אין זה סוד שמדינת ישראל מחזיקה במדיניות הגירה נוקשה, רשות האוכלוסין דורשת מהזוג להוכיח את הקשר הזוגי ואת מרכז החיים בישראל. המקרה נבחן לעומק במשך תקופה של מספר שנים, כל שנה מחדש, כאשר הזוג נדרש להציג מסמכים ולעבור ראיונות.
כאשר אחד מבני זוג אינו מחזיק באזרחות ישראלית, בן הזוג הישראלי נדרש לבצע פעולות כדי לאפשר את כניסת בן או בת הזוג שלו לישראל ולאחר מכן להמשיך בהליך מול רשות האוכלוסין וההגירה, שבמקום מגוריו, כדי שתינתן לבן הזוג הזר אשרת תושבות ועבודה חוקית מדי שנה ובמשך מספר שנים.
בפני זוגות שלא התחתנו (ידועים בציבור) עמד עד לפני מספר חודשים, מחסום והם לא יכלו לעבור לחיות בישראל יחד עם הילדים הקטינים של בן או בת הזוג הזר מקשר קודם.
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר – לחץ/י כאן
כניסת הילדים, כקטינים נלווים לבקשה לא אושרה. הדבר הקשה על בני זוג או כפה עליהם לבצע חתונה שלא רצו. במשך שנים נשמעה ביקורת רבה על ההבחנה שנעשתה בין זוגות שבחרו להתחתן בחתונה אזרחית ובין כאלה שבחרו לחיות כזוג ללא חתונה.
עם שינוי הנוהל בחודש ינואר 2024, כל הזוגות המבקשים להסדיר מעמד בישראל יחד עם ילדים קטינים, נדרשים לעמוד באותן דרישות, זוגות לא צריכים להתחתן בחתונה אזרחית שלא רצו רק בשביל לפתור דילמה מוסרית של בחירה בין בן הזוג לבין חיי משפחה והורות.
הנהלים שקובעים את אופן הטיפול בבקשות מסוג אלה ואילו מסמכים נדרשים הם נהלים פומביים, הם מפרטים את שלבי ההליך ומתעדכנים כל העת - נוהל בני זוג נשואים 5.2.0008 נוהל חיים משותפים 5.2.0009.
דגשים חשובים ביחס לקטינים נלווים לבקשת המעמד
ישנן הוראות מיוחדות לגבי קטינים מעל לגיל 15, חשוב להכירן ולא להתעכב בהגשת הבקשה:
יש להגיש תעודת לידה של הקטין – בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין להגשת תעודות זרות.
להגיש תעודת יושר - קטין מעל גיל 14 יידרש להציג תעודת יושר, ממדינת לידתו ומכל מדינה בה חי יותר מ-6 חודשים, לעיתים תידרש גם תעודה פדראלית. יש להגיש את התעודה בהתאם לנהלי הגשת תעודות זרות.
תוקף דרכון - דרכונו הזר של הקטין חייב להיות תקף לפחות לשנתיים.
עמדת ההורה השני - אין להגיש את הבקשה מבלי שצורפה עמדת ההורה השני של הקטין בהתאם לדרישות מיוחדות שהנוהל קובע. אם לא הוצגה עמדת ההורה השני והוא חי מחוץ לישראל, יש להגיש תעודה ציבורית המוכיחה את כתובתו העדכנית.
הודעה בכתב - יש להציג הודעה בכתב שנשלחה לכתובת זאת, לפיה, הוגשה עבור הקטין בקשה להצטרף להליך קבלת מעמד בישראל, בהודעה יש לשאול את ההורה הנוסף האם הוא מתנגד שילדו יהגר לישראל והאם הוא מתנגד לכך שילדו יקבל מעמד של תושב קבע. את ההודעה יש לשלוח להורה הנמצא בחו"ל דרך הנציגות הישראלית הרלוונטית ואם ההורה השני נמצא בישראל היא תשלח בדואר רשום דרך הלשכה המטפלת.
במידה ולא תתקבל תגובה מההורה השני תוך 6 חודשים ממועד שליחת ההודעה, יחשב הדבר כהעדר התנגדות מצד ההורה השני להגירת הקטין לישראל ולקבלת מעמד תושבות קבע. במהלך תקופה זאת, יקבל הקטין מעמד של ב/2 (תייר).
נתיב - נתיני או ילידי מדינות חבר המדינות, יופנו לקבלת חוות דעת של לשכת הקשר - נתיב.
מקרים מיוחדים הדורשים התייחסות מיוחדת ועמידה בתנאים מיוחדים
כאשר ההורה השני נפטר
כאשר ההורה השני מתנגד
כאשר ההורה הזר שמבקש מעמד הוא המשמורן הבלעדי של הקטין
כאשר הקטין מעל גיל 15
במקרים כאלה חשוב לברר את הדרישות והתנאים המיוחדים, להתייעץ ולפעול בהתאם.
דגשים חשובים בהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר
יש להציג מסמכים ותעודות בהתאם לנהלים:
תעודות אישיות של בן או בת הזוג - לידה, יושר, מצב אישי קודם ועדכני, נישואין/גירושין, שינוי שם, פטירה - בהתאם לכל מקרה ומקרה ולכן מומלץ להתייעץ.
מסמכים המעידים על כנות הקשר - תמונות, התכתבויות וכד'.
מסמכים המעידים על מרכז חיים – כדי להוכיח כי חיים בישראל (חשבונות, משכורת וכד').
בהתאם לנסיבות ותוך כדי בירור הבקשה יוארך תחילה לזר/ה רישיון זמני מסוג ב/2 (תייר) לאחר מכן תינתן אשרת עבודה ב/1 ולאחר מכן תינתן אשרה מסוג א/5, המקנה זכויות בביטוח לאומי וביטוח בריאות. בתום ההליך המדורג (ידועים בציבור או נשואים) יינתן מעמד קבוע בישראל של אזרחות או תושבות קבע.
לסיכום, ניתן לברך על כך, שגם זוגות ידועים בציבור יכולים לחיות יחד בישראל עם ילדים קטינים של בן הזוג הזר מקשר קודם והושווה מעמדם לזוגות נשואים בעניין זה. הניסיון מלמד, שכאשר מדובר בילדים קטינים ההליך הופך להיות מורכב ורגיש יותר, כל עיכוב בדרך ואי הגשת מסמכים מתאימים, יהיו טעויות שיכולות להביא למצבים קשים של פיצול בין אחים בשל גילאים שונים, הגשת הליכי ערר או פניות הומניטריות ועוד.
משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר עוסק בענייני הגירה לישראל ומישראל, אשרות כניסה ועבודה לישראל, אזרחות והסדרת מעמד בישראל, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, בדיקות אבהות, עניינים הומניטריים.
המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. בנוסף, המשרד מתמחה בהגירה ורילוקיישן למישראל למדינות ספרד ופורטוגל, ויזות משקיעים, נוודות דיגיטלית, ויזה על בסיס הכנסות NON LUCRATIVE. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837