דעות פוליטיות או חוות דעת על רמת אוכל ושירות במסעדה, ביקורת על שירות שניתן על ידי ספק שירות או סתם "הוצאת קיטור" על פלוני – הרשתות החברתיות הפכו למקום המרכזי בו אנחנו מבטאים את דעתנו ומפיצים אותה לקהל רחב. הגישה החופשית של כל אדם לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק, הזמינות והגישה הקלה וכן העובדה כי אין צורך בבחינה עצמית טרם הפרסום, הם שהופכים את הרשתות החברתיות למקום המועדף על רבים לפרסום דעותיהם בפומבי.
אמנם חופש הביטוי הוא אחד העקרונות הבולטים בדמוקרטיה, אך חשוב לדעת היכן עובר הגבול ומתי פרסום דעות בפומבי עלולות להיחשב כלשון הרע או הוצאת דיבה ולהעמיד אתכם, כמי שהעלו פוסט או סטורי ברשתות חברתיות, כחשופים לתביעה משפטית.
לפניה ישירה למשרד עו"ד שוובר - קלביר, לחץ/י כאן
מה נחשב ללשון הרע?
על פי חוק, לשון הרע הוא פרסום אשר עשוי להשפיע באופן מזיק על אדם אחר, קבוצת אנשים או ארגון. פרסום זה עשוי לכלול השפלה, גינוי, או כל דבר שמטרתו לפגוע בכבודו, בשמו הטוב ובפרנסתו של אדם אחר, כמו גם פרסום שגוי או מטעה.
החוק מגדיר כלשון הרע גם ביזוי אדם בשל דת, מוצא, מין, נטייה מינית, מוגבלות ומקום מגורים, וכן פגיעה באדם בשל התנהגות, תכונות או מעשים המיוחסים לו. כתיבה של פוסט הכולל מרכיבים אלה ברשתות החברתיות עלול להעמיד את כותב התכנים הפוגעניים אל מול תביעה משפטית.
חשוב להבדיל בין הבעת דעה לגיטימית וכתיבת ביקורת לבין פרסום לשון הרע. ההבחנה נעשית באמצעות כללי ניסוח בסיסיים, והקפדה עליהם תאפשר לטקסט להיחשב כתוכן לגיטימי ולא ככזה המוציא את דיבתו של אדם, קבוצת אנשים או בית עסק מסוים.
איך ה-share וה-like קשורים לעניין?
לצד הקלות שבפרסום דבר העלול להיחשב כלשון הרע ברשתות החברתיות, קיים גם אלמנט החשיפה, שכן פונקציות השיתוף (share), התגובה או ה-like יכולות להגביר את תפוצת הפוסט לקהל נרחב.
הנושא אף נדון בבית משפט השלום בהליך רע"א 1239/19 שאול ואח' נגד חב' ניידלי תקשורת בע"מ, שם נקבע כי פרסום משמיץ בפייסבוק נגד מו"ל של מקומון בגבעתיים ורמת גן מהווה לשון הרע, שלא כמו שיתוף או לייק שלא נחשבו בגדר פרסום לשון הרע. המו"ל הגישה ערעור שהתקבל על ידי בית המשפט המחוזי באופן חלקי, וקבע כי גם שיתוף של פרסום מכפיש מהווה לשון הרע ואילו לייק – לא.
כיצד תקפידו שלא לפרסם לשון הרע?
תוכלו לעשות זאת, כאמור, בעזרת הקפדה על כמה כללי ניסוח בסיסיים:
הצגת עובדות ומידע מדויק – רוצים לשתף בחוויה שלילית מבית עסק מסוים? הציגו עובדות ותיאור האירוע באופן מדויק. הדגישו כי מדובר בדעתכם האישית ולא בעובדה קיימת, והשתמשו במילים שיעבירו את המסר הזה: בעיני, לדעתי, לטעמי וכדומה.
שמירה על פרטיות מושא הפרסום – מומלץ שלא לפרסם מידע אישי או תמונות של אחרים ללא קבלת אישור מראש. אם אתם שוקלים לפרסם פוסט וחוששים שהוא עלול לפגוע במישהו, ולבסוף גם בעצמכם, מוטב לחשב מסלול מחדש, או להתייעץ עם עורך דין מהתחום שייעץ לכם האם הפרסום עלול לחשוף אתכם לתביעה בגין לשון הרע.
שימוש בשפה מכבדת – הימנעו מהשמצות, הכפשות וקריאה לחרמות. תנו ביטוי לכעס שלכם, מוצדק ככל שיהיה, אך עשו זאת בלשון נקייה ומכבדת.
ידיעה אישית – יש להימנע לחלוטין מפרסום המביע דעה כתוצאה משמועה או מידע שקבלתם מאחר.
מנגד, אם נפגעתם מפרסום שעלה ברשתות החברתיות, מומלץ לפנות לעורך דין מהתחום שיסביר לכם מהן הזכויות שלכם וילווה אתכם במידת הצורך להגשת תביעה בגין לשון הרע.
עורכות הדין לירן שוובר ועדי קלביר עוסקות בדיני משפחה, לשון הרע, גירושין, עריכת הסכמי פרידה וגירושין, הסכם זוגיות וממון, הורות משותפת, זוגיות להט"ב, ירושה, צוואה, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכות הדין והמגשרות שוובר- קלביר - 053-9386787