה?
- תעדו מיד את פרטי האירוע – מקום, זמן, אנשים נוכחים.
- פנו לרופא בהקדם – תיעוד רפואי סמוך לאירוע הוא קריטי.
- שמרו מסמכים והודעות – מיילים, וואטסאפים, כל מה שיכול לחזק את הטענה.
- פנו לייעוץ משפטי – במיוחד כעת, כאשר הקריטריונים הוקשחו ויש חשיבות לניסוח נכון של התביעה.
כיום יותר מתמיד ברור: לביטוח לאומי לא ניגשים לבד. גם אם נדמה שהתיק בטוח ופשוט – מילה לא נכונה או חוסר תיעוד מתאים עלולים להפוך תביעה מוצדקת לדחויה.
הליווי המשפטי הוא פעמים רבות ההבדל בין הכרה מלאה בזכויות לבין כישלון ועוגמת נפש.
עורכת יעל קוזמנקו-צדיק עוסקת בתחום דיני הנזיקין, רשלנות רפואית, מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה אל עו"ד יעל קוזמנקו-צדיק -053-6245320