למרבה הצער תאונות עבודה ותאונות דרכים הינן התאונות השכיחות ביותר בארץ, תאונות אלו יכולות לגרום לאדם נזק פיזי לצד נזק נפשי אשר עשוי ללוות את הנפגע לאורך שנים רבות. זאת ועוד, ברגע שאדם נקלע לסיטואציה כזו, כל חפצו הוא לשוב ולהיות בריא ולחזור למסלול חיים נורמלי כבעבר ולכן הרבה פעמים הכמיהה הזו של להשיב את החיים לקדמותם, "משכיחה" מאותו נפגע לנצל ולמצות את הזכויות המגיעות לו על פי דין. על זכויות אלו נתמקד בכתבה זו.

לפניה ישירה למשרד עו"ד יוליה שצ'ור, לחץ/י כאן

אימתי תאונת דרכים תחשב כתאונת עבודה?

תאונת דרכים עשויה להיחשב כתאונת עבודה ככל שאדם שהוא שכיר או עצמאי היה בדרכו מהבית לעבודה (למעט סטייה מהדרך והמסלול הקבוע) או בחזרה מהעבודה לבית או תוך כדי עבודתו.

כשאומרים "סטייה מהדרך" למה בעצם הכוונה?

אם תאונת הדרכים, אירעה לעובד בזמן שהוא סטה באופן ממשי מהדרך לעבודה וזאת לשם מטרה שאיננה קשורה לעבודתו, אזי אין המדובר בתאונת עבודה. עם זאת, מקום שבו תאונת הדרכים אירעה תוך כדי שהעובד סטה מדרכו הקבועה לעבודה על מנת ללוות את הילד לגן הילדים או להתפלל בבית כנסת או למשל ביצע פעולות שגרתיות במהלך עבודתו לצרכיו במסגרת יום העבודה כמו יציאה לארוחת צהרים, ניתן יהא להכיר בהם כפגיעה בעבודה.

מי זכאי לקבל פיצוי בגין מעורבותו בתאונת דרכים?

כל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, זכאי לפיצוי בגין הנזקים הפיזיים שנגרמו לו בתאונה, ללא קשר לשאלת האשמה. האחריות היא מוחלטת, כלומר, גם אם הנהג הנפגע גרם לתאונה והיא באשמתו, הוא יהיה זכאי לפיצוי בתנאי שהרכב או האופנוע או כל כלי רכב מנועי אחר היה מבוטח בשעת התאונה בביטוח חובה, למעט מקרים חריגים.

כמו כן, שכיר או עצמאי אשר נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה זכאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי על מנת למצות את זכויותיו לקבלת דמי פגיעה ו/או גמלת נכות מעבודה.

מי מפצה את הנפגע לאחר תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?

דרך המלך היא לתבוע תחילה את המוסד לביטוח לאומי, אליו יש להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה ולאחר מכן במידת הצורך תביעה לקביעת דרגת נכות. לאחר מיצוי זכויות אל מול המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח.

הנהג והנוסע תובעים את ביטוח החובה של הרכב שבו נסעו, הולך הרגל תובע את ביטוח החובה של הרכב הפוגע.

עקרון דומה חל גם על רוכבי האופניים (גם חשמליים) והקורקינט, ככל שנפגעו מכלי רכב אזי יגישו תביעתם כנגד ביטוח החובה של הרכב אשר פגע בהם.

ראוי לסייג את הדברים לגבי פגיעה בצד ג' על ידי רוכבי אופניים חשמליים. כל בעלי האופניים החשמליים יכולים לרכוש פוליסת ביטוח נזקי גוף וצד ג' אשר תכסה את הפגיעה בצד ג' וזאת ככל שלרוכב מלאו 16 שנים במועד התאונה ובכפוף לתנאי הפוליסה של אותו גוף מבטח. חשוב לציין כי תביעת הפוליסה הינה סבוכה ומסורבלת שכן קיימים תנאי סף המקשים על המבוטח לממש אותה.

יודגש כי גם רוכבי הקורקינט החשמלי יכולים לרכוש פוליסה אשר תכסה את הפגיעה בצד ג' בתנאים המחויבים בפוליסה.

יובהר כי הפוליסות הנ"ל אינן מכסות את נזקי הגוף של הרוכבים עצמם, להבדיל ממקרים בהם נוסעים ברכב או אופנוע או כל כלי רכב מנועי אחר זכאים לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במקרים מסוימים, מקום שבו כלי הרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה או שמא עסקינן בתאונת
"פגע וברח", ניתן לתבוע את "קרנית" - קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הדואגת לפיצוי לנפגעים שאין בידם לתבוע מבטח כלשהו. ישנם מקרים שבהם הקרן תתבע שיפוי מהנהג שנסע ללא ביטוח חובה.

מהו גובה הפיצוי אם כן?

גובה הפיצוי שונה בכל מקרה ותלוי בנתונים האישיים של הנפגע כגון: גילו, הכנסתו, עברו הרפואי, שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה וכיוב'.

זה המקום להדגיש כי לעיתים גם התאונה הכי קלה עשויה לזכות את הנפגע בפיצויים בסך של אלפי שקלים, לכן גם אם נראה לכם כי אין המדובר בתאונה קשה או משמעותית עדיין מגיע לכם פיצוי כספי.

כפל פיצוי האומנם?

לא ניתן לקבל כפל פיצוי וכל פיצוי שיתקבל מהמוסד לביטוח הלאומי יתקזז מהפיצוי שיינתן מחברת הביטוח. גם אם תבקשו לתבוע תחילה את חברת הביטוח ולאחר מכן את המוסד לביטוח לאומי, חברת הביטוח תבצע קיזוז רעיוני, כלומר תפחית מסכום הפיצוי המגיע לכם מכוח הביטוח את הסכום אותו הייתם אמורים לקבל מהביטוח הלאומי, כך שבפועל תקבלו פיצויי מופחת.

האם התביעה יכולה להתיישן?

בהחלט, תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מקרות התאונה בעוד שתביעה כנגד חברת הביטוח יש להגיש תוך 7 שנים מקרות התאונה.

מה הן 5 הפעולות שיש לנקוט בהן בקרות תאונת דרכים?

  1. להתפנות באמבולנס ולבקש דו"ח מד"א, ככל שאין המדובר בתאונה המצריכה פינוי באמבולנס עדיין חשוב לגשת למרפאה בסמוך לאירוע ולתעד את המאורע ברשומות הרפואיות ובפרט לציין כי עסקינן בתאונת עבודה וכן לפרט את כל הפגיעות אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה. מה שלא כתוב לא קיים מבחינה משפטית.
  2. לצלם את זירת האירוע ולבקש את פרטי העדים.
  3. לדווח למשטרה על התאונה ולקבל דו"ח משטרה.
  4. לעדכן את המעסיק אודות קרות התאונה ולקבל ממנו טופס חתום הנקרא ב.ל. 250. יש לשים לב כי הטופס ימולא כנדרש ובפרט יצוינו בו הפרטים המדויקים אודות התאונה, לרבות תיאור התאונה והאברים שנפגעו.
  5. לבצע בדיקות רפואיות, כן כן, אין קיצורי דרך, לאסוף ולשמור את מלוא התיעוד הרפואי לרבות מסמכים רפואיים, דוח מד"א, דו"ח אשפוז/שחרור מבית החולים, פיענוחים של בדיקות הדמיה, מרשמים, הפניות, חשבוניות וקבלות בגין הוצאות.

לסיכום, חשוב להבין כי מאוד קשה להתנהל לבד מול הגופים השונים שכן סבך הבירוקרטיה הנערמת על כתפי הנפגע הוא מתיש ומייגע לכן, רצוי ואף מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום אשר ילווה אתכם לאורך ההליך ויבנה אסטרטגיה נכונה יחד איתכם וזאת במטרה למקסם את הפיצוי שמגיע לכם על פי דין.

עורכת הדין יוליה שצ'ור (צילום: אלדד מאסטרו)
עורכת הדין יוליה שצ'ור | צילום: אלדד מאסטרו

עורכת דין יוליה שצ'ור עוסקת בנזקי גוף, ייצוג נפגעי תאונות דרכים בתביעות מכוח חוק הפלת"ד, ייצוג נפגעי תאונות דרכים - תאונות עבודה מול המוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח, תאונות נפילה, תאונות עבודה, תאונות תלמידים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד יוליה שצ'ור - 053-6244383