הפצצה הכלכלית שבדרך: כמה באמת שוות ה-"העברות מההורים" ומה מעמדן בגירושין?
כך תגנו על כספי המשפחה לפני שהם הופכים לשדה קרב משפטי
במרכז ההוויה הישראלית עומדת תופעה שהפכה כמעט למובנת מאליה: הורים שמסייעים לילדיהם הבוגרים במימון דירה, העברות בנקאיות שוטפות, מימון לימודים בארץ או בחו"ל, רכישת מתנות רפואיות וכלכליות בשווי של מאות אלפי שקלים ועוד. רק שיש פרט קטן שאיש לא מדבר עליו:
ביום שבו הזוג מתגרש, הכסף הזה הופך לפצצה מתקתקת משפטית.
בתי המשפט מוצפים כיום בתביעות בנושא הכספים שהועברו מההורים וההכרעות משתנות מתיק לתיק. תופעה אחת חוזרת בכל פסקי הדין: חוסר בהירות מוחלט מצד המשפחות.
מתנה או הלוואה? מה שבמגירה לא תמיד יעמוד בבית המשפט
חלק גדול מההורים מעבירים כספים "מרגש", "מהאהבה", לצורך עזרה וסיוע". אבל חשוב לדעת שכשאין מסמך כתוב — בית המשפט יידרש לפרש את הכוונה, וזו, כבר מלחמת גרסאות.
בפועל, קיימים שלושה מצבים נפוצים:
1. מתנה אישית – שאינה משותפת.
כאשר הכספים מיועדים בבירור רק לבן המשפחה (למשל: "הכסף הוא רק לבן שלי, לא לכלה"), ויש ראיות לכך, בית המשפט נוטה לראות במתנה נחלה אישית שאינה ברת איזון.
2. מתנה שנבלעה ברכוש המשותף.
קרתה טעות נפוצה:
הכסף שהתקבל במתנה, הועבר לחשבון משותף או שימש להוצאות הבית.
במקרה כזה, גם אם זו מתנה אישית — ההתנהגות בפועל, עלולה לייצר כוונת שיתוף, ומאות אלפים יהפכו לרכוש משותף.
3. הלוואה מההורים שלא הוגדרה.
במקרים רבים, ההורים טוענים שזו "הלוואה", אך אין מסמך, אין לוח סילוקין, ואין תיעוד.
במצב כזה בתי המשפט נוטים לא לקבל את הטענה.
פסיקות טריות – כך בתי המשפט קובעים מה שייך למי
הפסיקה בשנים האחרונות מצביעה על מגמה ברורה: בתי המשפט בוחנים התנהגות לאורך זמן, לא רק כוונה כללית.
ערבוב כספים בחשבון משותף = סיכון גבוה לקביעה של שיתוף.
תיעוד צנוע אך עקבי — הודעת וואטסאפ, העברה עם כיתוב, הסכם בסיסי — יכול לשנות תוצאה של מאות אלפים.
מגמה נוספת:
עלייה במספר התיקים שבהם צד אחד נדרש להשיב כספים, לאחר שנקבע כי היה מדובר בהלוואה ולא במתנה.
"הבנק של אבא ואמא" – הסכנה הגדולה של שנות ה־2020
ההורים בישראל מממנים חלק עצום מעלות הדירות, ההשכלה והחיים של הדור הצעיר. אבל מה שנראה כמו מחווה משפחתית תמימה, הופך לבעיה משפטית כבדה:
כספים רבים שנותרים ללא הגדרה משפטית. רתיעה של משפחות משיחה על כסף. הנחה מוטעית ש"יהיה בסדר"
הסתמכות על מערכת יחסים זוגית שלא תמיד שורדת. משפחות רבות מגלות מאוחר מדי כי הן לא מוגנות בשום צורה.
הטעויות הנפוצות – וכמה הן עולות?
- העברת הכספים שהתקבלו מההורים לחשבון המשותף. גם אם זו מתנה אישית — הערבוב עלול ליצור שיתוף.
- שימוש בכספים לצורכי הבית. משכנתא, קניות, טיול משפחתי — כל אלה מחלישים את הטענה שהכסף אישי.
- כותרות חסרות בהעברה הבנקאית. פעולה פשוטה כמו כתיבת "מתנה לבן", יכולה להיות ההבדל בין 0 ₪ ל־500,000 ₪.
- היעדר הסכם כתוב בין ההורים לילד. גם דף אחד — משנה מציאות.
- הנחה מוטעית ש: "אם אבא נתן לי, זה רק שלי". לא תמיד. תלוי בתיעוד ובהתנהגות לאורך השנים.
כך מגנים על הכסף — ועל המשפחה
עצות להורים:
- לנסח הסכם מתנה מסודר. הסכם קצר, חתום, שמבהיר למי מיועד הכסף ומה מטרתו.
- לא להעביר כספים לחשבון משותף. תמיד לחשבון האישי בלבד.
- להפריד בין כספי מתנה לבין כספי הבית. תיק השקעות נפרד, פוליסת חיסכון נפרדת, קרן פנסיה נפרדת.
- לצרף ראיות בזמן אמת. הודעות, מיילים, העברות ממוספרות.
עצות לבני הזוג:
הסכם ממון או תוספת להסכם קיים. הדרך היחידה להבטיח שההגדרה תהיה מוסכמת וברורה.
סיכום: מעמידים סוף סוף גבולות לתמיכה המשפחתית
העברות הכספים מההורים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שהדור הישראלי הצעיר מקבל.
אבל בלי הסדרה משפטית — זו גם מלכודת שיכולה להכניס את כל המשפחה למערבולת משפטית, כלכלית ורגשית.
הפתרון כמובן, אינו להפסיק לתת, אלא להגדיר.
בדיוק כמו שלא חותמים על משכנתא בלי מסמך — כך צריך לנהוג גם במאות אלפי השקלים שמגיעים מהמשפחה.
הסדרה משפטית פשוטה מראש יכולה לחסוך שנים של מאבקים — ולהגן על כל הצדדים.
עורכת דין ונוטריון איריס גרבר, משמשת כסגנית יו"ר (משותפת) בועדת דיני משפחה של מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין וחברה בועדת בתי הדין הרבניים.
משרד עו"ד איריס גרבר הינו משרד בוטיק העוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין, לרבות הסכמי ממון ועריכת צוואות ומתמחה במתן שירותים מקצועיים ואמינים לכל לקוח באופן אישי וייחודי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורכת דין ונוטריון איריס גרבר - 050-2317815