כפיית גט במחלת נפש: האם ניתן לסיים נישואין במצב כזה?

כאשר אחד מבני הזוג סובל ממחלת נפש קשה, כגון מאניה דפרסיה, והוא מסרב לקבל טיפול, עלולה להתעורר שאלה קשה וכואבת: האם ניתן לכפות גט במצב שבו הצד החולה אינו מסוגל להבין את המציאות? נושא זה הוא מורכב, שכן הוא נוגע הן לדיני הנפשות והן להלכה היהודית, והוא מחייב בחינה מעמיקה ורגישה מצד בתי הדין הרבניים והמשפטיים.

הסתרת מחלה והשלכותיה המשפטיות והרפואיות

במקרים מסוימים, מתגלה שהרקע למחלה הנפשית הוסתר לפני הנישואין, מה שמוביל לשאלה של תוקף הנישואין. כך היה במקרה שטופל על ידי עו"ד גלית מרגי קובנט, כאשר אישה חרדית הסתירה מבעלה את הרקע הנפשי של הוריה, ששניהם סובלים ממאניה דפרסיה. כבר לאחר הלידה הראשונה, התפתחו אצל האישה תסמינים של דיכאון, ובהמשך, לאחר הלידה השלישית, היא אף ניסתה לשים קץ לחייה וניצלה ברגע האחרון על ידי בעלה. על אף שהצדדים קיבלו היתר רבני שלא להביא ילדים נוספים, והאישה הוכרה כנכה על ידי הביטוח הלאומי וטופלה בתרופות במשך שנים, היא הפסיקה את הטיפול לפני כשנה. כתוצאה מכך, מצבה הדרדר באופן קיצוני והיא איבדה את יכולתה לטפל בעצמה ובילדים. במצב כזה, עולה השאלה האם הסתרת המידע הראשוני עלולה להוות עילה לפסילת הנישואין או לכפיית גט, וכיצד הדין מתמודד עם סיכון כה גבוה לבן הזוג הבריא ולילדים.

לפנייה ישירה לעו"ד גלית מרגי קובנט - לחץ/י כאן

הגט בדין העברי: יסודות ההסכמה וההתייחסות למחלת נפש

על פי ההלכה היהודית, גט חייב להינתן מרצון חופשי של שני הצדדים. עקרון זה מהווה את האתגר המרכזי במקרים של מחלת נפש, שכן אם אחד הצדדים אינו צלול בדעתו, לא ניתן לקבל את הסכמתו המלאה לגט. במשך שנים רבות, בתי הדין הרבניים התייחסו למצב זה בזהירות רבה, והאפשרות לכפות גט על אדם חולה נפש נחשבה כמעט בלתי אפשרית, מחשש לפגיעה בעקרון "גט מרצון". אולם, עם השנים, הפסיקה בתחום זה התפתחה. בתי הדין החלו לבחון את המקרים לגופם, במיוחד כאשר המחלה יוצרת סכנה פיזית או נפשית לבן הזוג הבריא או לילדים.

ההליך המשפטי וההוכחות הנדרשות

כאשר בן הזוג הבריא נאלץ להתמודד עם סירוב לטיפול, סירוב להתאשפז או איומים על חייו ועל חיי ילדיו, יש מקום לפנות לבית הדין הרבני בבקשה מנומקת. מטרת ההליך היא להוכיח כי היעדר הטיפול והתפקוד אינם מאפשרים קיום של חיי נישואין תקינים וכי טובת הילדים והצד הבריא מחייבת את פירוק הנישואין. במקרים מסוימים, בית הדין יכול להסמיך גורמים מקצועיים, כמו פסיכיאטר מומחה, לקבל החלטה בשם הצד החולה, במיוחד אם הוכח כי המחלה פוגעת באופן קשה ביכולתו לקבל החלטות מושכלות.

ההתמודדות עם נושא מורכב כל כך דורשת בקיאות משפטית ודתית כאחד. ליווי משפטי מקצועי המתמחה בדיני משפחה, כדוגמת התיק מסוג זה, הוא הכרחי כדי לנווט בין ההלכה לפסיקה. עורך הדין יכול לסייע בהשגת חוות דעת רפואיות עדכניות, איסוף ראיות על התדרדרות מצבה של האישה והוכחת הסכנה הקיימת למשפחה. הכל במטרה לאפשר פירוק נישואין באופן הוגן, תוך שמירה על זכויותיו ועל רווחתו של כל אחד מהצדדים ועל שלומם של הילדים המעורבים, ובאופן שיאפשר לבעל הבריא לבנות את חייו מחדש.

עורכת הדין גלית מרגי קובנט עוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה, מייצגת ומלווה לקוחות בתיקי צוואות, ייפוי כוח מתמשך והסכמים הנוגעים לתא המשפטי. הכתבה באדיבות אתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורכת הדין גלית מרגי קובנט - 053-6247602