בני זוג נשואים לרוב מנהלים ביניהם חיי שיתוף מלאים שכוללים גם שיתוף כלכלי בדמות השקעות כספיות משותפות, רכישות נכסים וחשבון בנק משותף. עם זאת, במקרים מסוימים אחד מבני הזוג מביא עימו לנישואים דירה שרכש לפני הנישואין או שקיבל במתנה. הניסיון מלמד כי במקרים רבים בעת הגירושין עלולים להתעורר חילוקי דעות בקרב בני זוג ביחס לחלוקת דירת המגורים.
לפניה ישירה אל עורכת דין סימיה ויצמן, לחץ/י כאן
רכוש שצברו בני זוג במשותף במהלך הנישואים יחולק ביניהם בחלקים שווים בגירושים
לפי סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, רכוש שצברו בני הזוג במשותף במהלך נישואיהם יחולק ביניהם שווה בשווה בגירושין. סעיף 5(א)(1) לחוק מחריג מחלוקה זו רכוש ונכסים שהיו לבני הזוג במועד הנישואים וכן נכסים שהצדדים קיבלו בירושה או במתנה במהלך נישואיהם.
על כן, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג אשר חל על זוגות שנישאו לאחר תאריך 1.1.1974, הזכויות בדירה שרשומה על שמו של אחד הצדדים בלבד, ככל והיא נרכשה על ידו לפני הנישואין, לא יחולקו בעת הגירושין.
למרות הוראות החוק כאמור, במרוצת השנים הגיעו לבתי המשפט שלל מקרים שבהם בהתאם לערכים של הגינות וצדק, השופטים החליטו לפסוק לפי הלכת השיתוף הספציפי. מדובר בהלכה שנוצרה בפסיקה ולפיה בגירושין בעל דירה יחויב להעביר מחצית או חלק מזכויות הבעלות בדירה לבן או בת הזוג וזאת למרות העובדה שהדירה לא נרשמה על שמם מעולם.
מהם המקרים בהם ניתן להוכיח כוונת שיתוף בדירת מגורים?
לפי הלכת השיתוף ניתן להוכיח כוונת שיתוף בנכס ספציפי מתוך כלל הרכוש של בני הזוג וזאת גם אם מדובר בנכס שאינו בר חלוקה ואיזון. דוגמה למצב שבו ניתן להוכיח כוונת שיתוף בנכס ספציפי היא כאשר אחד מבני הזוג הגיע לקשר הנישואים עם דירה שקיבל במתנה מהוריו, כאשר בני הזוג ביצעו בדירה שיפוץ מקיף תוך שימוש בכספים משותפים או במקרה שבו הדירה אומנם נרכשה לפני הנישואין ונרשמה בבעלות אחד מהם, אולם בני הזוג נטלו הלוואת משכנתא משותפת אשר שולמה מכספם המשותף. במצב כזה סביר להניח שאפשר יהיה להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירה אשר לא הייתה מיועדת להתחלק בין הצדדים בגירושין.
כמובן שבמקרה שבו דירת המגורים נרכשה מלפני הנישואין באמצעות כספים של אחד מבני הזוג בלבד, והצדדים לא ביצעו בה השקעה משותפת משמעותית, האישה או הבעל שינסו להוכיח שיתוף ספציפי בדירת המגורים יתקשו מאוד לעשות כן, שכן לא סביר שבית המשפט יפסוק שיש להתחלק בזכויות של דירת המגורים. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הנטל להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בנכס כלשהו מוטל על בן הזוג שאינו רשום כבעלים של הנכס.
כיצד ניתן להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים?
לצורך הוכחת כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים, הצד שמבקש לקבל מחצית מזכויות הבעלות בנכס יצטרך להוכיח שמעבר לחיי נישואים תקינים, ולרוב ממושכים, שניהל עם בעל הנכס ישנו "דבר מה נוסף" שיתמוך בטענה שלבני הזוג הייתה כוונת שיתוף ספציפי ביחס לנכס.
הניסיון מלמד שברוב המצבים שבהם בתי המשפט קיבלו טענת שיתוף ספציפי בנכס, הצד שביקש לקבוע כוונת שיתוף הצליח להוכיח שהוא השקיע כספים בנכס והשקעות אלו היוו "דבר מה נוסף" שתמך בכוונת שיתוף בנכס. דרך נוספת להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בנכס היא על ידי הוכחה שבין הצדדים הוצגו מצגים שגרמו לציפייה ולהסתמכות של הצד אשר אינו רשום כבעלים כי הדירה שייכת לשני הצדדים יחדיו וזאת בשונה מרישום זכות הבעלות.
עם זאת, חשוב להבהיר כי בפסיקה לא נקבעו כללים מחייבים אשר לפיהם תיקבע האם אכן הייתה כוונת שיתוף ספציפי בנכס ועל כן בית המשפט ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות. בתוך כך תיבחן התנהגות הצדדים, השקעה כספית בשיפוץ הנכס על ידי בן זוג שלא נרשם כבעלים, נטילת הלוואת משכנתא משותפת, משך הנישואים, המשטר הרכושי שהתקיים בין הצדדים ועוד.
הסכם ממון ערוך היטב יסייע לבן הזוג שרשום כבעלים לשמור על רכושו
תכליתו של הסכם ממון היא להקנות לבני זוג ודאות פיננסית במהלך חייהם המשותפים ולאחר הגירושין. הסכם ממון עשוי למנוע נישואים ממניעים כספיים ומצב שבו אחד הצדדים מתכנן להתעשר על חשבון הצד השני לאחר הגירושין. לרוב באמצעות החתימה על הסכם ממון, הצד שבבעלותו רכוש רב יותר יוכל להגן על עצמו ולמנוע אובדן רכוש וכספים בעת הגירושין.
יתרון משמעותי נוסף בהכנת הסכם ממון טמון בכך שההסכם עשוי לחסוך לצדדים התדיינות משפטית ממושכת במסגרת הליכי גירושין. זאת בהינתן העובדה שבקרב זוגות רבים סוגיית חלוקת הרכוש מהווה את אחת הסוגיות הסבוכות והטעונות ביותר בגירושין. לפיכך, הכנת הסכם ממון עשויה להפחית משמעותית את עצימותם של סכסוכי הגירושין ולחסוך לצדדים כסף, זמן ועוגמת נפש. באופן כזה בן זוג שהוא בעלים של דירה שרכש או שקיבל במתנה לפני הנישואים יוכל להבטיח שדירתו תישאר בבעלותו הבלעדית גם לאחר הגירושין.
על מנת שתהיה ודאות שהסכם הממון שנחתם בין הצדדים אכן יהיה תקף במועד הגירושין חשוב מאוד שהצדדים ינהגו בהתאם להוראותיו. התנהגות שחורגת מהוראות ההסכם באופן שיטתי עשויה ללמד על כוונת שיתוף ספציפי בדירה שמשמשת למגורי הזוג. דוגמה לכך ניתן לראות במצב שבני זוג קבעו בהסכם ממון שדירת המגורים שהביא עימו אחד מהצדדים לנישואים תהיה שייכת לו גם לאחר הגירושין ולא תחולק בין הצדדים, כאשר בפועל בני הזוג התגוררו בדירה יחד במשך שנים ארוכות, השקיעו בה כספים משותפים, שילמו יחדיו את החזרי הלוואת המשכנתא ככל וישנה או השכירו את הדירה והפקידו את דמי השכירות בחשבון בנק משותף.
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי לצורך הכנת הסכם ממון
ההמלצה עבור בני זוג שמעוניינים לערוך הסכם ממון שיהיה הוגן ומותאם לרצונם ולצרכיהם היא לפנות לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בהכנת הסכמי הממון ובייצוג בני זוג בהליכי גירושין. לנוכח העובדה שהסכם ממון הוא בעל חשיבות רבה והשפעה ארוכת טווח בנוגע לרכושם של בני הזוג, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הגירושין וחלוקת הרכוש כדי שיכין עבור בני הזוג הסכם ממון שישקף באופן מיטבי את רצונם.
עורכת דין סימיה ויצמן עוסקת בדיני משפחה, הכנת הסכמי ממון, הליכי גישור ועריכת הסכמי גירושין, חלוקת רכוש, איזון משאבים, מזונות אישה וילדים, משמורת ילדים, הסדרי ראייה ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה אל עורכת דין סימיה ויצמן - 053-6112787