על החברה

 חברה זו מפעילה עשרות סניפים ברחבי הארץ ומעסיקה 380 עובדים בשלל תפקידים, לרבות:

  • נהגים
  • דיילי מכירות
  • אנשי מטה

משרד החברה המרכזי נמצא בצריפין, כאשר החברה היא חלק מקבוצת חברות אשר מוחזקות באופן עקיף ו/או ישיר על ידי חברה להחזקות בע"מ. העובד (מעתה ייקרא "המבקש") הועסק כחודשיים בחברה בתור נהג השכרה. העובדת (מעתה תיקרא "המבקשת") עבדה בחברה כ-9.5 שנים.

מה טענו המבקשים?

המבקשים אשר יוצגו על ידי משרד עורך דין דיני עבודה אריק שלו טענו לבקשת אישור מבית הדין על בסיס טענתם כי המעסיקה החסירה זכויות עבודה שונות, לא פעלה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים, אשר חל על הצדדים. המבקשים טוענים שיש להם עילה כנגד החברה לאור אי יישום הוראות ההסכם הענפי בנושא הפרשות פנסיוניות ויום בחירה. המבקשת, אשר הייתה זכאית לעמלות במסגרת עבודתה, מוסיפה על כך גם את אי הכללת העמלות במסגרת תשלומים שונים כמו דמי מחלה, דמי חופשה והפרשות פנסיוניות.

מהי בעצם תובענה ייצוגית?

מדובר בכלי משפטי ייחודי במסגרתו תובע אחד או מספר תובעים, תובע/ים בשם קבוצה של יחידים בגין פגיעה, אשר לה אופי דומה בין כל התובעים, עבור כל אחד מבני הקבוצה, לגבי הפרת חובה שהם טוענים שהתרחשה כלפיהם. המחוקק קבע מנגנונים לריסון הסכנות הטמונות במכשיר זה, בין היתר, הליך מקדמי של הגשת בקשה לאישור התובענה כייצוגית.

במקרה זה, אנחנו יודעים ולמדים כי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר את התובענה, כך שלמבקשים יש "סיבה לחגיגה", כי הם בעצם זכו לעבור את המנגנון שהיה יכול לפסול את בקשתם. במקום, קיבלו המבקשים אישור להתקדם.

במסגרת הליך מקדמי שכזה, על בית הדין לקבוע האם מתקיימים תנאים מצטברים, אשר פורטו בחוק תובענות ייצוגיות ויש לבדוק אם מתקיימים על מנת לתת אישור. במקרה זה, ועל פי פסק הדין הניתן במסגרת הליך משפטי זה, אנחנו למדים כי בית הדין מצא לנכון לאשר את התובענה לאחר שבדק מנקודת השקפתו את התנאים המצטברים הנחוצים כדי לאשרה או לדחותה.

עמדתו של בית המשפט

בית הדין ציין כי התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה בבקשת האישור בפניו, בחלקה הארי איננה שנויה במחלוקת בין הצדדים להליך. בית הדין שם לב לכך ואמר כי הוא שוקל באופן זהיר את מכלול הנתונים והשיקולים העומדים לפניו עד כדי שנחה דעתו כי הונחה בפניו תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה באישור חלקי של התובענה הייצוגית.

מה היו טענות הצדדים להליך?

המבקשים אשר יוצגו על ידי משרד עורך דין דיני עבודה אריק שלו טענו, כי מכוח ההסכם הענפי, חברי הקבוצה היו זכאים לזכויות פנסיה טובות יותר מאלו שהם מדווחים שקיבלו. החברה לא מכחישה את חברותה בלשכת המסחר ואת תחולתו של ההסכם הענפי, כך שאין מחלוקת בין הצדדים כי החברה לא פעלה בהתאם להוראות ההסכם, אלא בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה בלבד (הצו המשקי). החברה טענה כי החל מינואר 2023 החלה לפעול בהתאם להסכם הענפי, על פי פרשנותה לגביו, בכל הנוגע לביצוע הפקדות לתגמולים.

החברה טענה כי ההסדר הפנסיוני הקבוע בצו המשקי מיטיב על ההסכם הקבוע בהסכם הענפי. ההסדר הענפי, כך אמרה, בניגוד לצו המשקי, קובע זכות להפקדות תגמולים בלבד והגדרת השכר הקובע להפקדות אלו אינה כוללת עמלות. ההסדר המפורט בצו המשקי, לעומת זאת, מקנה להפקדות מסוימות זכאות בגין עמלות עד גובה השכר הממוצע במשק.

עוד, טענה החברה, כי ההסדר המעוגן בהסכם הענפי הוא הסדר המעגן חובה לביצוע הפקדות לפנסיית יסוד בלבד. בנוסף, החברה טענה, כי לא ניתן לרקום הסדר פנסיוני חדש המשלב את הטוב משני העולמות: מן הצו המשקי ומן ההסכם הענפי. כלומר, הזכאות להפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי לא אמורה להשתלב עם מה שכתוב בצו המשקי: זכאות להפקדות לפיצויים.

החברה אמרה, כי ישנה החלטת ממשלה אשר עוסקת בביטולן של פנסיות היסוד, כך שלגישתה בוטל הלכה למעשה גם ההסדר הפנסיוני המעוגן בהסכם הענפי.

המבקשים חלקו על טענות החברה

המבקשים, מצידם, חלקו על בטלותו של ההסדר הפנסיוני המעוגן בהסכם הענפי, כמו גם על הפרשנות שהוא מכוון בהכרח למכשיר פנסיוני ספציפי בלבד (כמו שטענה החברה: פנסיית יסוד). המבקשים (כדרך הייצוג המשפטי שקיבלו מאריק שלו ומשה וקרט), חלקו על היות ההסדר בצו המשקי מוגדר כהסדר המיטיב על ההסדר המעוגן בהסכם הענפי וטענו כי ההפך הוא הנכון.

כך, שעקב אי יישום ההסכם הענפי המיטיב בידי החברה, טענו המבקשים דרך באי כוחם, כי לא קיבלו זכויות כלכליות כדלקמן:

  • זכויות להפרשות פנסיות (אשר לפי ההסכם הענפי מקנה אותן לכל עובד עוד מהיום הראשון לעבודה, ללא תקופת המתנה).
    • כפועל יוצא, עובדים אשר התחילו לעבוד בחברה ללא קרן פנסיה פעילה לא קיבלו הפרשות פנסיה עבור 6 החודשים הראשונים לעבודתם בחברה.
    • החברה טענה כי הפרשנות הנכונה של ההסכם הענפי אומרת שהזכאות להפקדות לתגמולים בהתאם לסעיף יא' רלוונטי רק לאחר השלמת תקופת הניסיון הקבועה בהסכם זה, באופן רטרואקטיבי, מהיום הראשון לעבודה.
  • בשנים 2008 עד 2013, ההסכם הענפי מקנה זכות טובה יותר להפרשות לתגמולים בהשוואה למה שמציע הצו המשקי.
    • המבקשים ציינו כי מכוח הצו המשקי יש זכאות לתגמולים בשיעור 0.833-5%, בעוד שבהסכם הענפי כפי שתוקן שיעור ההפרשות לתגמולים עומד על 6%.
    • יש לציין שהחברה עומדת על כך ששיעור ההפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי היה ונותר 29.5%.
  • הצו המשקי אומר שעובד שטרם מלאו לו 21, ואישה שטרם מלאו לה 20, כמו גם באם מדובר בעובד שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה – לא זכאים להפקדות לפנסיה. אך ההסדר הפנסיוני הקבוע בהסכם הענפי לא מגביל את זכאותן של אוכלוסיות אלו להפקדות פנסיונית.
  • אין מחלוקת על כך שהמבקשים לא נמנים בין אוכלוסיות אלו. כך שאין ספק שלאף אחד מהם אין עילה לתביעה אישית בהקשר זה. ובכל מקרה, אין לאשר תובענה ייצוגית, בעילות אלו, אמר בית הדין. על כן, בנסיבות שתוארו, אין בית הדין מצא לעסוק בטענות המועלות בהקשר זה במסגרת ההחלטה הנוכחית.
  • ההסכם הענפי אומר כי עובדים המקבלים עמלות זכאים להפקדות גם בגין העמלות "ללא תקרה", בעוד הצו המשקי הזכאית להפקדות פנסיוניות בגין עמלות מוגבלת עד תקרת השכר הממוצע במשק.
  • החברה לא מכחישה כי עמלות הן חלק "מהשכר המבוטח" כמשמעו בצו המשקי ובהתאם לפסיקה. החברה אומרת כי עמלות אינן נכללות בהגדרת השכר המבוטח בהסכם הענפי.
  • המבקשת טוענת כי אף שיש לכלול את העמלות בחישוב דמי מחלה ודמי חופשה, החברה החלה לעשות זאת רק בחודש ינואר 2017, כאשר עד אותו מועד לא שילמה דמי מחלה ו/או חופשה בגין העמלות.
  • לשני המבקשים טענה משותפת לפיה החברה לא העניקה ימי בחירה מדי שנה כמתחייב מההסכם הענפי.

לסיכומו של דבר,

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלות הבאות:

  1. האם לחברי הקבוצה קמה זכות טובה יותר בנוגע לביטוח הפנסיוני מזו שהוענקה להם בפועל כך שמגיע להם סעד?
  2. האם ההסדר הפנסיוני הקבוע בהסכם הענפי בוטל בשנת 1995 (כפי שטענה החברה)?
  3. באם ההסדר הפנסיוני הקבוע בהסכם הענפי לא בוטל, האם הוא מהווה "הסדר פנסיוני מיטיב", כמשמעו בצו המשקי?
  4. האם ההסדר הפנסיוני הקבוע בהסכם הענפי מזכה בהפקדות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודה?
  5. מהו המועד הקובע לביצוע ההפקדות מכוח ההסכם הענפי כאשר מדובר על עובד בתקופת ניסיון (כמשמעו בהסכם האמור)?
  6. מה הם שיעורי ההפרשות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי?
  7. האם עמלות מכירה כלולות בשכר הקובע לביצוע ההפקדות מכוח ההסכם הענפי?

וכן הלאה.

לבסוף, החליט בית הדין לקבל חלק מהבקשות לאישור תובענה ייצוגית בתנאים הבאים:

  1. אי ביצוע הפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי בששת חודשי העבודה הראשונים (עבור העובד).
  2. אי ביצוע הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, עבור 2011-2013 ואי ביצוען גם בשיעורים המתחייבים מן ההסכם הענפי (עבור העובדת).
  3. אי הכללת עמלות בחישוב דמי חופשה ודמי מחלה עד לחודש דצמבר 2016 (כולל)(עבור העובדת).
  4. אי הכללת עמלות בחישוב ההפקדות לפיצויי פיטורים מכוח הצו המשקי עד לחודש יולי 2917 (כולל)(עבור העובדת).
  5. כאשר הסעדים הנתבעים הם תשלום הפרשים בגין רכיבי התביעה השונים בהתאם לפירוט עילות התביעה.

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

עורך הדין אריק שלו (צילום: משרד עו"ד אריק שלו ושות')
עורך הדין אריק שלו | צילום: משרד עו"ד אריק שלו ושות'

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד אריק שלו - 053-7429015