חוק המוסד לביטוח לאומי מכיר בנזקי שמיעה שנגרמו לעובדים אשר נחשפו בעבודתם משך שנים רבות לרעש חזק, מתמשך ומזיק על דרך של מחלת מקצוע. על מנת להוכיח שהפגיעה בשמיעה נגרמה עקב תנאי העבודה, על העובד לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: (1) מפלס הרעש אליו נחשף העובד גבוה מהמפלס המותר בחוק. (2) משך החשיפה לרעש מעל החשיפה המרבית המותרת ליום עבודה. (3) שיעור הירידה בשמיעת העובד עומד בקריטריונים הקבועים בחוק.
לפניה ישירה לעו"ד ענבל גורביץ', לחץ/י כאן
אני לא יודע אם אני עובד ברעש חזק. אילו סוגי בעלי מקצוע יוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובלים מליקוי שמיעה כמחלת מקצוע?
בחוק הביטוח הלאומי אין רשימה סגורה של סוגי בעלי מקצוע אשר יוכרו כזכאים למענק נכות מעבודה בגין ליקוי שמיעה, וכל מקרה נבדק לגופו בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. למעשה, קיים מגוון רחב של בעלי מקצוע אשר באפשרותם לקבל הכרה בליקוי השמיעה שלהם כנובע מעבודתם.
הנפוצים שבהם הם חרטים וכרסמים, עובדי ייצור במפעלים, עובדי חפירה וחציבה, במות הרמה, ציוד הנדסי כבד, מכונאי רכב, עובדי רכבת, עובדי חברת חשמל, עובדי נמל ועוד.
כמובן שאצל כל עובד תנאי הזכאות ייבחנו באופן אינדיבידואלי, בהתאם לנתונים שונים כמו תנאי החשיפה לרעש, עוצמתם, תדירותם, סוג כלי העבודה או סוג המכונה המפיקה את הרעש, קיומם של מכונות נוספות בחלל העבודה, ביצוע העבודה בחלל סגור או בחלל פתוח, משך שעות העבודה ליום ועוד.
מהו מפלס הרעש אליו אני צריך להיחשף על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בי כסובל מליקוי שמיעה על דרך של מחלת מקצוע?
סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה הגדיר את מפלסי הרעש ומשך החשיפה המותרים בחוק. על פי החוק "רעש מזיק" הוא רעש שהחשיפה אליו גבוהה מהמותר. כך למשל, על אדם שעובד בחשיפה לרעש משך 8 שעות ביום להוכיח כי עוצמת הרעש גבוהה מ-85 דציבלים, על עובד שחשוף לרעש משך 4 שעות ביום, להוכיח כי עוצמת הרעש גבוהה מ-88 דציבלים ועל עובד אשר חשוף לרעש שעתיים ביום בלבד להוכיח כי עוצמת הרעש אליו הוא נחשף גבוהה מ-91 דציבלים – עוצמה גבוהה וחזקה במיוחד. לעומת עובדים אלו, על עובד החשוף לרעש 16 שעות ביום, די להוכיח חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה מ-82 דציבלים.
יש לשים לב כי הנושא של הוכחת עוצמת החשיפה לרעש ומשך החשיפה הינו נושא סבוך ומורכב, רק עורך דין בקיא ומיומן בתחום זכויות רפואיות יידע כיצד להוכיח בפני המוסד לביטוח לאומי כי החשיפה לרעש אכן חזקה ומתמשכת באופן החורג מהמותר בחוק, לצורך הכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
סביר להניח כי עורך דין מיומן בתחום זה, יידע כיצד להגיש את התביעה באופן שבו יגדיל באופן המיטבי את סיכויי הצלחת התביעה, ויקטין עד למינימום האפשרי את הסיכון לדחייתה.
תביעתי למוסד לביטוח לאומי נדחתה בטענה כי תנאי עבודתי אינם עונים על הקבוע בחוק. כיצד עלי לפעול?
במקרה שבו המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה בנזקי השמיעה כמחלת מקצוע בהתאם לסעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי בטענה כי העובד לא עבד בחשיפה לרעש התקפי ומתמשך העולה על הקבוע בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה, המשמעות היא, כי חשיפת העובד לרעש אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק, כלומר, העובד אינו חשוף לרעש מספיק חזק, או שאינו חשוף לרעש מספיק שעות ביום. במקרה כזה, קיימת רק דרך אחת לתקוף את קביעת הדחיה והיא הגשת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה בנזקי השמיעה.
בתביעה מסוג זה, לרוב, על העובד להסתייע בחוות דעת מטעם בודק רעש מומחה. בודק הרעש יערוך בדיקות רעש במקום העבודה, המעידות על חשיפת העובד לרעש חזק באופן העומד בתנאים הקבועים בחוק. בודק רעש מיומן יידע כיצד להציג את עוצמת הרעש הממוצעת אליה נחשף העובד במהלך יום עבודתו כעוצמה מזיקה, באופן שיביא להפיכת הקערה על פיה ולאישור התביעה.
את התביעה יש להגיש לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים ממועד שהתביעה נדחתה, ויודגש, התביעה מתיישנת תוך שנה אחת בלבד. משמעות ההתיישנות היא שבחלוף שנה בלבד ממועד הדחייה, לא ניתן יהיה לשוב ולתבוע הכרה בנזקי השמיעה, ללא כל קשר לשיעור הירידה בשמיעה.
בהליך מסוג זה, רצוי מאוד להסתייע בעורך דין בקיא בזכויות רפואיות בכלל ומנוסה בתביעות בתחום השמיעה בפרט.
הוכחתי כי אני עובד בחשיפה לרעש חזק. מהו שיעור הירידה בשמיעה הנדרש לצורך הכרה בנזקי השמיעה מהם אני סובל על דרך של מחלת מקצוע?
סברה נפוצה היא, לחשוב בטעות, שכל ירידה בשמיעה המודגמת בבדיקת שמיעה מהווה ירידה בשמיעה לצורך הכרת זכויות במוסד לביטוח לאומי. אצל חלק גדול מהנפגעים הירידה בשמיעה מודגמת בתדרים הגבוהים בלבד, ללא פגיעה בתדרי הדיבור. חשוב להבין כי ירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים, חמורה ככל שתהיה, אינה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך תביעת ליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, אפילו אם העובד זקוק עקב ירידה זו, לשימוש במכשירי שמיעה.
סעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי להכרה בירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שכושר השמיעה בתדירויות הדיבור פחת בשיעור 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. תדרי הדיבור, הוא שיעור הירידה בשמיעה בתדרים 500, 1000, ו-2000 הרץ. ממוצע ירידת השמיעה בתדרים אלו נקרא "תדירויות הדיבור", או בשפה רפואית SRT.
חשוב להבין, שאף אם צלחנו והוכחנו שהעובד חשוף בעבודתו לרעש חזק, מזיק, התקפי ומתמשך באופן העונה על התנאים הקבועים בחוק, אך שיעור הירידה בשמיעה אינו מגיע לכדי מינימום 20 דציבלים בממוצע בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים, התביעה תידחה. במקרה שבו התביעה נדחתה בנימוק זה, ניתן לשוב ולהגיש תביעה נוספת בחלוף חצי שנה.
מהם התנאים הנדרשים לצורך הוכחת טנטון תמידי וטורדני כמחלת מקצוע?
במקרים רבים, חשיפה ממושכת לרעש חזק ומזיק מביאה לא רק לירידה בשמיעה, אלא גם לטנטון תמידי וטורדני. טנטון זוהי תופעה שבה חשים צפצופים באופן קבוע בשתי האוזניים. הסובלים מטנטון לרוב ישמעו את הצפצוף בעוצמה חזקה יותר בסביבה שקטה, דבר אשר עלול להסב פגיעה של ממש באיכות החיים, ולעתים אף יביא לקשיי הירדמות בלילה.
במסגרת סעיף 84א(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי, נקבע הסדר לפיו הטנטון יוכר כפגיעה בעבודה רק כאשר כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות 3000 ו-4000 הרץ פחת בשיעור 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. תנאי זה הינו תנאי קל יחסית, הרי שגם אצל נפגעים הסובלים מירידה קלה בשמיעה, לרוב תודגם ירידה בשיעור 25 דציבלים בתדרים אלו.
תנאי נוסף להכרה בטנטון, הקבוע במסגרת סעיף 84א(ב), מחייב כי הטנטון יתועד ברשומה הרפואית בטרם חדל העובד לעבוד בחשיפה לרעש חזק ומזיק, וכי הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון הביאה לפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, באופן המתועד ברשומה הרפואית.
חשוב לשים לב כי במקרים רבים, המוסד לביטוח לאומי אמנם יכיר בליקוי "טנטון" כנובע מתנאי העבודה בחשיפה לרעש ממושך, אך בשלב הבא, בשלב הועדה הרפואית, ייקבע לנפגע נכות בגין טנטון בשיעור 0%, באופן שאינו מזכה בכל פיצוי כספי שהוא. נימוקים אפשריים לכך הוא כי הטנטון אינו דו צדדי, או שאינו קבוע ומופיע לסירוגין.
עורך דין המתמחה בתחום זכויות רפואיות בכלל ובתביעות שמיעה בפרט יידע כיצד להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי הטנטון הינו דו צדדי, תמידי וטורדני באופן המזכה באחוזי נכות. לשם כך, קיימת חשיבות מכרעת לליווי עורך דין, לאורך כל ההליך מראשיתו ועד תומו.
הוכרתי על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובל מליקויי שמיעה ומטנטון כמחלת מקצוע, ועדה רפואית קבעה לי נכות מזכה. כמה כסף אקבל?
במקרה שבו שיעור הנכות שנקבע נע בין 10% ל-19%, ישולם לנפגע מענק נכות מעבודה. מדובר במענק חד פעמי המחושב לפי גובה 43 קצבאות נכות מעבודה. במקרה שבו שיעור הנכות יעמוד על 20% ומעלה, מדובר בקצבת נכות חודשית, שתשולם לכל החיים.
גובה המענק או הקצבה יחושבו בהתאם לבסיס השכר של הנפגע. המענק ינוע לרוב בין עשרות אלפי שקלים ולעתים אף יותר, בהתאם לבסיס שכרו של הנפגע. במידה ושיעור דרגת הנכות נע בין 20% ומעלה, תשולם לנפגע קצבה חודשית לצמיתות. פעמים רבות מדובר בקצבה משמעותית, ובחישוב מצטבר לעתיד, הפיצוי יכול להגיע עד כדי מאות אלפי שקלים.
עורך דין בקיא ומיומן העוסק בתחום הביטוח הלאומי, יידע כיצד לבחון את בסיס השכר, ובמקרים מסוימים להביא להגדלתו באופן שימקסם את גובה מענק הנכות או את גובה הקצבה החודשית עד למקסימום האפשרי בנסיבותיו.
עורכת דין ענבל גורביץ', בוגרת תואר ראשון LLB במשפטים, בעלת משרד עורכי דין ותיק העוסק בתחום הנזיקין, הביטוח והביטוח הלאומי, מנוסה בייצוג בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, בפני חברות הביטוח, ובפני כל ערכאה נדרשת למימוש זכויות רפואיות. למשרד הצלחות רבות בטיפול בתיקי נזקי גוף, החל מפגיעות גוף קלות ועד לפגיעות קשות ביותר. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורכת דין ענבל גורביץ' - 053-7382206