המאבק לאזרחות בקרב תושבי המגזר הערבי

תושבי קבע מהמגזר הערבי, ובכלל זה תושבי מזרח ירושלים, מתקשים לקבל אזרחות, למרות עמידה בתנאי החוק. סעיף 5 לחוק האזרחות תשי"ב-1952 קובע קריטריונים ברורים לקבלת אזרחות, כשהמרכזי שבהם הוא מרכז חיים בישראל בשלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. עם זאת, רבים מתושבי המגזר הערבי הפונים למשרד הפנים האמון על בחינת הנסיבות והחלטה בקשר לשדרוג המעמד, נתקלים בחומות גבוהות שמציב משרד הפנים בדרכם למימוש הזכות. בין אם מדובר בדרישות מסמכים בלתי סבירות, המתנה של שנים להחלטה או הסתמכות אוטומטית על “שיקולי ביטחון”, נדמה שהפער בין לשון החוק לבין יישומו בפועל הולך ומעמיק.

עורכי דין העוסקים בתחום וארגוני זכויות אדם, מתארים מציאות שבה ההליך החוקי הפך למסלול מכשולים, כזה שמטרתו לעכב ולאפשר דחייה שקטה של בקשות, או למצער הבאת המבקש לכדי ייאוש וזניחת ההליך, גם כאשר הוא עומד בכל הקריטריונים הקבועים בחוק. בתי המשפט, מצדם, כבר התבקשו להתערב לא פעם.

לפנייה ישירה לעורכת דין דינה וולפרט- לחץ/י כאן

החוק קובע קריטריונים — משרד הפנים מוסיף חסמים

חוק האזרחות מאפשר לתושב קבע לקבל אזרחות לאחר תקופה קבועה של ישיבה בישראל, בהיעדר מניעה ביטחונית ובהתקיימות זיקה בסיסית למדינה. לכאורה, מדובר בהליך ברור, אך המציאות רחוקה מכך. מבקשי אזרחות מהמגזר הערבי נאלצים להתמודד עם דרישות מסמכים בלתי נגמרות שאין להן עיגון רשמי, תקופות הוכחת מגורים ארוכות במיוחד, ראיונות חוזרים, בדיקות חוזרות של פרטי פרטים, דרישות חוזרות להשלמת טפסים שכבר הוגשו, ולעיתים אף דרישה להציג מסמכים שאינם קיימים ואין כל יכולת להמציאם.

זאת ועוד, למרות עקרונות המשפט המנהלי ואמירות ברורות של בתי המשפט כי משרד הפנים אינו רשאי להציב תנאים או דרישות שאינן מבוססות על קריטריונים ברורים ושווים לכלל המבקשים, בשטח נדמה שהרשות ממשיכה לפעול על־פי “נוהלי עבודה פנימיים” שאינם מפורסמים לציבור, אינם מאפשרים שקיפות או בקרה ואינם חדירים מבחינת היכולת של המבקשים לממש את זכותם החוקית.

שיקולי ביטחון – גם ללא תשתית ביטחונית ממשית

מכשול משמעותי נוסף העומד בפני המבקשים, הוא השימוש הגורף בסיבות ביטחוניות לעיכוב הבקשה. החוק קובע במפורש כי שיקולי בטחון מהווים חלק מסך הקריטריונים הנבדקים. אולם, בפועל, נראה כי משרד הפנים מסתמך על שיקולים אלה כמעט כברירת מחדל כאשר מדובר במבקשי אזרחות ערבים, גם אם לא מוצג כל מידע אמיתי או ספציפי.

הנושא עלה בפסיקות מרכזיות של בג”ץ שעסקו בהגבלות על איחוד משפחות. בג”ץ הדגיש כי המדינה מחויבת לבחון כל מקרה לגופו, ולא להפוך את השיקול הביטחוני לכלי גורף. המציאות המנהלית, כך נראה, מתנהלת במנותק מהעיקרון הזה.

עיכובים של שנים: “דחייה בשתיקה”

תושבים רבים מעידים כי בקשותיהם נותרות שנים ארוכות במעמד “בטיפול”. לא מאשרים, לא דוחים ובעיקר, לא מנמקים. כך נמנעת מהם האפשרות לערער או לפנות לערכאות, שכן אין החלטה פורמלית לתקוף.

גם כאן, הפסיקה קבעה בבירור כי שיהוי ממושך במתן החלטה פוגע בזכות יסוד להליך הוגן. בית המשפט דרש לא פעם ממשרד הפנים לקבל החלטות תוך זמן סביר, אך גם כאן, בשטח, נראה שהסחבת הפכה לחלק בלתי נפרד ממדיניות לא רשמית.

תוצאה: זכות חוקית שהפכה למאבק מנהלי

למרות שתושב קבע אמור לקבל אפשרות שוויונית והוגנת לממש את זכותו לקבלת אזרחות אם עמד בתנאי החוק, רבים מוצאים את עצמם נאלצים לפנות לעורכי דין, לנקוט בהליכים משפטיים ואף להיאבק במשך שנים כדי לממש את זכויותיהם. עבור חלקם, הדרך לקבלת אזרחות, שהיא שער להשתתפות מלאה בחיי המדינה, הופכת למסע ארוך, יקר ומתיש.

הפער בין לשון החוק למנגנוני היישום מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, באחידות ובפיקוח אפקטיבי על עבודת משרד הפנים. כל עוד אלה אינם מתקיימים, תושבי קבע רבים, בעיקר מהמגזר הערבי, ימשיכו לשלם את המחיר.

תושב קבע לעומת אזרח – מדוע להילחם למרות הקשיים

על פניו, ההבדל בין תושב קבע לאזרח נראה טכני, אך בפועל מדובר בפער זכויות מהותי. תושב קבע אמנם רשאי להתגורר ולעבוד בישראל, אך הוא אינו נהנה מזכות הבחירה הארצית, אינו מחזיק בדרכון ישראלי, חשוף לשלילת מעמדו במקרה של שהות ממושכת בחו”ל, ואינו מבוטח אוטומטית בזכויות חברתיות מסוימות. אזרחות, לעומת זאת, מעניקה מעמד יציב, בלתי ניתן לביטול כמעט לחלוטין, גישה מלאה לשירותים ציבוריים, והזכות לבחור לכנסת . עבור תושבי קבע מהמגזר הערבי, האזרחות היא לא רק מסמך משפטי, היא הגנה חיונית על ביטחונם האישי והמשפחתי, על חופש התנועה, על הזכות לבחור ועל היכולת לבנות עתיד יציב במדינת ישראל. לכן, למרות הקשיים שהמערכת המנהלית מציבה, המאבק לקבלת אזרחות איננו רק מאבק סימבולי, אלא מאבק על שוויון, על יציבות ועל ביטחון במדינה בה הם חיים.

עורכת הדין דינה וולפרט עוסקת בהסדרת מעמד אזרחי בישראל, לרבות ייוצג בהליכי ערעור על החלטות משרד הפנים, אזרחות ישראלית, הסדרת מעמד לבן זוג זר, אשרת עולה, אשרת ביקור, היתרי עבודה ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il

לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עורכת דין דינה וולפרט- 053-7101865