חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 נכנס לתוקף ביום 12.07.22 והחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981 - שהסדיר את המצב המשפטי מזה כארבעים שנים.
רוח החוקים דומה ותכליתם להגדיר את האיזון הראוי בין "ניהול המידע" ובין "תקנת השבים", כשמשמעות "תקנת השבים" היא מתן ההזדמנות למי שהורשע לא להיפגע עוד מהכתם הפלילי שדבק בו. שני החוקים שמו להם למטרה לאפשר ניהול והנגשה יעילים של המידע הפלילי הקיים (כדי להגן על הציבור מפני עבירות דומות) ולאזן את "הזכות לשכחה" של העבר הפלילי לצורך קידום השיקום והשיבה לחברה.
ניתן במובן מסוים לראות את החוק החדש כ"שדרוג" של החוק הישן, שבא מתוך רצון לתת פתרון למספר סוגיות שנותרו ללא מענה במציאות החוקית הקודמת. ועדיין, יש מספר שינויים וחידושים מפליגים בחוק החדש, שניתן להניח שיזכו לעיסוק משפטי מצד בתי המשפט בזמן הקרוב.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד רן כהן רוכברגר, לחץ/י כאן
מהם עיקר השינויים בחוק החדש?
קביעת עבירה פלילית - התחשבות ב"מידע אסור"
במצב החוקי החדש, "מידע פלילי" כולל פרטי הרשעה וענישה וצווי מבחן שהטיל בית המשפט (אך הוא אינו כולל מידע על עבירות תעבורה וככלל, גם לא מידע על קנסות). ההסדר החוקי הקודם קבע איסור על מסירת מידע פלילי לידי מי שאינו מוסמך לקבלו, אך בפועל מעסיקים רבים מצאו דרך עקיפה לקבל מידע זה בדרכים "יצירתיות": בקשת תצהיר בנוגע להיעדרו של עבר פלילי, דרישת "תעודות יושר" מהמשטרה ולעתים אף הצגת שאלות ישירות בנוגע לקיומו של עבר.
כך, בדרך של בירור על-דרך-השלילה, קיבלו בעבר מעסיקים רבים מידע שהחוק ניסה למנוע את מסירתו. החוק החדש (בסעיף 3(ב)), קובע כי למי שאינו מוסמך לקבל את המידע יש גם "איסור מקביל" להשיג מידע בדרך כלשהיא: ישירה או עקיפה.
כדי לתת להגנה "שיניים" החוק החדש גם קובע שאף הסכמתו המפורשת של אדם אינה מעלה או מורידה וכי יש איסור לקחת בחשבון מידע פלילי של אדם ללא תלות בשאלה כיצד הוא הגיע לידי המעסיק (החוק החדש קובע עונש מאסר למעסיק שעבר על הוראות אלו).
אלא שקביעה חוקית זו לא קלה ליישום מבחינה מעשית. מעסיק לעולם יוכל לציין ששיקולים אחרים השפיעו עליו וכי לא לקח בחשבון את עברו הפלילי של האדם. המחוקק בוודאי מודע לקושי המשמעותי ביישומו של סעיף זה. לכן יש לקרוא אותו כקריאת כיוון יותר מקביעת איסור על התנהגות מסוימת. כך או אחרת, נראה שהחוק החדש הציב את נקודת האיזון שבין מתן הזדמנות שיקום ובין הגנה על שלום הציבור בהטייה לכיוון הראשון, לעתים גם על חשבון האינטרס השני.
חידוש רעיוני נוסף של החוק החדש נוגע למתן הדרכה לשיקול דעת מעין-שיפוטי שאותו יפעילו הגופים שכן רשאים מכוח חוק להיחשף למידע הפלילי. כך, סעיף 36 לחוק קובע כי שיש לקחת בחשבון בעת שקילת משמעות המידע את מהות העבירה וחומרתה, את משך הזמן חלף מביצועה, את גיל העבריין, וקיומם של פרטים נוספים ברישום הפלילי. החוק לא קבע חובת תיעוד לשקילת השיקולים האמורים וניתן להעריך שסוגיות "ראייתיות" דומות יתלבנו בפסיקת בתי המשפט.
מי רשאי לעיין במידע - וכיצד?
החוק קובע רשימה "סגורה" של גופים שיש להם גישה או זכות גישה למידע הפלילי, ולצד זאת נקבעו קריטריונים מתווים המאפשרים מסירת מידע פלילי, לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים.
חידוש חשוב נוסף שקובע החוק, הוא איסור על הדפסה או צילום של מידע פלילי (לבד מחריגים) וקביעה כי מותר לאדם לעיין במידע הקיים עליו רק בדרך של צפייה בצג המחשב - כל זאת במגמה להפוך את ההגנות לכאלו שלא ניתן "לעוקפן" על ידי מעסיקים פוטנציאלים. זהו ודאי חידוש משמעותי ביותר.
תקופות ההתיישנות והמחיקה
קביעות משמעותיות מאוד בחוק החדש הן ביחס לתקופת ההתיישנות והמחיקה. נקבעו בחוק "מדרגות" לתקופת ההתיישנות, כאשר תקופת ההתיישנות מושפעת באופן ישיר ממשך המאסר.
כך, למשל, נקבע שמי שהוטל עליו עונש מאסר של עד חמש שנים, תקופת ההתיישנות לגביו תהא שבע שנים ועוד עונש המאסר. מי שנגזרו עליו יותר מחמש שנות מאסר, תקופת ההתיישנות תעמוד על עשר שנים בצירוף תקופת המאסר.
גם בכך משנה החוק החדש את ההסדר הקודם, שקבע תקופות התיישנות ממושכות בהרבה. בחוק החדש, אגב, תקופות התיישנות קצרות יותר גם כאשר מדובר בקטינים. בדומה, נקבעו תקופות מחיקה (מתום תקופת ההתיישנות) קצרות יותר.
לאחרונה הודיעה המשטרה על כך שבעקבות החוק החדש, וברוחו, היא תמחק רישומי תיקים סגורים לעשרות אלפי אזרחים, בהתאם לקריטריונים מסוימים. המהלך המשלים לחוק הוא התקנה של תקנות המידע הפלילי, שייצקו תוכן נוסף באופן הגשמת ההסדרים החדשים.
לסיכום
החוק החדש, שנחקק לאחר תקופת "דגירה" ארוכה וועדה מקצועית שישבה על המדוכה, צועד במובנים רבים כברת דרך משמעותית בכיוון של זכויות הפרט: הן בהיבט השמירה על פרטיותם של מי שהסתבך בעבר עם החוק והן בהיבט של הגברת חופש העיסוק והקלה על מי שמבקשים, למשל, לקבל רישיון לנשיאת נשק; אם כי הוא לא מצליח כמובן לסגור את כל ה"פרצות" מצד מעסיקים פוטנציאלים בהקשר זה.
לצד זאת, ובכך אולי השינוי המשמעותי ביותר, ניכרת הקלה מהותית בתקופות ההתיישנות והמחיקה - הקלה זו, בדרך של צמצום תקופות הרישום, תאפשר לבעלי "מידע פלילי" להיטיב משמעותית את מצבם המשפטי, לקדם את תהליך השיקום, גם של שמם (רהביליטציה), ותאפשר השתלבות מהירה יותר בחברה ובעולם התעסוקה למורשעים שלא שבו ונכשלו בפלילים.
יש לברך אפוא על חקיקתו של החוק החדש, שמביא עימו בשורה חשובה, אם כי נותרו גם בהסדר החדש היבטים שלא נותנים מענה לכל הנדרש.
לצד השינויים בחוק הנוגעים להקלה ברישום הפלילי, עומדת לכל מי שהורשע גם האפשרות לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה. פנייה כזו יכולה להיות מכוונת גם לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי. בשנים האחרונות ניכרת מדיניות מקלה בהקשר זה במיוחד ביחס לחיילים שהשלימו שירות צבאי תקין. מומלץ לכל מי שנושא רישום פלילי מהתקופה שקדמה לגיוסו או מתקופת שירותו לשקול לפנות בבקשת חנינה מתאימה לנשיא כדי להסיר את התיוג הפלילי המכביד.
* כל האמור כאן בלשון זכר, מטעמי נוחות, מתייחס כמובן לשני המינים.
עו"ד ואל"ם (מיל') רן כהן רוכברגר שימש כסנגור הצבאי הראשי. עוסק בתיקי צבא וביטחון ובתיקי צווארון לבן. במסגרת שירותו הצבאי שימש גם כתובע צבאי וכפרקליט צבאי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד רן כהן רוכברגר - 053-7429366