במערכת המשפט הישראלית קיים דבר הקרוי "תקופת התיישנות" אשר משמעותו הוא כי לאחר שמועד זה חלף לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, לבית הדין לענייני עבודה או לדרוש זכות מסוימת הן בין אזרחים והן בין עובד ומעסיק.
קיימים מועדי התיישנות שונים בהתייחס לתחום המשפט הספציפי כגון זכויות קנייניות, זכויות סוציאליות מול המוסד לביטוח לאומי, קרן ביטוח, דיני עבודה ועוד. במאמר זה נעסוק בהרחבה בהתיישנות זכויות בתחום דיני העבודה בהרחבה.
כאמור, בתביעה אזרחית רגילה תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים להוציא חריגים, בתחום דיני עבודה ישנן זכויות רבות להן זכאי העובד בשל מערכת היחסים בין עובד ומעסיק, זכויות אלו מתיישנות במועדים שונים וקצרים יותר מתביעה "רגילה".
בהתאם להוראות חוק ההתיישנות דינה של זכות שלא נתבעה במועד הוא להידחות, דין זה בא לאזן בין האינטרסים השונים של המעורבים, דהיינו העובד והמעסיק והציבור, כך העובד-התובע הוא זה שמכתיב את לוח הזמנים להגשת התביעה ומנגד המעסיק זכאי להגנת דיני התיישנות בגין עילות או זכויות שהתרחשו מחוץ לתקופת ההתיישנות וטרם הוגשה תביעה בגינן.
מרוץ ההתיישנות של תביעת זכויות נמדד בחודשים ובשנים, ובשל האופי המיוחד של דיני עבודה, חוקי מגן והסכמים קיבוציים, קבע המחוקק פרקי זמן קצרים יותר של התיישנות לחלק מן עילות התביעה בעיקר במטרה להגן על עובדים וכן על מנת להאיץ בהם לפעול בהקדם האפשרי לשם מימוש זכויותיהם.
לפניה ישירה לעו"ד אסף אבנט, לחץ/י כאן
מועד תחילת ספירת התיישנות
בתביעה אזרחית "רגילה" ספירת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה כפי שמצוין בסעיף 6 לחוק ההתיישנות. בדיני עבודה ספירת ההתיישנות מתחילה מן היום שבו הופר החוק הרלוונטי, כלומר ביום שבו הופרה הזכות הרלוונטית.
התיישנות בת 7 שנים
דמי הבראה - תקופת ההתיישנות ברכיב זה הינה בת 7 שנים מתחילת העסקה בפועל, כך גם אם עובד ממשיך לעבוד על אף שלא קיבל דמי הבראה יהיה זכאי לתבוע אותם לתקופה של 7 שנים ממועד העסקתו.
דמי נסיעות - כידוע על המעסיק לשלם דמי נסיעה לעובד בהתאם לדין, אך ככל שהמעסיק לא שילם רכיב זה במהלך העסקת העובד, בידי העובד נתונה הזכות להגיש תביעה לתקופה של 7 שנים אף בדרישה לתשלום רטרואקטיבי.
שכר עבודה ופיצויים - תקופת ההתיישנות מתייחסת לשכר עבודה ותשלום פיצויי פיטורים שלא שולמו במועד.
הפרשות לקופת גמל - בגין הפרשות שהמעסיק לא הפריש עבורו.
הטרדה מינית והתנכלות - לנפגע/ת יש זכות להגיש תביעה תוך 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה.
התיישנות בת 5 שנים
חוק שכר שווה לעובד ועובדת - זהו חוק אשר נועד למנוע אפליה בין המינים בנוגע לשכר או לגמול אחר הנובע מעבודה. עובד/ת שהופלו לרעה באחת מן העילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה רשאים לתבוע תוך 5 שנים מיום האירוע.
התיישנות בת 3 שנים
חופשה שנתית - לפי סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, תקופת ההתיישנות לתביעה פלילית או אזרחית היא 3 שנים. גם במקרה שבו נותרו לזכות העובד ימי חופשה לא מנוצלים על המעסיק לשלם פדיון חופשה בסכום השווה לדמי שכר יומי בגין הימים הנותרים. יש לשים לב כי במקרה שבו העובד ממשיך לעבוד תחת אותו מעסיק במשך שנים רבות עליו לדרוש כל 3 שנים את זכויותיו, אחרת עלול לאבד את זכותו מחשש להתיישנות.
שוויון הזדמנויות בעבודה - עובד אשר הופלה לרעה באחת העילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה רשאי לתבוע בתוך 3 שנים ממועד האירוע.
חוק הגנה לעובדים - קיים איסור על פיטורי עובד בשל דיווח לגורמים הרלוונטיים על אי סדרים אצל מעסיק, נכון למועד זה ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 3 שנים מיום פיטורי העובד או הפגיעה בזכויותיו, וזאת כל עוד הוא עומד בתנאים שבחוק.
התיישנות בתוך שנה
פיצוי עקב הלנת שכר ופיצוי בגין הלנת פיצוי פיטורים - חוק הגנת השכר קובע כי מעביד שהלין שכר או פיצויי פיטורין מחויב לפצות את העובד, כך שלזכויות העובדים מעבר לסכום הכסף שהולן מתווסף גם פיצוי כקבוע לדין.
האמור לעיל נכון ככל שהוגשה לבית הדין תביעה לפיצויים בתקופה מוקדמת מבין המועדים הבאים: בתוך שנה מן היום בו נחשב השכר או פיצויי הפיטורים למולנים או בתוך 60 ימים ממועד קבלת הכספים המולנים.
למרות האמור לעיל, אם המעסיק הלין את שכר העובד או חלק ממנו שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים, בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי - אזי ניתן להגיש תביעה לפיצוי שכר ששולם באיחור, בתוך 3 שנים במקום 60 ימים.
יוער, כי במקרה זה מדובר על התיישנות לעניין פיצויים ואין מדובר בשכר עבודה.
דחיית תביעה בעקבות התיישנות בבית הדין לעבודה - דוגמאות
דוגמה למקרה שבו נדחתה תביעה של עובד להכיר בזכותו לפנסיה תקציבית ניתן לראות בפסק הדין בסע"ש 21494-02-15 משה ליפשיץ נגד קרן קיימת לישראל שם דובר על עובד שהגיש תביעה להכרה בזכותו לפנסיה תקציבית מהמעסיק, למרות ביטוח המנהלים שבו בוטח ממועד תחילת עבודתו אצל המעסיק. לאחר שבחן את מלוא הנתונים הרלבנטיים ואת טענות הצדדים בית הדין לעבודה בירושלים פסק כי העובד היה יכול לדעת על המסלול הפנסיוני בו בוטח ולבקש לשנות את מסלול זה. מאחר שהעובד פנה לראשונה למעסיק בעניין זה רק לאחר 19 שנות עבודה ולאחר שנוכח כי המסלול התקציבי עדיף לו מבחינה כלכלית, הרי שחלה התיישנות ועל כן הוחלט לדחות את התביעה.
דוגמא נוספת לדחיית תביעה בשל התיישנות ניתן לראות בפסק הדין סע"ש 7645-09-18 נורי מוראד ואח' נגד המינהל האזרחי ביהודה ושומרון שם דובר על תביעה שהגישו עובדים שהועסקו במינהל האזרחי אשר תבעו את המינהל האזרחי ביהודה ושומרון לתשלום הפרשי שכר מינימום בגין עבודתם בשנים 2002-2007. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי עילת התביעה באשר לתשלום שכר עבודה מתגבשת כל חודש בחודשו בנוגע לשכר של אותו החודש. מאחר שהתביעה הוגשה בשנת 2018, בית הדין האזורי דחה את התביעה לאחר שקבע כי חלה התיישנות על עילות התביעה הנוגעות לתשלום שכר מינימום.
מכל האמור לעיל ניתן לראות כי לעומת תביעה אזרחית "רגילה" אשר ניתן להגיש לבית המשפט בתוך 7 שנים ממועד קרות האירוע המקים זכות תביעה, ביחסים בתחום דיני עבודה קיים שוני מובהק לעניין מועדי התיישנות זכויות, כך שתקופת ההתיישנות בדיני עבודה אינה קבועה ואף מרוץ ההתיישנות משתנה ומתעדכן מעת לעת.
על כן, עם סיום יחסי עבודה מומלץ לפנות למשרד עו"ד המתמחה בתחום דיני עבודה לשם הגשת תביעה למיצוי הזכויות בהקדם האפשרי, אחרת העובד עלול לאבד חלק מזכויותיו בשל התיישנות. עם זאת יצוין כי ניתן להגיש תביעה גם לאחר שהזכויות התיישנו, שכן כל עוד הצד השני לא העלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו יתכן ובית הדין ידון בתביעה.
משרדנו מתמחה, בין היתר, בתחום דיני עבודה, מייצג עובדים ומעסיקים וערוך לתת שירות אישי ומקצועי תוך שמירה על סודיות מוחלטת. משרדנו זמין לשירותכם בכל עת.
בפסקי הדין המוזכרים בכתבה זו הצדדים לא יוצגו על ידי משרד עו"ד אסף אבנט.
משרד עו"ד אסף אבנט עוסק בתחום דיני עבודה, דיני נזיקין וביטוח לרבות תאונות דרכים, מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, הוצאה לפועל וחדלות פירעון. משרדנו זמין לשירותכם בכל עת. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אסף אבנט - 053-7101868