אפליה בעבודה היא התייחסות שונה לאדם על בסיס תכונה מוגנת, כגון דת, גזע, מין, נטייה מינית, גיל או נכות. החוק בישראל קובע כי אסור להפלות עובדים בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום בעבודה, בפיטורים או בפיצויי פיטורים.

אפליה בעבודה יכולה לגרום לנזקים משמעותיים לעובדים, כגון אובדן מקום העבודה, אובדן הכנסה, פגיעה בביטחון התעסוקתי ואף פגיעה משמעותית בדימוי העצמי של העובד שחווה אפליה.

בחודשיים האחרונים נמצאת ישראל במלחמה מול ארגון הטרור חמאס ומול זירות אחרות, ולאחרונה דווח כי בשבועיים הראשונים למלחמה נרשם זינוק של מעל 50% בפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה בנוגע לאפליה בעבודה, וזאת ביחס לפניות שהתקבלו בתקופה זו אשתקד. מרבית הפניות עסקו באפליה על רקע הורות, מילואים, לאום והשקפה.

לפניה ישירה למשרד עו"ד ונוטריון שמעון האן, לחץ/י כאן

מה בין הוצאת לשון הרע לבין אפליה בעבודה?

אפליה בעבודה יכולה להיות גם ביטוי של לשון הרע כאשר היא מבוססת על נתונים אישיותיים כגון דת, גזע, מין, נטייה מינית, גיל או נכות. לשון הרע היא פרסום דבר שקרי שעלול להזיק לשם הטוב של אדם. כאשר מעסיק מפלה עובד על בסיס נתון אישיותי, הוא מעביר מסר שאותו עובד הוא פחות טוב או פחות ראוי מעובדים אחרים. מסר זה עלול להזיק לשם הטוב של העובד ולהשפיע לרעה על מעמדו בעבודה.

לדוגמה, אם מעסיק מסרב להעסיק עובד מוסלמי, הוא מפלה אותו על בסיס דת. מעשה זה מהווה לשון הרע, מכיוון שהוא מעביר את המסר שהעובד המוסלמי הוא פחות טוב או פחות ראוי מעובדים אחרים.

דוגמאות נוספות לאפליה בעבודה שהיא גם הוצאת לשון הרע יכולות לבוא לידי ביטוי במקרים בהם מעסיק מפיץ שמועות על עובד על בסיס מוגבלות פיזית או נטייתו המינית. אפליות כאלו יכולות להיחשב גם כהוצאת לשון הרע מכיוון שהן מעבירות את המסר שעובד הומוסקסואל או בעל מוגבלות פיזית כלשהי הוא פחות טוב וראוי מעובדים אחרים.

חשוב לציין כי במקרים שבהם מעסיק מפרסם שמועות על עובד, יש לנסות לברר את האמת מאחורי השמועות. אם מתברר שהשמועות אינן נכונות, ניתן לתבוע את המעסיק בגין לשון הרע.

האם כל הפצת שמועה בעבודה היא גם הוצאת לשון הרע?

חשוב לציין כי לא כל הפצת שמועה על עובד היא הוצאת לשון הרע. לדוגמה, אם המעסיק מפרסם את השמועה כדי להגן על עצמו או על החברה מפני תביעה, אין מדובר בלשון הרע. עם זאת, אם המעסיק מפרסם את השמועה כדי לפגוע בשם הטוב של העובד, יש סיכוי שהיא תחשב לשון הרע.

חשוב לציין כי לא כל אפליה בעבודה היא גם הוצאת לשון הרע. לדוגמה, אם מעסיק מפטר עובד בגלל תפקוד לקוי, אין מדובר בלשון הרע, אלא בפיטורים מוצדקים. עם זאת, אם המעסיק מפטר את העובד על בסיס נטייה מינית, מוגבלות, דת וכו' - הפיטורים יכולים להיחשב גם כהוצאת לשון הרע.

כיצד לפעול במקרה של אפליה בעבודה?

אם אתם חושבים שנפגעתם מאפליה בעבודה, חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני עבודה. עורך הדין יוכל לבחון את המקרה שלכם ולסייע לכם להגיש תביעה כנגד המעסיק.

להלן מספר דרכי פעולה שניתן לנקוט בהן במקרה של אפליה בעבודה:

  • לפנות לממונה על תלונות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.
  • להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
  • להגיש תלונה למשטרה במקרים של אפליה על רקע גזע, לאום או דת.

חשוב לזכור כי אפליה בעבודה היא עבירה על החוק, ויש לפעול בנחישות כדי למנוע אותה ולסייע לעובדים שנפגעו ממנה.

עורך הדין שמעון האן (צילום: משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן)
עורך הדין שמעון האן | צילום: משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן

משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן בעל ניסיון רב בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ובתביעות לשון הרע עקב הגשת תלונת שווא במשטרה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד ונוטריון שמעון האן -   053-7105222