לפני כשלושים שנה חל שינוי דרמטי במערכת הרפואית בין מטופל למטפל, בין חולה לרופא.
עד לאותה תקופה, דבריו של רופא היו שקולים למפקד צבאי שמורה על פקודה. החולים לא היו זכאים לזכויות כלשהן בנוגע להליך הטיפולי, בין אם זה ניתוח שהיו הולכים לעבור, גישה לצילומים שלהם, ביקורים רפואיים ואפילו באשר להסברים בסיסיים על ההליך הרפואי שעמדו לעבור.
בתחילת שנות ה-90 החלו בתי המשפט לאט אך בעקביות, לפסוק כנגד רופאים ולהצביע על בעייתיות בנורמה הנהוגה. השופטים קיבלו את טענות עורכי הדין וקבעו שיש לשנות את מה שנעשה עד כה בהתנהלות המערכת הרפואית אל מול החולה.
לרוב, הפסיקות האמיצות מתחילות בבתי משפט השלום, ממשיכות לערכאות העליונות כאשר אחד מהצדדים מגיש ערעור, עד שזה מגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון בפסיקתו מסתכל על הלך הרוח של הציבור שמתבטא בפסיקות בית משפט השלום, ובפסק הדין שלו מפרט מדוע הוא מסכים איתם.
חברי הכנסת קוראים את פסקי הדין וכשמבינים שיש בעיה ומסכימים איתה, הם מתחילים בחקיקה שמלווה בפעילים בתחום, אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים, נציגי המדינה וכל מי שיכול לתרום לדיון. במקרה שלנו, כך נולד "חוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996".
בעקבות פסיקות בית המשפט העליון חל שינוי חד בגישה של המערכת הרפואית כלפי החולה אשר התקבע ברגע שחוקק החוק. החוק קובע מסגרת פעולה מחייבת עבור כל גוף רפואי.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין שקד זרוצקי, לחץ/י כאן
הוסבר לי שמצבי ישתפר לאחר הניתוח, אך הוא החמיר
במקרים רבים כתוצאה מהליך רפואי, התוצאה שונה ממה שסיפרו לנו. לדוגמה, אמרו לא' שלאחר ניתוח בברך יוכל לחזור לעסוק בפעילות ספורטיבית, אך בפועל הוא מתקשה ללכת למרחק קצר לפני שהכאבים מגיעים, האם זאת רשלנות?
כאשר באים לבחון האם התקיימה רשלנות, לא מסתכלים רק על התוצאה הסופית. בודקים רשימה של דברים שמחולקים לשלבים שנקראים במינוח המשפטי "מבחני פסיקה". יש לבחון האם הוסבר לכם אודות ההליך הניתוחי? האם חתמתם על מסמכים שמסבירים על ההליך הרפואי ותוצאותיו כמו גם על הסיכונים שלצידו? ועוד.
האם חשוב לקרוא את המסמכים הרפואיים?
רובכם בוודאי מכירים את הרגע שלפני הליך הרפואי, בו מעבירים לידיכם מסמכים רבים וסבוכים כדי שתחתמו עליהם. למשל, רגע לפני קבלת אפידורל במהלך הלידה כשידוע שיש חלון זמן קטן מאוד שבו ניתן לתת את הזריקה. חשוב לקרוא את המסמכים בעיון ואם יש דבר מה שאינכם מבינים, שאלו את הצוות הרפואי. חשוב שתבינו למה אתם נכנסים ובעיקר מה הם אחוזי ההצלחה של ההליך. ככה תוכלו לדעת מהם סיכויי ההצלחה ומהי הסבירות לסיבוכים בהליך.
מנתח מקצועי שמבצע את אותו ניתוח מספר פעמים ביום באופן טבעי לא ימהר לספר על הפעמים שבהם הניתוח לא הצליח. המשמעות של אי קריאת ההסכם הארוך של חברות הסלולר הוא אפסי לעומת החשיבות של מסמכי הניתוח שאתם הולכים לעבור. למערכת הבריאות יש נטייה לתת את המסמכים בסמיכות להליך הרפואי. חשוב מאוד לבקש את המסמכים מראש כדי שתוכלו לקרוא אותם בנחת בביתכם, וזאת כל עוד לא מדובר בהליך חירום.
רופאים טועים, האם זה בהכרח רשלנות רפואית?
רופא פגע באיבר פנימי סמוך לאיבר שאותו היה צריך לנתח וגרם לנזק בלתי הפיך, האם זאת רשלנות?
לכל ניתוח יש הליך שאותו צריך לבצע הצוות המנתח. כל רופא בצוות המנתח צריך להיצמד להליך המתאים שאושר ובשפה המשפטית - מבחן הרופא הסביר. הרופא צריך לבחור בהליך הרפואי המתאים ביותר לחולה המסוים, והוא צריך להיות בקיא גם בהליך המקובל במקרה הספציפי ביחס למקובל בבית החולים שלו, בכלל הארץ, בעולם וכן בהתאם לספרות המקצועית. הדרך לבצע את הניתוח הספציפי בהתאם למצבו הרפואי של החולה, כוללת גם מכשור שמתאים לניתוח, טכניקה של ניתוח ועוד. מה זה אומר? שמנתח יכול לבחור נכון ולפעול על פי הסטנדרטים המקובלים, אבל בסוף עדיין נותרה פגיעה לא מתוכננת.
אם חתמתם על המסמכים שמצביעים שיש סיכוי כלשהו לטעות הזאת, המשמעות היא שאין רשלנות רפואית. נתעכב עוד קצת על העניין הזה, מרבית הפניות ברשלנות רפואית נוגעים למקרים האלה. הרופאים הם בני אדם והטכנולוגיה מתפתחת אבל עדיין לא מונעת לחלוטין טעויות אנוש או התפתחויות שלא יכלו לצפות עד שלא חתכו את גוף האדם. הסיפורים הם נוראיים, על אנשים שהגיעו לניתוח פשוט שהסתבך ונותרו עם נכויות קשות. לעורכי הדין הרבה פעמים קשה לעמוד מהצד והם מנסים באמצעות הגשת תביעה לסייע כלכלית לאותו מנותח שנפגע בדרך כלשהי. אך התוצאה היא הפוכה, הנפגע שלפעמים אף מאבד את יכולתו לעבוד, מוציא עשרות אלפי שקלים על מומחים, ולבסוף התביעה נדחית על הסף עם הוצאות מומחים שהגיש הצד הנתבע.
הגשת כתב תביעה מצריכה עבודה מקיפה עם חומר רפואי רב, בקיאות בשפה הרפואית ובהליכים הרפואיים, התייעצות עם מומחים, ובעיקר שיקוף מלא ואמיתי של הקשיים בתיק ושקלול אחוזי ההצלחה בכדי שהנפגע יידע כמה שיותר לפני הגשת התביעה וכדי שהתוצאה לא תהיה דחיית התביעה.
עו"ד שקד זרוצקי, מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ועוסק בין היתר בתביעות וכתבי הגנה בתחום הנזיקין והביטוח. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד שקד זרוצקי - 053-6240918