החברה שלכם על סף קריסה כלכלית? המעסיק לא שילם לכם?

כאשר חברה נקלעת לקשיים כלכליים חמורים, ההחלטה האם לפתוח בהליך חדלות פירעון היא אחת הקשות והמשמעותיות ביותר שעומדות בפני בעלי העסק. מצד אחד, הליך זה עשוי להציל את החברה ולאפשר לה להמשיך לפעול, ומצד שני – עלול להוביל לפירוקה הסופי. ההבנה של התהליך, הזמנים הנכונים והחלופות הקיימות היא קריטית לקבלת החלטה מושכלת. כל יום של דחייה עלול להחמיר את המצב ולהקטין את האפשרויות, בעוד החלטה נמהרת מדי עלולה להביא לתוצאות בלתי הפיכות. המפתח הוא הערכה נכונה של המצב הפיננסי והסיכויים לשיקום.

פירוק חברה – מהי חדלות פירעון של חברות וכיצד היא נקבעת?

חדלות פירעון של חברה מוגדרת כמצב בו החברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. החוק מבחין בין שני סוגי חדלות פירעון עיקריים: חדלות פירעון תזרימית וחדלות פירעון מאזנית. החדלות התזרימית מתרחשת כאשר לחברה יש נכסים בשווי גבוה מחובותיה, אך אין לה נזילות מספקת לפירעון החובות במועדם. זהו מצב זמני שניתן לטפל בו באמצעות הסדרים עם נושים או גיוס מימון חיצוני. לעומת זאת, חדלות פירעון מאזנית מתייחסת למצב בו סך החובות עולה על שווי הנכסים, ומצב זה מצביע על חדלות פירעון מבנית וחמורה יותר.

לפנייה ישירה לעו"ד שלי גרשט – לחץ/י כאן

תהליך פירוק מזורז על ידי מפרק מטעם החברה

כאשר חברה מחליטה על פירוק מרצון, התהליך מתחיל בהגשת תצהיר כושר פירעון לרשם החברות. תצהיר זה חייב להיות חתום על ידי רוב הדירקטורים ומעיד כי החברה מסוגלת לפרוע את חובותיה בתוך 12 חודשים מתאריך ההחלטה על הפירוק. לאחר אישור התצהיר, החברה נרשמת בסטטוס "לקראת פירוק" ומתכנסת אסיפה כללית למינוי מפרק. המפרק הוא זה שינהל את תהליך חיסול החברה, ימכור את נכסיה ויחלק את התמורה לנושים ולבעלי המניות. השלב הסופי כולל אסיפה סופית לפירוק, המתקיימת לאחר פירעון כל החובות וסגירת התיקים ברשויות. תהליך זה מאפשר פירוק מסודר ובשליטה של בעלי החברה.

פירוק חברה על ידי הנושים

כמו בחדלות פירעון ליחידים, גם הנושים זכאים לפתוח באופן יזום בהליכי חדלות פירעון כנגד החברה באמצעות הליך בבית המשפט. לאחר שינתן צו פתיחת הליכים כנגד החברה, מומלץ לנושים להגיש תביעת חוב לממונה על הליכי חדלות פירעון ולמסור כל מידע שבידם על מנת לסייע לגביה מהירה יותר מהחברה במסגרת הליך חדלות פירעון.

במקרה בו נושה מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החברה, מומלץ לבחון ראשית כדאיות במהלך זה מאחר ויתכן כי לחברה אין כל נכסים וסיכויי הגביה נמוכים.

הגשת בקשה להליך חדלות פירעון על ידי עובדים כנגד החברה, האם כדאי?

התשובה לכך בהחלט! מייד עם מתן צו פתיחת הליכים כנגד החברה (המעסיק) בבית המשפט ניתן להגיש תביעת חוב לממונה על הליכי חדלות פירעון ולקבל את הכספים (בהתאם לדין) מהמוסד לביטוח לאומי בהליך מזורז ללא קשר או תלות בהמשך הליכי חדלות הפירעון של החברה וללא הליכי גביה מסורבלים.

במסגרת ההליך ניתן לקבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי לרבות: שכר עבודה, פיצויי פיטורים, חופשה, הבראה, פנסיה.

במידה והחברה חייבת לכם כסף ומתחמקת, אין צורך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולהמתין שנים עד לפסק הדין. האפשרות להגיש הליכי חדלות פירעון כנגד החברה בבית המשפט וקבלת כספים מהמוסד לביטוח לאומי ולחסוך לכם הוצאות משפטיות גבוהות.

כמו כן, ניתן לאגד מספר עובדים להגשת בקשת חדלות פירעון כנגד החברה בתביעה אחת ואין צורך שכל עובד יגיש תביעה לחדלות פירעון בנפרד.

פירוק כפוי שלא מרצון על ידי בית המשפט

בית המשפט רשאי לפרק חברה בכפייה במספר מקרים מוגדרים. העילה הנפוצה ביותר היא מצב של חדלות פירעון, כאשר החברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. עילות נוספות כוללות הפסקת פעילות החברה למשך שנה או יותר, אי-התחלת פעילות בתוך שנה מההתאגדות, או כל מצב שבו מן הצדק והיושר לפרק את החברה. בפירוק כפוי, בית המשפט ממנה מפרק וכונס הנכסים הכללי מפקח על התהליך. פירוק כפוי מתחיל במועד הגשת הבקשה לבית המשפט ונחשב לחמור יותר מפירוק מרצון. המצב יוצר אי-ודאות גדולה יותר עבור העובדים, הספקים ובעלי העניין, ועלול לפגוע קשות במוניטין של בעלי החברה.

כיצד לזהות את סימני האזהרה המובילים לפירוק החברה- חדלות פירעון?

זיהוי מוקדם של סימני האזהרה יכול למנוע הגעה לנקודת אל-חזור. הסימנים העיקריים כוללים ירידה מתמשכת בהכנסות ובמכירות, עלייה בהוצאות ובחובות, וקושי גובר בעמידה בהתחייבויות פיננסיות במועד. בעיות תזרים מזומנים הן אינדיקטור מוקדם ביותר – כאשר החברה מתקשה לכסות את ההוצאות השוטפות או נאלצת לדחות תשלומים לספקים. סימנים נוספים כוללים דרישות תכופות לאשראי נוסף, עיכובים בתשלום שכר לעובדים, וירידה במספר הלקוחות או בהזמנות. מעקב שוטף אחר יחסים פיננסיים כמו יחס החוב להון ויחס הנזילות יכול לספק התרעה מוקדמת על הדרדרות במצב הפיננסי.

פירוק חברה וחדלות פירעון אינם האפשרות היחידה – אפשרויות להתאוששות

גם כאשר חברה עומדת בפני חדלות פירעון, ישנן חלופות לפירוק שעשויות להציל את העסק. האפשרות הראשונה היא הליך שיקום והבראה, הכולל בקשה להקפאת הליכים זמנית מבית המשפט. הקפאה זו מונעת מהנושים לפתוח בהליכים חדשים ומקפיאה הליכים קיימים, ונותנת לחברה זמן לנשימה ולארגון מחדש. במהלך תקופת ההקפאה ניתן לגבש תוכנית הבראה הכוללת הסדר עם הנושים, ייעול תהליכים, או חיפוש משקיעים חדשים. אפשרות נוספת היא מכירת החברה או מיזוג עם חברה אחרת, מה שעשוי לשמר מקומות עבודה ולהמשיך את פעילות העסק תחת בעלות חדשה. התמיכה המקצועית של עורכי דין ויועצים פיננסיים בתקופה זו היא קריטית להצלחת התוכנית.

מתי כדאי להימנע מהליך חדלות פירעון?

ישנם מקרים בהם עדיף להימנע מהליך חדלות פירעון ולחפש חלופות אחרות. כאשר החברה עדיין בעלת כושר פירעון אך נקלעת לקושי זמני, כדאי לנסות להסדיר תשלומים עם הנושים או לגייס מימון חיצוני. במקרים בהם הבעיה היא בניהול תזרים ולא במצב הפיננסי הבסיסי, שיפור בניהול הפיננסי עשוי לפתור את הבעיה ללא צורך בהליכים משפטיים. כמו כן, כאשר ישנה תקווה סבירה לשיפור משמעותי במצב העסקי בטווח הקצר – כמו השלמת עסקה גדולה, קבלת הזמנה משמעותית, או פתיחת שוק חדש – עדיף להמתין ולבחון את ההתפתחויות. במקרים בהם פירוק החברה יפגע קשות בעובדים ובמשפחותיהם ללא הצדקה מספקת, כדאי לחפש דרכים חלופיות לשיקום העסק.

האם כדאי להותיר את החברה רשומה ברשם החברות גם כאשר אין פעילות?

התשובה לכך שלילית. הותרת החברה רשומה ברשם החברות מחייבת בכל שנה באגרה שנתית לרשם החברות, דיווח כספי ומקרים מסוימים גם לרשות המיסים.

חוב האגרות צובר גם ריביות ובכל רגע צפוי להליכי גבית במרכז לגביית קנסות.

אי דיווח כספי אף עלול להוביל לקנסות ועיצומים ולכן כדאי להימנע מכך בהגשת בקשה מתאימה.

מה לגביי החוב לתשלום אגרות ברשם החברות?

שאלה זו היא נפוצה ונשאלת כמעט בכל פעם שחברה פונה להליכי חדלות פירעון

בפירוק מרצון על החברה לשלם את כל התחייבויותיה במשך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה.

בהליך חדלות פירעון על ידי החברה יש צורך להגיש בקשה מנומקת לפטור ומחיקת חוב האגרות. מידי פעם, רשם החברות יוצא במבצע מחיקת אגרות לעידוד חברות שאינן פעילות לבצע הליך פירוק מרצון או חדלות פירעון.

עם זאת, במאי 2025 בית המשפט המחוזי קבע פס"ד חשוב בנושא חדלות פירעון לחברות (פירוק) לעניין האגרות.

בפס"ד חברה פנתה להליכי חדלות פירעון לאחר 12 שנים מיום הפסקת פעילותה וביקשה פטור מחיוב באגרות רשם החברות.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין כי בעלי מניות בחברות שהפסיקו את פעילותן של חברות, חדלו מלבצע הליך פירוק/חדלות פירעון ובכך יצרו חובות נוספים בתשלום האגרה לרשם החברות, נראה היה, כי החוב הוא חלק מההליך, אולם בימ"ש החליט לחייב את בעל המניות בחברה שחדלה מפעילותה בשנת 2013, אולם לא טרחה לבצע הליך לפירוק, הנימוק שבגינו חייבו את בעל המניות, הוא כי המתין זמן רב עם הפירוק ונרם לנזק להליך חדלות הפירעון לחברה ולרשם החברות.

יש לזכור כי רשם החברות מעוניינים למנוע את התופעה של "אחזקת חברות" לא פעילות ללא חדלות פירעון לחברה.

השופט ברנר ציין בפסק דינו כי מדובר באחריות אזרחית-נזיקית גרידא, ולא בסנקציה עונשת, וכי החוב שנוצר היה בר מניעה לו היו ננקטים צעדים פשוטים, כגון הגשת בקשה לפירוק מבעוד מועד. הוא הדגיש כי החיוב מוגבל בזמן ובסכום, ונועד לשקף את מידת הנזק שנגרם לקופת הציבור.

פסק הדין, שאושר כעת גם בבית המשפט העליון, משקף את עמדתה העקבית של ראש רשות התאגידים, ולפיה יש להחיל אחריות על בעלי שליטה שלא נקטו יוזמה ממשית כאשר תאגיד שבשליטתם הגיע למצב של חדלות פירעון – גם אם חדל לפעול שנים קודם לכן. לגישתה, יש לראות בכך תשתית לגיבוש נורמות חדשות בדיני תאגידים, ובפרט לעניין תחולתו של סעיף 288 על חברות לא פעילות ובעלי שליטה לשעבר.

סיכום – החלטה מושכלת בזמן הנכון

ההחלטה בנושא חדלות פירעון דורשת בחינה מעמיקה של המצב הפיננסי, הסיכויים לשיקום והחלופות הקיימות. הליך חדלות פירעון אינו כישלון או סוף העולם, אלא כלי משפטי המיועד לסייע לחברות בקושי ולאפשר התחלה חדשה. החשוב ביותר הוא לא לדחות את ההחלטה יותר מדי ולא לקבל אותה בחיפזון. ניתוח מקצועי של המצב, בדיקה של כל החלופות הזמינות, והכנת תוכנית פעולה מדויקת – כל אלו יגדילו את הסיכוי לתוצאה חיובית. זכרו שלעיתים ההחלטה הקשה ביותר היא זו שמציל את המצב, ולפעמים הדרך דרך קשיים זמניים מובילה לעתיד טוב יותר לכולם – בעלי החברה, העובדים והנושים כאחד.

זכרו כי לעובדים קיימת אפשרות לגביית הכספים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אך עליהם לפעול להגשת בקשה לחדלות פירעון כנגד החברה בבית המשפט ולאחר קבלת צו פתיחת הליכים ניתן יהיה לקבל את הכספים ללא תלות בהליך העיקרי בחדלות פירעון.

יש בידכם חברה לא פעילה? החברה עדיין רשומה ברשם החברות?

זה הזמן לבדוק אפשרות להליך חיסול החברה בפירוק מרצון או על ידי בית המשפט.

עו"ד שלי גרשט חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2010, בעלת ניסיון של למעלה מעשור במשרדי עורכי דין שונים העוסקים בתחום פשיטת הרגל והוצאה לפועל, חברה בוועדת ההוצאה לפועל ופשיטת רגל של לשכת עורכי הדין. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד שלי גרשט - 053-7349514