עתירה מנהלית כנגד רשויות מקומיות – כלי משפטי אפקטיבי בבתי המשפט לעניינים מנהליים

הרשויות המקומיות אחראיות על היבטים רבים ויומיומיים בחיי האזרחים ונתונות להן סמכויות מגוונות. די אם נזכיר את סמכויותיהן בתחומים כגון: ארנונה, חינוך, רישוי עסקים, חלוקת כספי תמיכה למוסדות ציבור, הקצאת קרקעות לצרכי ציבור בפטור ממכרז וללא תמורה, ואת חובותיהן לסלול רחובות ודרכים, לפתח תשתיות ולדאוג לתקינות ובטיחות המרחב הציבורי – כדי להבין שפעילות הרשות המקומית משפיעה על האזרח באופן מהותי ונרחב, כמו גם על איכות חייו.

בהיותן גופים מנהליים הרשויות המנהליות מחויבות לפעול במסגרת הסמכויות שהוענקו להן וכן לקיים את עקרונות היסוד של המשפט המנהלי. בפרט עליהן לפעול במהירות הראויה, בשוויון ובהגינות. בהתאם לכך, החלטה של רשות מקומית צריכה להתבסס על תשתית עובדתית מלאה, תוך מתן זכות שימוע למי שעלול להיפגע מהחלטתה, לשקול שיקולים ענייניים בלבד ולא שיקולים זרים, לנמק את ההחלטה, לפעול באופן אובייקטיבי ושלא מתוך משוא פנים וניגוד עניינים, ולקבל החלטה סבירה ומידתית.

כאשר אזרח סבור שרשות מקומית מפרה את חובותיה כלפיו - למשל בקבלת החלטה שלא בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי, או במחדל מלמלא את חובותיה - רצוי לפנות אל הרשות המקומית ללא שיהוי ולהציג את הטענות באופן מפורט. כאשר פניה כזו אינה מביאה לפתרון, עתירה מנהלית עשויה להוות כלי משפטי אפקטיבי, המאפשר לאזרח לאכוף את חובותיה של הרשות המקומית ולהגן על זכויותיו. הליך זה, המתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים, מאפשר ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות, מעשיה או מחדליה.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני, לחץ/י כאן

חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

הסמכות לדון בעתירות מנהליות נתונה לבתי המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, והתוספת הראשונה לחוק. חוק זה מפרט את סוגי העניינים בהם מוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים לדון, כגון: ארנונה, רישוי עסקים, חינוך ועוד. לצד ההתייחסות לעניינים ספציפיים בהם בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון, בהתייחס לרשויות מקומיות החוק קובע את סמכות בית המשפט לדון בכל החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה (למעט כשמדובר בהחלטה הטעונה אישור של משרד הפנים לפי דין, והעניין העיקרי הוא החלטת שר הפנים). יש לשים לב שככלל, כאשר לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות העניינית לא ניתן לפנות לבג"ץ.

מיצוי הליכים מול הרשות המקומית – לפני הגשת עתירה

טרם הגשת העתירה על העותר למצות את ההליכים מול הרשות המקומית. ככלל, הכוונה היא שעל האזרח הנפגע מהחלטה, מעשה או מחדל מצד הרשות, לפנות אליה באופן מסודר ומפורט, לדרוש את תיקון העוול ולאפשר לרשות לפעול בהתאם. אם הרשות המקומית אינה מספקת תגובה כלל, או שתגובתה אינה מהווה מענה הולם לפניית האזרח, ייתכן שיש מקום להגיש עתירה מנהלית.

מיצוי הליכים מהווה תנאי סף להגשת עתירה. כלומר, אם בית המשפט המנהלי ימצא שהעותר לא פעל למיצוי הליכים מול הרשות, הוא עלול לסלק את העתירה על הסף. ואולם בהתנהלות מול הרשות בטרם הגשת עתירה טמון גם יתרון לעותר: תגובה מפורטת של הרשות לטענותיו תסייע לו להיערך טוב יותר לעתירה, בעוד שתגובה לאקונית ומתחמקת מצד הרשות לטענות טובות מצד העותר עשויה להעיד על חוזקת טענותיו.

בהקשר של מיצוי הליכים חשוב לשים לב שמאמר זה מתייחס לעתירות מנהליות ולא לערעורים מנהליים, שגם בהם בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון. מדובר בהליך משפטי שונה, ודוגמה טובה היא נושא הארנונה: ישנן עילות מסוימות שביחס אליהן יש להגיש השגה למנהל הארנונה, לאחריה ניתן להגיש ערר לוועדת הערר, ורק לאחר מיצוי הליך זה ניתן לפנות לבית המשפט – בהגשת ערעור מנהלי. האפשרות להגיש עתירה מנהלית בענייני ארנונה קיימת, ככלל, רק באותם מקרים שבהם לא ניתן להגיש השגה.

החובה לפעול ללא שיהוי

אם אזרח סבור שהרשות פעלה שלא כדין וקיימת עילה לעתירה מנהלית, חשוב לפעול במהירות וללא שיהוי, הן בפנייה ראשונית לרשות המקומית והן לאחר מכן בהגשת עתירה. אם קיים שיהוי בהתנהלות האזרח הדבר עלול להוביל לסילוק העתירה על הסף.

מתי בית המשפט יתערב בהחלטות הרשות?

הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות נעשית לפי עילות ההתערבות המנהליות אשר גובשו בפסיקת בתי המשפט. נקודת המוצא היא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות המקומית ולא מקבל החלטה במקומה. השאלה שבית המשפט המנהלי עוסק בה אינה אם מדובר בהחלטה טובה ונכונה, או בהחלטה שגם בית המשפט היה מקבל אילו היה בנעלי הרשות. אלא, בית המשפט המנהלי בוחן את חוקיות ההחלטה: אם התקבלה בהליך תקין; בהתבסס על שיקולים ענייניים; בשוויון; בסבירות ובמידתיות.

אם כן, בית המשפט יתערב בהחלטה אם נפלו בה פגמים מנהליים. בין העילות המרכזיות להתערבות ניתן לציין את אלו: חריגה מסמכות, שיקולים זרים, הפליה, אי סבירות קיצונית, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחוסר מידתיות.

הכנת העתירה

עתירה מנהלית טובה דורשת הכנה יסודית. עליה לכלול תשתית עובדתית מפורטת, המבוססת על מסמכים ותימוכין, וטיעון משפטי מגובש המתבסס על חקיקה ופסיקה רלוונטיות. יש להראות כי האזרח מיצה את ההליכים מול הרשות טרם הגשת העתירה, לפרט את ההליכים שבוצעו ולהציג את ההתכתבויות עם הרשות. חשוב להציג את הפגמים המנהליים בהחלטת הרשות, מעשיה או מחדליה.

נוסף על כך העתירה צריכה לפרט את הסעדים המבוקשים מבית המשפט באופן ברור ומדויק, ובין היתר: ביטול החלטה שהיא פסולה לטענת העותר, או לחלופין – מתן הוראה לרשות לפעול באופן מסוים או לקבל החלטה אחרת.

העתירה המנהלית ככלי לשינוי חברתי

העתירה המנהלית אינה רק כלי משפטי לפתרון סכסוך נקודתי, אלא גם אמצעי לקידום שינוי חברתי ומערכתי ברשויות המקומיות. באמצעות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים, יכול האזרח הבודד לאכוף את שלטון החוק על רשויות עוצמתיות, ולהביא לשיפור בתפקוד המערכת המוניציפלית כולה. עתירות שהובילו לשינוי עשויות ליצור תקדימים משפטיים ולהשפיע על התנהלות רשויות באופן רוחבי. הן גם מחזקות את עקרונות השקיפות, ההגינות והמנהל התקין. בעולם שבו לעיתים נדמה כי האזרח הקטן חסר כוח מול מערכות השלטון, מהווה העתירה המנהלית תזכורת חשובה לכך שהרשויות המקומיות קיימות לשירות התושבים, ולא להיפך.

עו"ד ד"ר רותי קמיני היא עורכת דין ודוקטור למשפטים,בעלת משרד עו"ד העוסק במשפט מנהלי, דיני נזיקין ומרשם פלילי. שימשה כרכזת "ועדת קנאי" ומחברת הספר "המרשם הפלילי". הכתבה באדיבות האתר .din.co.il

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין ד"ר רותי קמיני – 053-9370254