בעלי עסקים בהליך גירושין נתקלים לא פעם בבעיה אמיתית לאמוד את שווי העסק שלהם.
אז מלבד הבעיה לקבוע את שווי העסק עצמו, הרי שמי שמחזיק במניות ובבעלות בעסק חושש לעיתים שמא בן הזוג האחר ידרוש להיות שותף בעסק ויתקע את הפעילות בו. שמא בן הזוג האחר יטיל צווי עיקול שיאותתו למשקעים ולבנקים שלא כדאי לעבוד עם העסק.
מנגד, צודק בן הזוג שאינו בעל העסק, מהחשש שמא בן זוגו יבריח נכסים. אולי יעשה פעולות להקטין את שווי העסק.
לכן ובדיוק לשם כך יש צורך בייצוג של עורכת דין מקצועית, מנוסה ומיומנת כבר מתחילת הדרך, ועל מנת שהיא תייעץ מה עושים בכל צעד ושעל.
הכתבה עוסקת בסוגיות אלו, שלא מתעוררות אצל שכירים שאינם בעלי שליטה. בכתבה ננסה לענות על השאלה כיצד תחולק החברה ו/או המניות במקרה של גירושין?
במקרי גירושין שאחד מבני הזוג הוא בעלים של חברה או מחזיק במניות בחברה בע"מ לעיתים עולות שאלות רבות בסוגיית חלוקת הרכוש, בעוד בהליכי גירושין של בני זוג שכירים רוב המחלוקות בסוגיית הרכוש מתמקדות בחלוקת דירת המגורים המשפחתית והזכויות הסוציאליות של הצדדים, לעיתים בחלוקת אופציות אצל עובדי הייטק, וזאת כאשר בגירושין שבהם אחד מהצדדים הוא בעל חברה, עסק או מניות כאמור, סוגיית חלוקת הרכוש היא לרוב מורכבת הרבה יותר ומצריכה ניסיון.
ראשית יש להבין כי חברה בע"מ נחשבת לאישיות משפטית נפרדת ועל כן לא ניתן לצרפה באופן אוטומטי לתביעה שמתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד גישור ונוטריון - חיה לזר נוטקין, לחץ/י כאן
הגשת בקשה לצירוף חברה בע"מ להליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, היכן שמנוהל תיק הרכוש.
צד שמעוניין לצרף חברה בע"מ להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה יצטרך להגיש בקשה מתאימה כאשר ברוב המקרים צירוף שכזה יתרחש בשל חשש מפני פעולות שתבצע החברה אשר יגרמו לה להפחתת שווי, לריקונה מרכוש או נכסים. בעבר בית המשפט לענייני משפחה נהג להימנע מצירוף חברות בע"מ להליכים משפטיים שהתנהלו בפניו מתוך חשש שצירוף החברה להליכים עלול לגרום לה נזק תדמיתי ולפגוע בפעילותה.
עם זאת, כיום גוברת ההכרה בכך שאי צירופה של חברה בע"מ להליכים בבית המשפט לענייני משפחה עלול להוביל להברחת נכסים ולנוכח הצורך במתן צווים, גילוי מסמכים ובפיקוח הדוק, ומכאן שלא פעם בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה ומצרף חברה בע"מ כצד להליכים המתנהלים בפניו.
יובהר כי במקרים שבהם מדובר בחברה משפחתית המוחזקת על ידי בני זוג או ילדים והורים, אחים וכדומה, כלומר כאשר מדובר בסכסוך משפחתי, דווקא אז נטיית בית המשפט לענייני משפחה תהיה לצרף את החברה להליך המשפטי, לעומת כשמדובר על חברה בע"מ שיש בה שותפים שאינם בני משפחה שאז צריכים טעמים מיוחדים לצירוף החברה להליכים.
כיצד מתבצעת הערכת שווי של חברה?
מאחר שצד להליך משפטי אינו רשאי להביא לבית המשפט לענייני משפחה חוות דעת פרטית מטעמו לעניין שווי חברה, הערכה של השווי תיעשה על ידי רואה חשבון מעריך שווי בכובעו כמומחה שמונה על ידי בית משפט. רואה החשבון הממונה יקבל את כל מסמכי החברה הרלבנטיים ויעריך את שוויה של החברה. לאחר הגשת חוות הדעת לבית המשפט, כל צד להליך יוכל להעביר למומחה שאלות הבהרה, לדרוש לעיין בחומר אשר עליו התבססה חוות הדעת ואף לחקור את המומחה בחקירה נגדית, כדי לנסות ולהביא לפסילת חוות הדעת.
לפי פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה, המועד הקובע לביצוע הערכת שווי של חברה בע"מ ושל מניותיה הוא במועד הפירוד של הצדדים. הסיבה לכך היא, שהחל ממועד הפירוד לבעל המניות בחברה יש שליטה בלעדית בניהול החברה, כאשר לא אחת ניתן להבחין בירידה משמעותית בהכנסות החברה לאחר מועד הקרע. כלומר לא פעם בן הזוג המחזיק בשליטה בחברה פועל להקטין הכנסות, לדחות את קבלתן או לנפח הוצאות, וזאת כדי להקטין את רווחי החברה.
חשוב להבין שמאחר שהקיטון בשווי נעשה לאחר מועד הפרידה של הצדדים, לא בהכרח שאותו בעל חברה לא יורה לעצמו ברגל. מה גם שלבית המשפט סמכות לפעול מכוח סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, ולקבוע שאיזון המשאבים לא יתבצע לפי שווים במועד פקיעת הנישואים אלא לפי שווי במועד מוקדם יותר, ובכל זאת לקבוע שווי לפי כללי הצדק וההגינות. כלומר, צד שגרם לקריסת חברה שבבעלותו כדי לפגוע בזכויות הצד השני למעשה מסתכן בכך שבית המשפט יתערב ויקבע את השווי של החברה במועד מוקדם יותר, וטרם ההפחתה.
איך תיערך חלוקת החברה בפועל?
לרוב בתי המשפט נוטים לקבוע שפירוק חברה בע"מ ייעשה בפועל באמצעות תשלום חצי משוויה על ידי הצד שמנהל אותה ומחזיק את המניות שלה, זאת מכיוון שרישום חלק מהמניות על שם הצד השני עלול להוביל לחיכוכים ולשיתוק החברה.
נוסף על כך, נקבע לא אחת בבית המשפט שרישום מניות על שם צד שלא החזיק בהן קודם לכן מלווה בחדירת גורם חיצוני לחברה אשר ישפיע על אופן ניהולה ופעילותה, וכדאי להימנע מכך.
כמו כן, נקבע שהסדר ממוני אשר קושר את בני הזוג יחדיו הוא אינו רצוי ומאריך את הליך הפרידה שלא לצורך. על כן, בתי המשפט מעדיפים ברוב המקרים לבצע חלוקה מוחלטת ושלמה של הרכוש בין בני הזוג.
מינוי כונס נכסים במקרים של היעדר יכולת לשלם חצי משווי המניות
חשוב לציין שבתי המשפט נוהגים לקבוע שווי עסק-חברה, והמחזיק במניות יידרש לשלם זאת כפסק דין כספי לחיוב. יחד עם זאת, ואם מראש בעלים של חברה בע"מ או מחזיק במניות לא מעוניין להמשיך להחזיק במניות בחברה, אזי במקרה זה בית המשפט ייטה למנות כונס נכסים אשר יממש את נכסי החברה וימכור את מניותיה לצד שלישי. אם לאחר מכירת המניות על ידי הכונס לא יהיו מספיק כספים לצורך העברת התשלום לבן הזוג השני, הרי שבן הזוג שהחזיק במניות בכל זאת יחויב לשלם את ההפרש, כי שווי המניות ושווי החברה נקבע מראש, וטרם המכירה, כך ברוב המקרים.
חשוב לומר, שאם פעילותו של בעל המניות הביאה להשבחת שוויין של המניות הרי שחלק ההשבחה ייחשב לנכס משותף ובר חלוקה בגירושין.
זכאות לקבלת חצי משווי ההשבחה של החברה
אם בעל המניות הפך להיות בעלים לפני הנישואין או במהלך חיי הנישואין של בני הזוג, בן הזוג השני יהיה זכאי לקבל חצי משווי ההשבחה והחברה במועד הפרידה לעומת שוויה במועד הנישואים.
מלבד השבחה, לא פעם מתמודדים בתי המשפט בשאלת הצורך לקבוע את המוניטין שיש וצבר אחד מבני הזוג שהינו בעל עסק או חברה בע"מ. בעניין זה יש להפריד בין מוניטין אישי של בן הזוג לבין מוניטין של החברה בע"מ. כמובן שבעניין מוניטין אישי וכריזמה יהיה צורך להתמקח, ולהפריד בין מה שאדם נולד עימו ולא היה תלוי בבן הזוג לעומת מוניטין של החברה שהינו מיום הנישואין ועד למועד שיקבע במועד השווי לחלוקה ואיזון.
חשוב לומר כי מעריך שווי לא פעם נדרש לאמוד עבור בני זוג שמתגרשים נכסים שאינם מוחשיים, כגון מוניטין, פטנט, סטארט אפ שטרם הבשיל ושוויו תלוי בהצלחה עתידית, נכסי קריירה וזאת להבדיל מקביעת שווי של חברה שמבוססת על אחת מהשיטות הנהוגות, כגון שיטת ההכנסה (היוון תזרים מזומנים) או שיטת השוק, מכפיל שנהוג באותו ענף מסוים או שיטת שווי הנכסים.
היתרון של פנייה לעורכת דין, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין במקרים דומים, כמו גם בעת קבלת אופציות בידי עובד שעומד בפני גירושין (בין אם האופציות הבשילו או עדיין לא) הוא בכך שיש ביכולתה למזער נזקים ומחלוקות בין הצדדים בשל ניסיונה הרב בתחומים אלו בפרט, כמו גם במחלוקות משפחתיות מורכבות, גירושין, סכסוכי ירושה, צוואות, הסכמי ממון, וייפוי כוח מתמשך. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד גישור ונוטריון חיה לזר נוטקין - 053-6241137