בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המדינה בכך שהנוהל גובש על ידי אנשי מקצוע ברשות האוכלוסין בלבד. המדינה טוענת כי הדבר בא לשמור על מדיניות ההגירה ולאפשר לאזרחים ישראלים לעבוד, אך הניסיון מלמד כי ישראלים ממילא מדירים את רגליהם מעבודות מטבח במסעדות, החלפת סדינים בבתי מלון, או שיפוצים בתחום הבניין.
המדינה תאלץ לבחון מחדש את הנוהל המגביל מבקשי מקלט, רובם המכריע אזרחי אריתריאה וסודן, מלעסוק בתחומים מסוימים ב-17 ערים. זאת, לאור ביקורת קשה שהטיח בהם בית משפט המחוזי בלוד, במהלך דיונים בעתירה נגד הנוהל במתכונתו הנוכחית. כבוד השופט עידו דרויאן מתח ביקורת על נציגי המדינה, ופסק כי הנוהל גובש ללא היוועצות עם אנשי מקצוע פרט לאלה שברשות האוכלוסין, ותוך התעלמות מהסייגים ששופטי בית המשפט העליון הציעו להכניס בו.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד דקר, פקס, אופיר, לוי, רוזנברג ושות' לחץ/י כאן
שר הפנים החדש נדרש לבחון את מדיניות משרד הפנים
עוד קבע כבוד השופט כי יישום הנוהל יגרום נזקים כלכליים נרחבים למעסיקים וכתוצאה מכך לציבור, והמליץ לברר את עמדת שר הפנים הנכנס בסוגיה תוך היוועצות עם הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, רשות האוכלוסין וההגירה קיבלה את הצעת בית המשפט להגיש עמדה מעודכנת לגבי הנוהל עד יום ה-15 בינואר השנה, 2023.
מה קובע הנוהל להגבלת אזורים גיאוגרפים המותרים לעבודת מבקשי מקלט?
כזכור, הנוהל אשר גובש חודש יוני שנת 2022, אבל יישומו נדחה פעם אחר פעם, קובע כי העבודה של מבקשי מקלט תוגבל לתחומי עיסוק ספציפיים בלבד, בערים הבאות: אור יהודה, אזור, אילת, אשדוד, תל אביב, בני ברק, בת ים, גבעתיים, חולון, הרצליה, רמת השרון, ירושלים, כפר שמריהו, נתניהו, פתח תקווה, קריית אונו ורמת גן.
המטרה של רשות האוכלוסין וההגירה לאסור על מסתננים לעבוד במקומות אלו, זאת למעט עבודות בהם יש צורך מיוחד למשק וקיים בו מחסור בעובדים דוגמת בניין, חקלאות, סיעוד מוסדי, מלונאות, כדי לדחוק את מבקשי המקלט לפריפריה במקום הימצאותם במרכז הארץ.
לדברי המדינה הנוהל בא לאזן בין הצורך לשמור על מדיניות ההגירה של ישראל ולאפשר לאזרחים לעבוד במוקדי המגורים של המסתננים מחד, ומאידך לשמור על האיזונים והזכויות הנדרשים בחוק למען המסתננים, על מנת לאפשר להם להתפרנס באופן מינימלי לפחות ולדאוג למשפחותיהם.
התנגדות של התאחדות התעשיינים בישראל לנוהל משרד הפנים
אלא שלמרות עמדת המדינה, כאילו אין בדבר לפגוע בענפי התעשייה השונים, התאחדות התעשיינים בישראל התנגדה לנוהל בצורה נחרצת. החשש היה שהפעלת הנוהל תפגע קשה קודם כל בענפים בהם ישראלים ממעטים לעבוד כגון מסעדות בדגש על עובדי מטבח, מלונאות, בניה או חקלאות. ההתאחדות יצאה למאבק בנוהל והצליחה להביא לדחייתו מחודש אוקטובר 2022 לתחילתה של 2023.
בספטמבר 2022 דחה בית המשפט עליון בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט מאריתריאה נגד מגבלות גיאוגרפיות בהם נאמר שאסור לו להתגורר בתל אביב או באילת, אך קבעה שעל רשות האוכלוסין וההגירה לגבש נוהל מסודר.
בית המשפט העליון עמד על הבעייתיות שבנוהל בפני עקרון השוויון ושלאחר סגירת מתקן "חולות" הגבלות הגיאוגרפיות נותרו לגבי המשוחררים מהמתקן, אך כל המסתננים האחרים היו פטורים מהם.
נראה כי אילו הדבר היה תלוי במשרד הפנים ומדיניות העומדים בראש רשות האוכלוסין והגירה ישראל, אזי היו מוטלים הגבלות קשות על העסקת מבקשי מקלט בישראל, אולם ראשי התעשייה בישראל מתנגדים למהלכים אלו, בגלל הפגיעה במשק הישראלי. בית המשפט הוכיח פעם נוספת את היותו גורם מרסן בכל הקשור לשמירה על זכויות אדם בכלל, וזכויות פליטים בישראל בפרט, אולם נותר להמתין לעדכון של המדינה בשבועות הקרובים והתפתחויות משפטיות בנושא, על מנת לראות כיצד תתאפשר העסקת מבקשי מקלט בישראל.
משרד עו"ד דקר, פקס, אופיר, לוי, רוזנברג ושות' עוסק בתחום ההגירה לישראל, לאירופה ולארה"ב ובתחום המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד דקר, פקס, אופיר, לוי, רוזנברג ושות' - 053-9377916