חלוקת מזונות ילדים: השפעת זמני שהות והכנסות ההורים

קביעת מזונות ילדים היא סוגיה רגישה ומשמעותית בהליכי גירושין, המשפיעה באופן ישיר על רווחתם הכלכלית של הקטינים ועל חלוקת הנטל בין ההורים. בעבר, הדין העברי קבע כי האב נושא בחובה אבסולוטית למזונות ילדיו הקטינים עד גיל 15. פסק הדין התקדימי בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון יצר מהפכה של ממש בתחום. פסק הדין שינה את אופן חלוקת נטל המזונות באופן מהותי, תוך התאמתו למציאות המודרנית של הורות שוויונית יותר.

חובת תשלום מזונות והמבחנים לכך בפסיקה לאחר פסק הדין 919/15

פסק הדין בע"מ 919/15 קבע עיקרון מהפכני: חובת תשלום המזונות לילדים בגילאי 6-15 תחולק כעת באופן שווה בין שני ההורים. כלומר, לא עוד חובה אבסולוטית על האב, אלא חלוקה שתתבסס על שני פרמטרים מצטברים מרכזיים: האחד- גובה ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים לאחר הוצאות הכרחיות, והשני- חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל הורה.

בכך, הכיר בית המשפט בעקרון השוויון ההורי ובצורך להתאים את דיני המזונות למשפחות בהן שני ההורים פעילים בחיי הילדים ונושאים בנטל הכלכלי וההורי באופן משותף. נהיר אם כן, ובזה בא לידי ביטוי אותו עיקרון מהפכני, שככל שההכנסה הפנויה של הצדדים שוויונית או קרובה לכך, וככל שזמני השהות של שני ההורים עם ילדיהם שוויונית או קרובה לכך, גובה המזונות שיחויב צד אחד בלבד יקטן, ותשלום מזונותיהם של הילדים יתחלק באופן שוויוני או בקרבה לכך בין הצדדים. עבור ילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 15, ההלכה המסורתית עדיין תקפה במלואה.

לפנייה ישירה לעו"ד צחי דברת – לחץ/י כאן

מהם הפרמטרים לקביעת גובה המזונות?

קביעת גובה המזונות לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15 מתבצעת על פי מספר פרמטרים מרכזיים, במטרה להגיע לחלוקה צודקת והוגנת:

1. צרכי הילדים - בתי המשפט מעריכים תחילה את הצרכים ההכרחיים של הילדים, כגון: מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומדור.
2. הכנסות ההורים - בוחנים את כלל ההכנסות של כל אחד מההורים – משכר עבודה, קצבאות, דמי שכירות, קצבאות, או כל מקור הכנסה אחר, ולאחר ניכוי הוצאות הכרחיות. כלומר בוחנים בשלב זה מהי "הכנסתם הפנויה" של כל אחד מבני הזוג.
3. חלוקת זמני השהות - בודקים את היקף זמני השהות של כל ילד אצל כל הורה. ככל שזמני השהות שווים או קרובים לשווים, כך גדלה הסבירות לחלוקה שוויונית יותר של נטל המזונות. שילוב הפרמטרים הללו מאפשר לבית המשפט לקבוע את גובה המזונות באופן המותאם ביותר לגופו של כל מקרה.

מדוע היה צורך בשינוי בפסיקת מזונות ילדים?

הצורך בשינוי בפסיקת מזונות ילדים נבע ממספר סיבות מרכזיות:

1. שינויים חברתיים - המבנה המשפחתי עבר שינויים רבים. כיום, יותר ויותר משפחות מנהלות הורות משותפת לאחר גירושין, בה שני ההורים נושאים בנטל הטיפול והגידול באופן שווה או קרוב לכך.
2. שוויון מגדרי - ההלכה המסורתית הטילה את עיקר נטל המזונות על האב, מה שיצר חוסר שוויון כלכלי בין המינים לאחר פירוק הנישואין. פסק הדין ביקש לצמצם פער זה והתאמתו למציאות בה שני ההורים משתכרים מעבודה ולעיתים הכנסתם קרובה לשוויונית. מציאות זו של הכנסה של שני ההורים ולעיתים הכנסה שוויונית, חייבה התאמה גם בעולם המשפט.
3. התאמה למציאות כלכלית - הצורך להבטיח כי שני ההורים תורמים לרווחת הילדים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, ולא רק על בסיס מגדר. השינוי נועד להביא לצדק כלכלי וחלוקה הוגנת יותר.

האם ניתן לשנות הסכם מזונות קיים בהתאם להלכה זו?

שאלה מרכזית נוספת שעולה תכופות היא, האם ניתן לשנות הסכם מזונות קיים בהתאם לפסק הדין בע"מ 919/15. התשובה לכך מורכבת. באופן עקרוני, פסק הדין אינו חל באופן אוטומטי על הסכמים שנחתמו לפניו וקיבלו תוקף של פסק דין. עם זאת, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לשינוי הסכם מזונות קיים, ובית המשפט יבחן כל מקרה לגופו. השינוי יתאפשר רק אם הוכח "שינוי נסיבות מהותי" שהצדיק את השינוי – למשל, שינוי דרמטי בהכנסות אחד ההורים, שינוי מהותי בזמני השהות, או צרכים חדשים של הילדים. פסק הדין 919/15 יכול לשמש שיקול נוסף בעת בחינת "שינוי נסיבות", אך אינו מהווה עילה אוטומטית לשינוי.

מי הן הערכאות המוסמכות לדון במזונות ילדים?

עד לאחרונה (פברואר 2025) סוגיית מזונות ילדים נדונה בפני שתי ערכאות משפטיות מרכזיות במדינת ישראל, בהתאם לבחירת הצדדים ולנסיבות המקרה והן בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אולם כאמור, מצב זה השתנה.

נכון להיום לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות הבלעדית לדון במזונות ילדים, כמובן שלבית המשפט לענייני משפחה סמכות נרחבת מקבילה (לסמכותו של בית הדין הרבני) לדון בכלל ענייני המשפחה. אולם כאמור, תיק מזונות ידון בבית משפט למשפחה, הן אם הוגש כחלק מתביעת גירושין והן אם הוגש כתביעה עצמאית.

לאחר פסיקת בג"ץ שניתנה לפני מס' חודשים, נשללה סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת מזונות ילדים גם במקרים בהם קיימת "כריכה כדין" של סוגיית המזונות לתביעת הגירושין. כלומר, אם הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בשלל נושאים, עדיין תביעה למזונות ילדים, תוגש לבית המשפט למשפחה, תיק שיתנהל בבית המשפט במקביל לתיק הגירושין הכולל שיתנהל בבית הדין הרבני.

האם ניתן לשנות הסכם מזונות קיים?

הסכם מזונות, כמו גם הסכם גירושין כולל, מוגש לבית המשפט ו/או לבית הדין הרבני על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין מחייב. כדי לשנות הסכם מזונות קיים שקיבל תוקף של פסק דין, יש להגיש תביעה לשינוי גובה תשלום המזונות. בתביעה זו, על המבקש להוכיח כי חל "שינוי נסיבות מהותי" מאז מתן פסק הדין המקורי. שינוי נסיבות יכול לכלול, בין היתר: שינוי משמעותי בהכנסות אחד ההורים (עלייה או ירידה ניכרת), שינוי מהותי בהיקף זמני השהות וההורות, צרכים מיוחדים חדשים של הילדים, או שינויים במצבם הבריאותי. נטל ההוכחה מוטל על הצד המבקש את השינוי.

לסיכום: פסק הדין בע"מ 919/15 שינה את פני דיני המזונות בישראל, והוא מבטא תפיסה מודרנית וצודקת יותר בחלוקת הנטל ההורי. הבנת העקרונות החדשים, הפרמטרים לקביעת המזונות חיונית לכל הורה בלבטיו קודם לתחילת הליך הגירושין או המצוי בהליך גירושין, בבניית אסטרטגיה משפטית מקצועית נכונה. קבלת ליווי משפטי מקצועי היא צעד הכרחי להבטחת זכויותיכם וזכויות ילדיכם בין אם בהסכם מזונות כחלק מהסכם גירושין כולל, בין אם בניהול ההליך המשפטי המורכב והרגיש בערכאות המוסמכות ובין אם בהגשת בקשה לשינוי גובה המזונות שנפסקו בשל שינוי נסיבות מהותי.

עו"ד צחי דברת עוסק בדיני המשפחה, לרבות גירושין, מזונות, צוואות, ירושות וייפוי כוח מתמשך. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד צחי דברת - 053-6262089