פעילות ספורטיבית מבוצעת על ידי מרבית האוכלוסייה והיא מומלצת על ידי מיטב המומחים. אנשים רבים - מגילאי 5 ועד הגילאים המתקדמים מבצעים פעילות ספורטיבית בעצימות מסוימת, כל אחד בהתאם לרמתו והיכולת שלו. מתאמנים אשר מבצעים לפחות 3 אימונים בשבוע מכונים ספורטאים חובבים וחמישה אימונים בשבוע כבר יכולים להגדיר אתכם כמקצוענים.
כאחד שתחום הספורט קרוב אליו באופן אישי, במשך שנים הייתי מתאמן באופן מקצועי בענף השחייה, הייתי חבר בנבחרות רבות ואף הוכתרתי לאלוף ישראל, יש כמה דגשים שחשוב שתשימו לב אליהם בכדי למנוע פציעות.
במהלך הפעילות הספורטיבית, יש חשיבות למספר דברים: שינה של לפחות 7 שעות בלילה במשך כמה לילות רצופים, חימום טוב לפני הפעילות, תזונה טובה טרום הפעילות, מיומנות בענף שאותו מבצעים, שחרור בסיום, איכות המתקנים שבהם מבצעים את הפעילות.
המתקנים שבהם משתמשים הספורטאים מגוונים בהתאם לענף הספורט והחלק המסוים שבו רוצים לשפר את היכולת באותו אימון, לדוגמה: מסלול ריצה, אולם מכשירים, אולם התעמלות, מגרשי כדורגל, כדורסל, בריכות שחיה, אולמות לקרבות ועוד.
המתאמן, בין אם הוא משלם כסף בכניסה ובין אם לא, מצפה שהמתקן שהחברה או העירייה בנתה אותו, יהיה מותאם לצרכי הפעילות הספורטיבית, יהיה מתוחזק ולא יהיו בו דברים אשר עלולים לגרום לפציעתו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין שקד זרוצקי, לחץ/י כאן
האם פציעות במתקני ספורט תמיד מזכות בפיצוי?
מי שעוקב אחר הטורים שלי, מבין שפציעה אינה מזכה באופן אוטומטי בפיצוי. נדרשים מספר מבחנים בכדי לעמוד בתנאי הסף לקבלת הפיצוי.
ענפי ספורט שמעורב בהם מגע תמיד נמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות. במידה והפציעה נובעת מהמגע באופן שהולם את הענף, מקרים כאלו לא יזכו את הנפגע בפיצוי ממפעיל החוג או בעל המתקן.
לדוגמה - שחקן שנפצע מתיקול שחקן אחר במהלך משחק כדורגל, לא יהיה זכאי לפיצוי ב-99% מהמקרים. לעומת זאת, במקרה אחר למשל באימון ג'ודו, המאמן לא פרש את המזרון במקום שבו התבצע האימון, וכתוצאה מכך נפגע המתאמן בנחיתה ונפצע לצמיתות - בהחלט יש מקום להגיש תביעה לבית המשפט.
האם חלה חובה כלשהי על המתאמן?
כשאתם מתאמנים מצופה מכם להתאמן עם מודעות סבירה לסביבתכם. מצופה שתתריעו במידה ואתם נתקלים במפגע בטיחותי, ואם הסיכון הוא מהותי ויכול לגרום לפציעה באופן מידי, תעצרו את האימון ותדווחו עליו. מצופה מכם להתאמן עם עיניים פקוחות ולא להסתכן בפציעות שניתן למנוע מראש. במקרים כאלה בית המשפט "מעניש" את הנפגע על ידי קיזוז אחוזים מהנזק, כאשר הוא מבין שיכול היה להקטין אותו.
בכדי למנוע מצב שבו מקזזים לכם מהפגיעה, חשוב לתעד את הדיווח על המפגע בכדי שלאחר מכן לא תוכל החברה שאחראית על תקינות המתקן, להטיל את האחריות בחלקה עליכם.
ההליך המשפטי בתביעות ספורט
בכדי להגיש תביעה לבית המשפט, חובה להגיש חוות דעת של מומחה רפואי יחד עם כתב התביעה. פעמים רבות מומלץ לצרף גם חוות דעת של מומחה בטיחות, שיפרט כיצד חברה שמנהלת את המתקן הייתה צריכה לנהוג בכדי למנוע את הפציעה שלה בהתאם לחוק.
במידה ויש פער גדול בין הצדדים לגבי אחוזי הנכות הרפואית, לאחר שהנתבעת מגישה חוות מומחה רפואי מטעמה, ממנה בית המשפט מומחה מטעמו. לאחר שכל צד מכמת את הנכות הרפואית לעלות כספית, נותן בית המשפט הצעת פשרה. במידה והצדדים לא מסכימים להצעה, ממשיכים להליך ההוכחות שבו כל צד מצרף ראיות וחוקר את העדים של הצד השני ואז ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט.
לסיכום, תעשו ספורט וכמה שיותר, תהיו מיומנים בענף שלכם, תצטיידו בציוד מתאים ותהנו מהפעילות. במידה ואתם נתקלים במכשול דווחו ותעדו את הדיווח. במידה ונפגעתם, צרו קשר כמה שיותר מוקדם עם עורך דין שמבין אתכם ויודע כיצד אתם מרגישים כדי שיוכל לשקף לשופט את הפגיעה שלכם בדרך הטובה והנכונה ביותר.
עו"ד שקד זרוצקי, מתמחה בתחום פציעות ספורט ועוסק בין היתר בתביעות וכתבי הגנה בתחום הנזיקין והביטוח. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד שקד זרוצקי - 053-6240918